19 היתושים פעילים, כשהשיא מגיע באוגוסט ובס־ מקרי 70 עד 60 פטמבר. כל שנה ישנם בממוצע תחלואה מקדחת מערב הנילוס. אחת לכמה שנים יש התפרצות או תחלואה שהיא מעל הממוצע. תח־ לואה מוגדרת כהתפרצות כשמתגלים בדרך כלל מקרים. עד היום ההתפרצות החמורה 100- מעל כ 40־ חולים וכ 440־ עם כ 2000 ביותר נרשמה בשנת מקרי מוות. "מאמצע יוני השנה, התחלנו לראות תחלואה מאוד חריגה בבני אדם ובעופות, ועלייה חדה ביתושים נגועים ובתרומות דם שנפסלות כי הן נמצאות חיוביות לנגיף. עד אמצע אוגוסט נרש־ מקרים", אומר ד"ר לוסטיג. 800- מו כבר כ חלק חשוב בעבודה של המרכז הארצי לנגיפים זאונוטיים מוקדש לניטור סביבתי של יתושים הגורמים לקדחת מערב הנילוס. בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות ובין אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, פועלים הפקחים למי־ גור היתושים באמצעות מלכודות יתושים אותן הם מניחים בלילות באתרים שונים ברחבי הארץ. בבקרים, מובאות המלכודות המלאות באלפי יתו־ שים אל המעבדה האנטמולוגית בירושלים, שם הם מטופלים על ידי המומחים ביתושים. תחילה הם ממיינים את היתושים אחד-אחד, לפי זן מבין מספר רב של זני היתושים הקיימים, ולפי מין, כדי לבודד את היתושות בלבד, שהן אלו שעוקצות בני אדם; ולאחר תהליך המיון, היתושות מגיעות למעבדה המרכזית לנגיפים. "אנחנו כותשים אותן למרק יתושים", אומר ד"ר לוסטיג. "מהמרק הזה אנחנו מפיקים את כל החומר הגנטי של היתושות ושל הנגיפים שהן נושאות, ובודקים בשיטות מולקולריות אם נמצא בהם נגיף של קדחת מערב הני־ לוס". ברגע שהנגיף נמצא ד"ר לוסטיג מודיע על כך לגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה, ואלה מורים למועצה המקומית לבצע הד־ ברה באזור הרלוונטי. בנוסף, המעבדה הארצית לנגיפים ממלאת תפקיד בהבנת התחלואה בקדחת מערב הנילוס ובפיתוח שי־ טות ויכולות שונות לאבחון המחלה ולטיפול בה. בשיתוף פעולה עם המעבדה, חוקרים בניהולה של פרופ׳ גילי רגב מבית החולים שיבא בודקים שיטה, לפיה ניתן להעניק לחולים קשה בקדחת מערב הנילוס תרומות דם מתורמים שנדבקו בעבר וזוהו כנשאי נוגדנים נגד הנגיף בריכוז גבוה. את השיטה לזיהוי תורמי דם שמתאימים לפרויקט פיתחו עובדי המעבדה המרכזית לנגיפים בשיתוף פעולה עם מכון המחקר לחיסונים של מכו־ ני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית. "אנחנו נ � מתורמי הדם שנבדקים נדבקו ב 11% מוצאים כי גיף בעבר, אבל רק לבודדים מהם יש רמת נוגדנים גבוהה שמתאימה לטיפול הזה", הוא אומר. "נוצר שיתוף פעולה עם מגן דוד אדום לצורך חיפוש תורמים מתאימים. זה שיתוף פעולה מדהים שאנו מקווים שיעזור להקלה במחלה שאין לה תרופה". המעבדה עוסקת בנוסף בחקר הנגיף כדי לנסות להתחקות אחר הסיבה להתפרצות. "אנחנו מר־ צפים את הקוד הגנטי של הנגיף כדי לראות אם הוא משתנה", מסביר ד"ר לוסטיג. "בינתיים אנח־ נו רואים שהוא לא שונה. המכון הביולוגי גם בדק תוך שיתוף פעולה איתנו אם הנגיף מתנהג שונה בקרב עכברים – החדירו אותו לעכברים והשוו את התחלואה של העכברים מהנגיף העכשווי לנגיף משנים קודמות, ולא ראו שינוי באלימות של הנגיף". בהיעדר ראיות לשינוי של הנגיף, ד"ר לוסטיג טוען שמקורה של ההתפרצות החרי־ גה הנוכחית עשוי להיות תוצר של תנאים טובים להתרבותם של יתושים – גשם בחודש מאי לצד חודש יוני חם במיוחד. "מטרתנו היא לחזק את היכולות המחקריות שלנו וליישם את השיטות שמפתחים ברמה הקלינית ובשיתופי פעולה עם רופאים כדי למ־ נוע תחלואה", אומר ד"ר לוסטיג. "זה תפקיד־ נו – לחזות איזו התפרצות תהיה כדי להגן על מדינת ישראל. אני אוהב לנסות להבין ולדעת איך ולמה דברים קורים וליישם את זה ברמת האבחון – קיים אתגר גדול באבחון של הרבה נגיפים חדשים, שאין לגביהם כלים אבחוניים שמפותחים על ידי חברות גדולות בשוק או שלא יודעים עליהם מספיק, ואנחנו מפתחים שיטות שונות, מהבסיסיות עד לחדשניות ביותר, שיגלו לנו אם מטופל חלה במחלה או לא. אנחנו גם זוכים להגיע לכנסים בתחום, להציג את העבודה שאנחנו עושים כאן ולשמוע מה אומרים עליה מומחים ממדינות אחרות. יש כאן שילוב מרתק בין עבודה קלינית עם רופאים, למחקר במעבדה ולחופש אקדמי שמאפשר להרצות וללמד. אין הרבה מקצועות כאלה – זה המקצוע הכי מעניין בעולם". ד״ר יניב לוסטיג. צילום: באדיבות המצולם "מטרתנו היא לחזק את היכולות המחקריות שלנו וליישם את השיטות שמפתחים ברמה הקלינית ובשיתופי פעולה עם רופאים כדי למנוע תחלואה, זה תפקידנו – לחזות איזו התפרצות תהיה כדי להגן על מדינת ישראל״ מעבדות בהתפרצות מחלות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=