הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות - ספטמבר 2024

33 מדבר עליו. למרות שההורים מנסים לא לעשן ליד הילדים שלהם, עדיין הילדים חשופים. למ־ רות התקינה הקיימת שאוסרת עישון בבתי הספר ובמקומות ציבוריים, עדיין, לצערנו, אנחנו לא ממש רואים ירידה כפונקציה של התקינה הזאת. אנחנו רואים שעדיין יש חשיפה לעישון פסיבי. במיוחד כיום, בגלל המלחמה, אנחנו אפילו רואים עלייה בעישון". איך בודקים את זה? "בדרך כלל לפי סקר. הסקר האחרון היה סקר לאומי לניטור הביולוגיה שאותו יזם משרד הב־ משתתפים, 400 ריאות. בסקר הזה הוחלט לבדוק שחצי מהם ילדים מהמגזר הערבי וחצי מהמגזר היהודי, ופשוט חיפשנו מתנדבים שנתנו דגימת שתן לבדיקה וענו על שאלות לגבי הרגלי העישון שלהם ואם הם בכלל מעשנים. לפי התשובות יד־ ענו לקשר בין משטר העישון והתוצאות". מה מצאתם? "מה שהיה מעניין הוא שאם ההורים מעשנים, ולא משנה אם הם יוצאים למרפסת לעשן או נמ־ נעים מלעשן באוטו, עדיין בילדים שלהם נמצא סימנים לחשיפה לעישון פסיבי. זה יכול להיות בגלל שהם אפילו רק מחבקים את הילד או נו־ שמים לידו. גם אם ההורה פולט את העשן לצד השני מהילד, זה עדיין לא מספיק והילד נחשף לעישון. היום יש עדויות שחשיפה לעישון פסיבי יכולה לגרום גם לאסתמה בילדים. זה נושא מאוד חשוב למשרד הבריאות". כלומר, הפעילות שלכם בתחום מתמקדת במ־ חקר? "בכל הנושא של המים אנחנו מתמקדים בבדיקות שגרתיות בהתאם לתקנות המים, זה לא מחקר. אבל בכל מה שקשור בניטור הביולוגיה זה התחום המחקרי, כי אין רגולציה בנושא. כל הנושא הזה הוא גם לא מפותח פה ובעולם בכלל. לכן אנחנו מתמקדים במחקרים – אנחנו בודקים עד כמה האוכלוסייה חשופה לחומרים, משווים את התוצאות למדינות אחרות, ולאחר מכן התו־ צאות שלנו מפורסמות בעיתונות מדעית ומגיעות לציבור הרחב, ומשם זה מגיע גם לשולחן הרגול־ טור, שמתייחס למחקר ברצינות ורואה בו חשיבות רבה". מה המחקר הרלוונטי האחרון שביצעתם? "כל ארבע שנים בערך אנחנו עושים סקר לאומי לניטורי הביולוגי, ובקרוב נוציא את הסקר החמישי. בסקר הזה ייבדקו אותם הפרמטרים: חשיפה לעישון, חשיפה לחומרי הדברה וחשיפה למתכות. אנחנו חוזרים על אותם הפרמטרים כדי לבדוק האם יש שינוי. מאוד מעניינת אותנו החשיפה לחומרי הדברה, גם הזרחניים, ובמיוחד ), שנחשב נוירו- Chlorpyrifos( לכלורופיריפוס טוקסי לילדים. היה איסור שימוש בחומר הזה לפני מספר שנים. בסקר הלאומי הקודם, כשעוד לא היה איסור, מצאנו את החומר והייתה איזושהי ירידה בחשיפה כי משרד הבריאות עשה עבודה". מה הציפיות שלכם מהסקר? "אחרי שהחומר הזה היה אסור לשימוש בארץ, יהיה נורא מעניין לראות האם באמת נראה את הירידה. אם זה יקרה אנחנו נהיה מאוד מאושרים. זה יצביע על כך שהרגולציה עובדת והצלחנו להק־ טין את החשיפה. זה נכון גם לגבי העישון הפסיבי, אנחנו רוצים לראות שהרגולציה עובדת ויש ירידה בחשיפה, כדי לראות מה עוד אפשר לעשות על מנת לצמצם את הנזק". אילו זיהומים סביבתיים חדשים תבדקו? (חומרים PFAS "נבדוק פרמטר חדש שנקרא אליפטיים פרכלוריים). אלה אותם מרכיבי טפלון, שהם היום הכוכב החדש בזיהום סביבתי, שנמ־ צאים סביבנו בכל מקום. החומרים האלה נמצאים בכל הבגדים ובכל הציפויים שהם דוחי מים ושמן, בכיסויים של הרהיטים ושל המושבים בתחבורה ציבורית, במזרנים, בבגדים, נעליים, מוצרי קו־ סמטיקה, מוצרי ניקוי, אריזות מזון, בקצף כיבוי אש – בקיצור, בכל מקום, וכמו בכל פלא מדעי, כל חומר חדש שחשבנו לגביו ש'וואלה, מצאנו איזה חומר פלא', מתברר פתאום שיש לו תכונות לא כל כך סימפטיות. יש הרבה עדויות על הנזק של החומר הזה. למעשה, זו קבוצת חומרים מאוד גדולה, אבל עשרים מהם נחשבים לרעילים ביותר וגורמים לבעיות בריאות רבות, וכל חומר עושה את הנזק שלו. את אותם מרכיב טפלון מוצאים כיום גם במים, במזון ובסביבה. יש לנו תוצאות מכמה פרויקטים, שבהם אכן מצאנו שיש את גם בנוזלי גוף". PFAS- ה מה מצבנו ביחס לעולם? "הריכוזים אצלנו הרבה יותר נמוכים, אותי זה משמח. כנראה שזה בגלל שהחשיפה שלנו היא מצריכת המוצרים ולא מייצור, כי אין לנו פה ייצור. אילו היינו מייצרים כאן במפעלים מקו־ מיים את המוצרים האלה, אז בסביבת המפעל , כולל הקרקע והמים. PFAS- הכל היה מזוהם ב הקרקעות בארץ הן יחסית בסדר, אין פה תעשיות כבדות, לכן זו לא אותה חשיפה כמו במקומות אחרים בעולם". אז אפשר לישון בשקט, במדינת ישראל המצב טוב? "כשאני מסתכלת על הריכוזים של אותם הפ־ רמטרים שנבדקו באירופה, בארצות הברית וב־ מדינות נוספות, המצב שלנו ממש טוב. אם ניקח לדוגמה את העופרת, אז החשיפה שלנו לעופרת נמוכה פי כמה וכמה מאשר באירופה. עופרת היא מתכת לא סימפטית. אם אנחנו מסתכלים על חומרי הדברה, אז ברור שחשיפה לחומרי הד־ ברה אצלנו היא קצת יותר גבוהה, בעיקר בגלל העובדה שאנחנו אוכלים הרבה פירות וירקות, אבל עדיין הריכוזים שלהם נמוכים יחסית לאלה שעלולים לגרום נזק. המצב אצלנו ממש טוב, אבל צריך להמשיך להיות עם היד על הדופק". גם בתחום המים המצב זהה? "בתחום המים יש את תקנות המים, שבהן יש את כל הפרמטרים שאנחנו צריכים לבדוק במים כדי לומר שהם ראויים לשתייה. התקנות האח־ ובשנה הבאה ייצאו תקנות 2013 רונות הם משנת מעודכנות, שבהן יש הרחבה לחומרים נוספים 50 שאנחנו צריכים לבדוק. יצטרפו בסביבות עוד חומרים נוספים לתקנות המים, כך שבסך הכל נצ־ חומרים. אנחנו נערכים 400 טרך לבדוק בסביבות ועוסקים בפיתוח שיטות כדי להיות מוכנים, זה אומר מבחינתנו לפתח שתי שיטות חדשות ולהר־ חיב שלוש שיטות קיימות". איך התחושה לעסוק בתחום כל כך חשוב לב־ ריאות הציבור? "זו פשוט תחושת שליחות, חד משמעית. אנחנו מעבדה של משרד הבריאות, אנחנו לא רגולטור, כי המעבדה לא מקבלת החלטות, אבל אנחנו הזרוע האנליטית של הרגולטור. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, מעורבים בהרבה נושאים, לא רק בבדיקות. אנחנו תמיד מסתכלים על המים, כל מה שאנחנו יכולים לבדוק שם אנחנו נבדוק, ועל כל דבר שנראה לנו חשוד אנחנו נדווח ונבדוק". אפשר לשתות מים מהברז ללא חשש? "אם יש משהו שבאמת עובד טוב זה נושא המים. המים שמסופקים בארץ הם מצוינים, אפשר לשתות מהברז כי זה נבדק בקפדנות, משרד הבריאות על זה". היו בעבר חששות מפני זיהום מכוון של המים מצד האויבים שלנו מצפון, האיום הזה עדיין קיים? "אני לא יכולה להרחיב, אבל הנושא הזה טופל. , ובתחילת הקריירה 1996 אני עובדת פה משנת שלי היו לנו הרבה אירועים של חשד לזיהומי מים. מאז, גם הרשויות, גם ספקי המים, כולם יחד לקחו ממצאים, אני לא יכולה לפרט מה בדיוק, אבל אני יכולה להגיד שכל מקור מים בישראל מוגן היום. מדינת ישראל מוגנת מפני סכנה כזאת, אבל עדיין יש לנו זיהומי מים בשוטף". ממה מתרחש זיהום כזה במים? "לפעמים זה קורה מפעילות חקלאית כלשהי, אבל כל הדברים האלה מאוד מוגנים. משרד הבריאות אחראי על איכות המים עד לכניסה לבית. כל מה שקורה בבית זה כבר עניין פרטי של הבעלים. אבל גם אם יש תלונות בתוך הב־ ניין ובתוך הבית, עדיין משרד הבריאות יכנס וייתן מענה וייעוץ, למרות שהוא לא צריך לעשות את זה. פשוט שאפו למשרד הבריאות, למחלקה לבריאות הסביבה וללשכות, על הע־ בודה הזאת. כשיש אירוע מים כולנו נרתמים ועובדים קשה, לפעמים גם בלילות, בשעות מאוחרות". ״אם ההורים מעשנים, ולא משנה אם הם יוצאים למרפסת לעשן או נמנעים מלעשן באוטו, עדיין בילדים שלהם נמצא סימנים לחשיפה לעישון פסיבי. זה יכול להיות בגלל שהם אפילו רק מחבקים את הילד או נושמים לידו״ מעבדות המזון והמים

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=