זה דבר חשוב, אי אפשר בלי זה, אבל צריך לתכנן אותן בצור רה כוללת. תביאו לנו חכות, לא דגים. לפתח מרכז חדשר נות באזור התעשייה בדלתון. לבנות מחדש תשתית בשביל חברות הפודטק שפעלו בקריית שמונה. כל החברות שהיו שם עזבו, כי המדינה לא נתנה להם את הביטחון המספק להיות שם במלחמה. הן התפנו והתמקמו מחדש. תפקידה של המדינה להבטיח לחברות שיהיה להן את הביטחון הזה. למה להן לחזור ולהשקיע בהקמת המעבדות באזור הזה? הרי בטח בעוד עשר שנים שוב תהיה מלחמה. למה להן כאב הראש הזה? צריך להביא לפה אוכלוסייה חזקה יותר, לעודד אנשים לבוא לפה". מה הכי חסר לך? 30- יש כ 40-20 "במושב יש בערך עשרה חבר'ה בגילי. בני חבר'ה. יש גם משפחות צעירות. מתוכם עובדים בחקלאות אולי חמישה. בילדותי הייתה פה חברת ילדים גדולה. היו ס � ילדים. מתוכם נשארו בודדים. מעטים גרים ב 90 בערך ביבה, הרוב הולכים למרכז. מה יש לחפש פה? "לאנשים צעירים כמוני אין הרבה סביבה באזור. מישהו פתח פאב במושב. זה נחמד, אני מכיר את האנשים, אבל זה לא מרחיב את המעגל. רוב החברים שלי נמצאים בעמק החולה וחלקם התפנו. עכשיו אני בקטיף אז אני עובד בטיר רוף ואין לי זמן לבילוי או לחברים, אבל כשאין קטיף זה יותר מורגש. בשביל לצאת צריך לנסוע לחיפה, בשביל לראות סרט אני צריך לנסוע לכרמיאל. אני אוהב את הצפון, את הגר ליל. אני רוצה לגור פה". הוא חולם להקים משפחה במושב. לדבריו, רוב הצעירים עוברים למרכז ומתחתנים, ואז חוזרים ומקימים פה משפחה. חלק חוזרים לפה כבר עם ילד או שניים. "מי שפה לא פותח משהו חדש כי ההרגשה היא של מצב ביניים. אף אחד לא מחדש, לא מתחדש. הכול על אש קטנה. זה מה שמחזיר את כל האזור אחורה. זה לא עוצר אותו, זה מחזיר אותו אחורה. "אחרי הקורונה ולפני המלחמה הייתה הרגשה של תזור 20- , אבל הייתה תזוזה מ 100- ל 0- זה חיובית. לא קפיצה מ . אנשים בדקו את השטח. ואז באה המלחמה, פתאום 60- ל פינו את כולם, המדינה גם עשתה הרבה בהלה עם הפינוי הזה. אנשים באמת נבהלו בצדק – כאמור אנחנו מול החיר זבאללה. "אני לא מאמין באמירה שבשנה הבאה יהיה בסדר. אם תשב ותחכה שיהיה בסדר, אז אולי יהיה בסדר ואולי לא. עונה טובה מגיעה במזל פעם בעשר שנים. אם אני רוצה שבשנה הבאה יהיה בסדר, אני צריך לעשות הכול בעונה הנוכחית כדי שהעונה הבאה תהיה טובה. "זה התלם האחרון. אני לא יודע אם יישאר דור כזה. למה שאנשים יבואו וישימו את הילדים שלהם בקו הראשון אחרי שראו מה שקרה באותם יישובים בגליל? אני מסתכל על הגליל המערבי, שם האזור יותר חזק בזכות נהריה ועכו. אומנם גם של לא פשוט, וקשה להחזיר את התושבים, אבל זה עדיין חצי שעה מהקריות. אני חצי שעה מקריית שמור דקות מכרמיאל. למרכז אני לא נוסע עם הרכב, אני 40- נה ו נוסע ברכבת מכרמיאל. "קריית שמונה צריכה להיות באר שבע" גואטה לא יושב ומחכה. בבחירות האחרונות למועצה האזורית החליט לעשות למען המושב והאזור ונבחר למר ליאת המועצה. "היו אנשים ששאלו למה אני צריך את כאב הראש הזה, אבל אם יש מקום שבו יש לי סיכוי להשפיע – אני רוצה להיות בו". בחודשים האחרונים הצטרף לחבורת הצעירים בארגון צעירים שמנסים ביחד 25 'מצפינים'. "יש לנו קבוצה של לקדם מדיניות לטובת הצפון. זה כבר קורה, רק צריך לא להפריע לזה". "בדרום היה אירוע מזעזע, אבל זה היה נקודתי. תוך שלור שה חודשים הצבא השתלט על האירוע, רוב היישובים יכלו לחזור וראשי הרשויות היו על זה. פה אנחנו כמעט שנתיים באירוע, וכל מי שצריך לטפל בעניינים משרכים רגליים. גם ביחס לפתרון הביטחוני" אז מה משאיר אותך פה? חקלאות אתה יכול לעשות גם במקומות אחרים. "אני ציוני. בדרום היה אירוע מזעזע, אבל זה היה נקודתי. תוך שלושה חודשים הצבא השתלט על האירוע, רוב היישור בים יכלו לחזור וראשי הרשויות היו על זה. פה אנחנו כמעט שנתיים באירוע, וכל מי שצריך לטפל בעניינים משרכים רגר ליים. גם ביחס לפתרון הביטחוני. גואטה לא מדמיין את עצמו חי במקום אחר. "אני מקווה שלא יבוא רגע שאני אגיד זהו, חלאס, לא רוצה יותר. בשביל זה המדינה צריכה להיכנס לאירוע. אם זה לא יקרה אז הצר פון יהיה בבעיה, ואם הצפון יהיה בבעיה אז מדינת ישראל גם ⚫ תהיה בבעיה. מי שלא רואה את זה הוא או עיוור או טיפש". טרקטורון שרוף. "אנחנו משערים שאנחנו יודעים מי הצית. המשטרה עדיין מחפשת". צילום: דוד טברסקי 53 הסתדרות המעוף מנהיגות. מקצועיות. עשייה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=