חודשים לאחר שהכריזו על כך לראשונה, הפיצו שרי 'הבית היהודי' שקד ובנט את תזכיר הצעת חוק 'יסוד החקיקה'. התוכנית מבקשת לעגן כחוק יסוד את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים, ולשנות במקומות מסויימים את אופן פעילותה הנוכחי של הרשות השופטת, אל מול חקיקת הכנסת. יש לתיין כי הצעות חוק דומות הוגשו בעבר, הן ב-2004 והן ב-2012.

הצעת החוק מיועדת להסדיר את תחום החקיקה בישראל, שעל אף מרכזיותו טרם הוסדר בחוק יסוד ועיקר הוראותיו מעוגנות בתקנון הכנסת בלבד. התייחסות נוספת הקיימת בחוק היא לחוקה העתידית של ישראל – בדברי ההסבר לחוק נכתב כי החוק נועד להיות אחד מפרקיה של החוקה העתידית. משמעות הפצת תזכיר החוק, עוד לפני דיונים בוועדות הכנסת ובמליאה, הוא האפשרות העומדת בפני הציבור לקרוא ולהגיב על הצעת החוק.

חוק היסוד המוצע מתייחס לתפקידה של הרשות המחוקקת, ולמדרגים שונים בחוק – חוקי יסוד, חוקים, תקנות, ועוד. אולם, הפרק בחוק בו מתבצעים השינויים הרבים ביותר, הוא הפרק המתייחס ליכולת של הרשות השופטת לבטל חקיקה.

חוקי יסוד

הצעת החוק מעגנת את סמכותה של הכנסת לכונן חוקה, ומעגנת במפורש את עליונותם של חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. ההצעה קובעת כי הוראה בחוק יסוד תבוטל או תשונה רק דרך חוק יסוד אחר, לא דרך חוק רגיל או תקנות אחרות. בנוסף, ההצעה קובעת הליכים נבדלים לחקיקת חוק יסוד: הצעת חוק יסוד תוגש רק בידי הממשלה, ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, או בידי 20 חברי כנסת. בנוסף, הקריאה השלישית של החוק תתבצע בישיבת כנסת שנועדה לעניין זה בלבד.

הצעת החוק של בנט ושקד אינה נושאת בשורה גדולה בנוגע ל"חוקים רגילים", אלא מתמקדת בעיקר בעיגון הנהלים הקיימים כיום. הצעת החוק תעגן קביעה שעד כה לא עוגנה בחוק יסוד, לפיה הכנסת היא הרשות המחוקקת ומכוח סמכותה היא מחוקקת חוקים. חוק היסוד המוצע קובע מי רשאי להגיש הצעת חוק ומהם הליכי החקיקה, נושא המוסדר כיום בתקנון הכנסת בלבד. כאמור, נקבע גם כי הצעת החוק כי חוק רגיל לא יסתור הוראה בחוק יסוד.

ביטול חוק על ידי הרשות השופטת

תחום בו הצעת החוק נושאת חידוש מרכזי הוא ביכולת לבטל חוקים על ידי הרשות השופטת. הצעת החוק מציעה כי רק בית המשפט העליון, בהרכב של 9 שופטים, יהיה מוסמך לבטל חוק אותו הכנסת מציעה, ורק ברוב של 6 שופטים. זאת בניגוד למצב הקיים היום, בו גם הרכב של 3 שופטי בג"צ יכל להספיק על מנת לפסול חוק. לפי ההצעה, כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק בדבר תוקפו של חוק, ותמצא כי לא ניתן להכריע בו בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק, תפנה את השאלה לבית המשפט העליון. בית המשפט ידון תחילה בהרכב של 3 שופטים בשאלה אם אמנם קיים ספק ממשי בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בעניינו. רק אם קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של 9 שופטים. אם קבע ההרכב המורחב כי החוק אינו תקף, הוא יהיה רשאי לבטלו.

בנוסף, הצעת החוק מאפשרת לכנסת להתגבר על פסילת חוק בידי בית המשפט העליון. לפי הצעת החוק, אם בית המשפט העליון פסק שחוק אינו תקף, תוכל הכנסת להחזיר בהליך חקיקה מחודש את החוק' על אף הפסיקה. חקיקה זו תדרוש רוב רגיל של 61 חברי הכנסת, ותעמוד בתוקף לכל היותר למשך 5 שנים, אך ניתן יהיה לשוב ולחוקק אותה לתקופות דומות.

שקד ובנט הסבירו את נחיצות החקיקה אל מול מה שתואר בידיהם כשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון והפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת. נטען גם כי בית המשפט פסל חוקים בשל עניינים פרוצדורליים, בעוד שבעבר הוא התערב בעילות מהותיות בלבד, ואף פסל סעיף בחוק יסוד.

שר החינוך נפתלי בנט: "היום אנחנו אומרים לבג״צ: לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג״צ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".

שרת המשפטים איילת שקד: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".

התגובות באופוזיציה להצעת החוק

בתגובה, אמרה ח״כ ציפי לבני, שרת המשפטים לשעבר: ״הצעת חוק יסוד החקיקה היא מימוש האיום של הבית היהודי לעלות עם D9 על בית המשפט העליון וחלק ממהלך כולל לפגוע בכל שומרי הסף בישראל. מטרתם שלא יישאר מי שיניף שלט עצור כשהם יהפכו את ישראל למדינה דו-לאומית לא דמוקרטית.״

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), חברת ועדת חוקה חוק ומשפט:"בנט ושקד הלכה למעשה פועלים לריסוקה של הדמוקרטיה בישראל. המהפכה החוקתית״ החדשה שלהם״ מתעוררת היום כחלק מהניסון המתמשך של הקואליציה לפגוע בכל שומרי הסף של המדינה. התחיל במבקר המדינה, בית משפט עליון וכך הלאה. הביקורת מפריעה להם לממש את מצעם, אז הם פשוט ירסקו אותה."

יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון: "התכנית החוקתית של בנט ושקד – D-9 על בג"צ. בנט ושקד ממשיכים בניסיונות לנתץ ולהרוס את הדמוקרטיה הישראלית. התכנית מצטרפת להתבטאותו של ח"כ מוטי יוגב כי "צריך להרים D-9 על בית המשפט העליון" ולשטף החוקים הדמגוגיים של הקואליציה שמטרתם אחת היא: לפגוע בשומרי הסף של הדמוקרטיה."

ח״כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) הגיב אף הוא על תזכיר החוק : ״שקד ובנט מכשירים כנראה את הקרקע לחקיקה נוספת, קיצונית והזויה, והם בדרך גם מאיימים על מערכת המשפט. תפקידו של בית המשפט העליון להגן על קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות, ואין דמוקרטיה מהותית בלי ביקורת שיפוטית״