התוכנית החקיקתית אותה הציעו אתמול השרים שקד ובנט עוררה תגובות רבות במערכת הפוליטית. התוכנית, שגרסאות קודמות שלה נדונו גם בעבר, תעגן כחוק יסוד את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים, ותשנה במקומות מסוימים את אופן פעילותה הנוכחי של הרשות השופטת אל מול חקיקת הכנסת. שני השינויים המרכזים עליהם ניתן לשים את האצבע בחוק, הם בהגבלת היכולת של בג"צ לבטל חוקים – עד כה, בג"צ יכל לבטל חוקים בהרכב של 3 שופטים, וכעת יוכל לעשות זאת רק בהרכב של 9 שופטים, ובו רוב של 6 שופטים שיתמכו בביטול החוק. בנוסף, לפי ההצעה, גם במקרה בו בג"צ אכן ביטל חוק, הכנסת תוכל לשוב ולחוקק אותו מחדש על אף הביטול.

שוחחנו על הצעת החוק עם פרופ' עודד מודריק, שופט בדימוס וסגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א לשעבר, כיום מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל.

פרופ' מודריק (צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל)

מה התרשמותך מהצעת החוק?
"ברמה העקרונית-מושגית ההצעה היא הצעה נכונה, ויותר מכך, אני לא חושב שברמה המושגית היא שנוייה במחלוקת, אפילו לא מצד שופטי בית המשפט העליון, שבוודאי היו מסכימים להסדרה בחוק של סמכויות פסילת חוקים על ידי בית המשפט, ולהסדרה של פסקת התגברות, ובה אפשרותה של הכנסת להחזיר אל כנו חוק שבית המשפט העליון פסל. עצם ההסדרה החוקית של הדברים, היא קודם כל מקובלת במדינות נאורות, והיא אצלנו על מדוכת הדיון כבר המון שנים, לאו דווקא בתקופת השלטון הזה, גם בתקופות קודמות. רק שאף פעם לא הגיעו להבנה מספקת בקשר למרכיבים של הצעד החוקתי הזה.

"ברמה הקונקרטית, דעתי האישית היא שפסילה של חוק על ידי הרכב מורחב של 9 שופטים של בית המשפט העליון – זה לא נראה לי רעידת אדמה. נראה לי דבר מתקבל על הדעת. בית המשפט העליון האמריקאי פוסל גם הוא חוקים בהרכבים של 9 שופטים, ברוב של 5 כנגד 4. אצלנו הדרישה היא ל-6 פוסלים אל מול 3 שאומרים שאין מקום לפסילה. אז כמובן שאם היו מדברים על 5 כנגד 4 זה היה יותר נוח. אבל זה לא משנה, אני חושב שזה מצב מתקבל על הדעת. אם 6 שופטים בהרכב מורחב של בית המשפט העליון שחושבים שבחוק יש פגם חוקתי שמצדיק את פסילתו, אני חושב שזה מצב שבו באמת ההגיון אומר שחוק כזה צריך להיפסל. אבל, החזרת אותו חוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון למקומו, ברוב פשוט של 61 חברי כנסת, שזה דבר שתמיד ישנו לקואליציה, זה נראה לי יחס לא נכון. אם חוק היה פסול עד כדי כך ש-6 מתוך 9 שופטים של בית המשפט העליון חשבו שצריך לפסול אותו, אז בעיני זה קל מדי אם הכנסת יכולה בקלות לבטל את ההחלטה של בית המשפט העליון ולחוקק את החוק מחדש. הייתי חושב שבמקרה כזה יש צורך בדרישת רוב גדול יותר בכנסת, כזה שיכריח את הקואליציה להשיג תמיכה להחזרת החוק. חוק שפסלו אותו, יצטרכו תמיכה מסוימת של האופוזיציה. אז, אני חושב שמבחינת השכל הישר, חוק שרוב גדול יחסית של חברי כנסת חושבים שבכל זאת יש אינטרס גדול להחזיר אותו למקומו, איכשהו זה מתקבל על הדעת."

השרה שקד טענה שעד עכשיו חוקים נפסלו על ידי בית המשפט בצורה קלה מדי.
"אני, בעניין הזה, מאוד חולק עליה. אני חושב שיש כאן ראיה לא נכונה של תפקיד בג"צ. אני חושב שבג"צ הוא המגן הכי טוב של השלטון, כולל השלטון הנוכחי. אם מסתכלים על הפסיקות של בג"צ אנחנו רואים שבכל המקרים, אולי מלבד בודדים, בסופו של דבר בג"צ מגן על מדיניות הממשלה, הוא רק מבקש להשתית אותה על אבני חוק. אם תקחי את המקרה האחרון של גופות המחבלים, תראי שבית המשפט לא אומר שאסור להחזיק גופות כאלה כקלפי מיקוח, להפך, הוא אומר שזה אינטרס נכון של המדינה, אלא מה – צריך לעגן אותו בחוק מסודר. את יכולה לעבור על כל החלטה – החלטות בעניין הגז, החלטות בעניין גירוש מסתננים, החלטות בעניין הריסת מבנים ביו"ש, שמצד אחד אומרות שמבנים שנבנו על קרקע פרטית יהרסו, אבל מצד שני נותנות לפחות למכללה לגיטימציה לבנייה על שטחי מדינה, שגם זה אף אחד בעולם לא מקבל, אבל בית המשפט העליון שלנו מאשר את זה, לפחות בדרך השתיקה. קיימת היום תמיכה אדירה לשלטון לקצץ את הכנפיים של בית המשפט העליון ולירות לעצמו, השליט, ברגל – לפי דעתי. אבל החוק הזה לא נועד לקצץ בסמכויות של בית המשפט העליון, הוא משאיר אותן על כנן. הוא רק אומר שפסילת חוקים תעשה במתכונת מסויימת, וזה דבר שמקובל."

בעצם, אתה לא מזהה כאן שינוי גדול ביחסי הכוחות בין הרשויות.
"אני רואה פה יותר הסדרה נורמלית, רצויה, וראויה של מערכת היחסים בין שתי הזרועות הללו של השיטה הדמוקרטית – הזרוע השופטת והזרוע המחוקקת, אם תרצי אז גם הזרוע המבצעת בתוך העניין הזה."