שורת צעדים שהוביל נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ בשנתו הראשונה בתפקיד פגעה ביכולת של עובדים להתאגד, וביטלה רפורמות שהיטיבו איתם מתקופת ממשל אובמה. זאת על רקע שפל היסטורי בשיעור העובדים המאורגנים בארה"ב – נכון ל-2016 רק 10.7% מהעובדים במשק האמריקני היו חברים באיגוד עובדים, לעומת 20.1% מהעובדים בשנת 1983. בעוד שכמועמד לנשיאות הבטיח טראמפ לשפר את מצבם של העובדים, וזכה לתמיכה מציבורי עובדים שחשו נזנחים מהכלכלה הגלובלית, הנשיא טראמפ פועל בעיקר לרעתם.

החלטותיו של טראמפ כנגד העובדים נוגעות בעיקר למינוי החברים ב"וועדה הלאומית ליחסי עבודה" – סוכנות פדרלית עצמאית שאחראית לאכיפת חוקי העבודה, בהקשרים של התארגנות עובדים, מו"מ קיבוצי ומניעת העסקה לא-הוגנת. הוועדה, שריד לימי ה"ניו-דיל" של הנשיא רוזוולט משנות השלושים, היא אחד המנגנונים החזקים בתחום יחסי העבודה בארה"ב, ומשמשת גם כערכאה לבירור סכסוכים בין מעסיקים, עובדים ואיגודים. בראש הוועדה עומדים חמישה חברים הממונים על ידי הנשיא באישור הסנאט, כל אחד לחמש שנים, ללא חפיפה בין תקופות הכהונה – כלומר בכל שנה מתמנה חבר או שניים לוועדה.

מימין – מרווין קפלן וויליאם עמנואל (צילום מתוך ויקיפדיה).

טראמפ מינה לוועדה שני חברים בעלי עמדות שמרניות – ויליאם עמנואל ומרוין קפלן, ובכך יצר רוב שמרני בין חמשת חברי הוועדה. ההרכב הזה הספיק להוביל מספר החלטות משמעותיות לפני שפג תוקף המינוי של חבר רפובליקני נוסף, פיליפ מיסקימארה, שישאיר אותה עם שני חברים שמרנים ושני חברים התומכים בזכויות עובדים עד למינוי חבר נוסף, ללא יכולת לקבל החלטות שנויות במחלוקת.

אחד השינויים המרכזיים עליהם החליטה הוועדה הוא ביטול פסיקה משנת 2011, המסייעת לעובדים להקים איגוד סקטוריאלי במקום עבודה בודד עם מספר עובדים גדול. הפסיקה הקודמת אפשרה להגדיר קבוצת עובדים המבצעים תפקיד מסוים במקום העבודה כיחידת מיקוח, ולאפשר להם להקים איגוד משל עצמם. אם ניקח לדוגמה בית חולים סיעודי, הפסיקה הקודמת איפשרה לאחיות במקום להקים וועד שייצג אותן מבלי לשתף בו את הטכנאים, המנקות, הפיזיותרפיסטיות ועובדים נוספים עם אופי עבודה שונה, רמת שכר אחרת ואולי גם תפישה אחרת של הקשר עם ההנהלה. המעסיקים בארה"ב התנגדו בחריפות לפסיקה זו, בטענה שהיא מייצרת "מיקרו איגודים" רבים.

פועלים מקשיבים לנאום של טראמפ באוהיו, יוני 2017 (AP Photo/Andrew Harnik).

ביטולה של הפסיקה מקשה מאוד על קבוצות עובדים להתאגד, בייחוד לאור המקרה החדש שפסקו עליו: 100 רתכים במפעל הקימו איגוד, אך הוועדה הלאומית ליחסי עבודה קבעה כי יחידת המיקוח קטנה מידי, ועל מנת להתאגד הם צריכים לאגד את 2500 עובדי המפעל, המחולקים ל-120 מקצועות וסוגי עבודות שונים.

הוועדה ביטלה גם החלטה תקדימית ומכוננת מתקופת אובמה, הנוגעת גם למאבקים שמנהלים עובדי מקדונלד'ס ורשתות מזון מהיר נוספות בארה"ב. בהחלטה דרמטית מ-2015 קבעה הוועדה שמעסיק גדול אינו יכול להעביר את הסמכויות והאחריות שלו על עובדים על ידי מיקור חוץ לקבלן (outsourcing) או באמצעות זכיינות. בכך עיגנה הוועדה את האחריות שיש לתאגידים וחברות גדולות על העובדים בסניפי זכיינות, כמו למשל במקדונלד'ס, ולא איפשרה להם לטעון שאם הסניף מופעל באמצעות זכיין, אין להם נגיעה או אחריות לתנאי ההעסקה של עובדיו. הסוגיה הובאה לפתח המועצה בעקבות המאבק של תנועת "נאבקים למען ה-15", הנאבקת להעלאת שכר המינימום בענף המזון המהיר בארה"ב. ביטול ההחלטה פוגע אנושות בכח ההתאגדות של עובדי הרשתות הגדולות וביכולתם להיאבק על העלאת שכרם ושיפור תנאי עבודתם.

הפגנה של ארגון "נאבקים למען ה-15" בשיקגו, ארכיון (צילום: Bob Simpson, מתוך Flickr).

הסנטורית הדמוקרטית פאטי מוריי, חברה בוועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה של הסנאט, פנתה לוועדה ליחסי עבודה והביעה דאגה עמוקה מההחלטה. "זה נוגד את כל מה שהנשיא טראמפ הבטיח לאנשים העובדים לפני הבחירות בזמן הקמפיין", אמרה.

בנוסף למינוי שני הנציגים בוועדה הלאומית ליחסי עבודה, מינה טראמפ כיועץ משפטי לוועדה את פיטר רוב, שכבר אותת כי הוא מתכוון להפוך ולשנות הרבה מהתהליכים של קודמו. היועץ המשפטי משמש כמעין תובע שמביא מקרים לבירור בפני הועדה. בעוד היועמ"ש הקודם פיטר גריפין, שמונה ע"י הנשיא הקודם אובמה, התמתג כמי שרודף אחרי המעסיקים ומעמיד אותם לדין, הודיע רוב במזכר ששלח בדצמבר כי כל הרחבה של זכויות עובדים מתקופת ממשל אובמה עומדת רשמית למצב של הקפאה מעכשיו. טראמפ שלף את רוב מהשוק הפרטי בו הוא ייצג מעסיקים וחברות כעורך דין פרטי בתחום יחסי עבודה.

במהלך קמפיין הבחירות התגאה טראמפ בקשרים הטובים שיצר עם האיגודים המקצועיים במהלך הקרירה שלו בנדל"ן. הוא טען שמגיעה לו התמיכה של קונפדרציית האיגודים המקצועיים AFL-CIO, שבסוף תמיכתם הלכה להילרי קלינטון. בפועל, בשנה של כהונה הוא הצליח לפרק חלק מהשינויים לטובה שהאיגודים המקצועיים הצליחו ליצור בתקופת אובמה, מה שיקשה על עובדים בארה"ב להתאגד בתקופה שבה מספר המאוגדים נמצא גם כך בשפל היסטורי.