דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
22.2°תל אביב
  • 22.6°ירושלים
  • 22.2°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 19.1°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 22.7°אילת
  • 20.1°טבריה
  • 18.0°צפת
  • 22.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הונדורס

מדיני / מים, ארה"ב ויהורם גאון - כך הפכה הונדורס לידידה שלנו באמריקה המרכזית

אנחנו ממשיכים לסקור את המדינות שהצביעו נגד גינוי ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל באו"ם, והפעם: הונדורס | בין יתר הסיבות לתמיכה, מסתבר כי הונדורס מתגברת על משבר המים החמור שלה, בזכות מומחה ישראלי

ראש הממשלה בפגישה עם נשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדז בירושלים. 29 באוקטובר (צילום:קובי גידעון/ לע"מ)
ראש הממשלה בפגישה עם נשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדז בירושלים. 29 באוקטובר (צילום:קובי גידעון/ לע"מ)
שי ניר

בשבוע שעבר התקבלה בעצרת האו"ם הצעת החלטה אנטי ישראלית, הקוראת למדינות העולם שלא להכיר בירושלים כבירת ישראל, ההצבעה היתה תגובת נגד להכרזת ארה"ב כי היא מכירה בקשר ההיסטורי בין העם היהודי וירושלים, וכתוצאה מכך בהיותה עיר הבירה של ישראל. לצד הרוב הגדול והמוחץ של מדינות שהצביעו נגד ישראל וארה"ב, כלומר בעד ההחלטה, שבע מדינות הצביעו "נגד" (או בעד ישראל וארה"ב): גואטמלה, הונדורס, איי מרשל, מיקרוניזיה, נאורו, פאלאו וטוגו.

הונדורס – תעודת זהות (גרפיקה: אידאה)
הונדורס – תעודת זהות (גרפיקה: אידאה)

לשכוח את הצרות בבית

פרופ' אריה קצוביץ', מומחה ליחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מבקש להבין את ההתנגדות להצעת ההחלטה של האו"ם דרך שלוש נקודות: בעיות פנים, יחסי המדינה עם ארה"ב ויחסיה עם מדינת ישראל. "בעיותיה הפנימיות של הונדורס נעות סביב מערכת הבחירות האחרונה ולא ברור אם הנשיא נבחר בצורה ראויה" אומר קצוביץ' ל'דבר ראשון' ומוסיף, "להתמקד בנושא חיצוני זה להשכיח את הצרות בבית".

לפני כחודש ההונדוראים קיימו בחירות לנשיאות, אך לא ברור מי ניצח. ארגון מדינות אמריקה אמר כי על המדינה לקיים בחירות חוזרות בהביעו חשש מראיות של מעשי הונאה. הרננדז היה זקוק לתמיכתה של ארה"ב והלגיטימציה שלה לכהונתו, דבר שבהחלט עשוי היה לדחוף אותו להצביע יחד עם ארה"ב וישראל נגד הצעת ההחלטה בעצרת האו"ם. למחרת ההצבעה, הודיעה מחלקת המדינה בארה"ב כי היא מתייחסת להרננדז כמנצח הלגיטימי של הבחירות.

קצוביץ' מזכיר כי גם עצם העובדה שהונדורס, כמדינת מוכת פשע שאינה יכולה לפתור את בעיותיה בעצמה, תלויה בסיוע הכלכלי האמריקאי, מהווה תמריץ לתמיכתה במדיניות החוץ של ארה"ב.

הכרה וחקלאות

בהצבעה על תכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הונדורס נמנעה אך יחד עם זאת הכירה רשמית בישראל בחודש ספטמבר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. בירושלים רואים את היחסים בין המדינות, לפחות עד שנת 2015, כיחסים רגילים וללא מאפיינים ייחודיים. עד שנת 1994 ישראל החזיקה שגרירות בהונדורס ומשיקולי תקציב החליטה לסגור אותה. מאז, שגריר ישראל לגואטמלה נושא גם בתפקיד רשמי לעת צורך בהונדורס השכנה. בשנת 2011 נרשם משבר ביחסים לאחר שהונדורס, תחת ממשל הנשיא פורפיריו לובו סוסה, הכירה ברשות הפלסטינית כמדינה כחלק ממהלך אותו קידמה הליגה הערבית כדי לשדרג את הפלסטינים למעמד של מדינה משקיפה במוסדות האו"ם. שר החוץ ההונדוראי הבהיר כי אין בהכרה בפלסטינים להוריד מהתמיכה בישראל בעבר ובהווה, ו"בזכויותיה המלאות של מדינת ישראל להתקיים בגבולות בטוחים ומוכרים ע"י הקהילה הבינלאומית", כפי שאמר.

במרכז – שגריר ישראל בהונדורס, מתי כהן; משמאלו – נשיא הונדורס ובשמאל התמונה – דוד שוורצמן (צילום באדיבות דוד שוורצמן).
במרכז – שגריר ישראל בהונדורס, מתי כהן; משמאלו – נשיא הונדורס ובשמאל התמונה – דוד שוורצמן (צילום באדיבות דוד שוורצמן).

לפני כשנתיים החל ירח הדבש בין המדינות. נשיאה הנוכחי של הונדורס, חואן אורלנדו הרננדז, קיבל החלטה אסטרטגית לשנות מהותית את היחסים עם ישראל ולחמם אותם. במהלך כהונתו הספיק הרננדז לבקר פעמיים בישראל, ובנוסף אליו הגיעו גם שורה של בכירים בהם שרי האוצר, החוץ והביטחון, אנשי צבא וחברי קונגרס. בביקורו של הרננדז באוקטובר 2015 הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והצהיר כי הוא מעוניין לתת ביטוי לשינוי היחסים בהיבט ההצבעות באו"ם. מאז, נרשם השינוי והונדורדס הפכה לאחת המדינות היותר ידידותיות לישראל באו"ם.

מבחינתה של ישראל נפתחו שורה ארוכה של שיתופי פעולה בתחומי ביטחון ומים. גם נתוני הלמ"ס על יחסי המסחר בין המדינות מראים כי בשנת 2014, השנה בה נבחר הרננדז, היה היצוא הישראלי למדינה בהיקף של מעט יותר מ-7.5 מליון דולר ושנתיים לאחר מכן גדל היצוא פי 5, ועמד על למעלה מ-35 מליון דולרים. הרננדז ביקש מנתניהו שישראל תפתח נציגות ישראלית בהונדורס לאות ההתחממות ביחסים, אך נתניהו, המקדם מדיניות קיצוץ אגרסיבית במשרד החוץ, הסביר לי כי ישראל לא תפתח נציגות בשל שיקולים תקציבים. נציגות עדיין לא נפתחה, אך ישראל נענתה לבקשותיה של הונדורס לסיוע בתחום משק המים, ובירושלים החליטו לשלוח לידידה החדשה מומחה לתקופה של שנתיים.

'המחלקה לשיתוף בינלאומי' (מש"ב) – הסוכנות לסיוע בינלאומי של ישראל היושבת במשרד החוץ, שלחה את דוד שוורצמן מומחה בתחום המים. לשוורצמן ניסיון של 40 שנה, כולל תפקיד דומה בניקרגואה ובמספר מדינות באפריקה. כעת הוא עובד בהונדורס ומקורב מאוד לנשיא הרננדז ולשר החקלאות.

דוד שוורצמן (צילום באדיבות המצולם).
דוד שוורצמן (צילום באדיבות המצולם).

בראיון ל'דבר ראשון' מתאר שוורצמן את הונדורס כמדינה שכלכלתה מבוססת חקלאות וכי משק המים חיוני בה מאוד. להונדורס, שידעה כל השנים שפע בכמות מי הגשמים עליו מתבססת החקלאות, אין עדיין טכנולוגיה מפותחת של משק מים. בעקבות שינוי האקלים העולמים ולפי כל תחזיות המומחים, הונדורס נמצאת באזור בעל צפי גבוה להפגע מעלייה בטמפרטורות ושינוי במשטר הגשמים. בעבר הגשמים היו פרושים, באופן מתון, על פני מספר חודשים בשנה. היום הגשמים ניחתים במכות חזקות וקצרות מאוד, דבר הגורם להצפות במקומות נמוכים ולכך שבאיזורים הגבוהים אין מספיק מים לחקלאות.

בהיותה מדינה מאוד הררית אין לה מאגרים רבים, והקרבה לים הקאריבי ממזרח והאוקינוס השקט מהמערב גורמים לניקוז מהיר ואובדן מים יקרים. הונדורס תלויה כלכלית ביצוא ירקות, רבים מהגידולים החקלאיים ממוקדים ליצוא עבור המטבחים האסייתים, ומצב הגשמים מעיב על כלכלתה. בנוסף ההונדוראים לא מצליחים אפילו לספק לעצמם חלק מהמוצרים הבסיסים.

החל מיוני 2016 שוורצמן מוצב בהונדורס, ויושב ממש בלשכת שר החקלאות כשהוא מלווה את כל הפרוייקטים של פיתוח ההשקיה במדינה. לדבריו, ישנן מספר תכניות לאומיות של הממשל, בחלקן פרושות עד שנת 2020 ואפילו עד 2030 במטרה להגיע ל-4 מיליון דונם אדמה מושקים. "הטופוגרפיה מצד אחד מקשה על הובלת מים אך מצד שני מאפשרת איסוף נוח של מי הגשמים" אומר שוורצמן ומוסיף כי, "הם לא ערוכים עם מספיק מאגרים". שוורצמן מסייע גם בנושא הדרכה והכשרות בתחום המים ובתכניתו להקים בית-ספר להשקיה, "מרכז הדרכה אזורי שיתן שירות לא רק להונדורס אלא גם גואטמלה, אל סלוודור ומדינות נוספות בדרום אמריקה".

קונסול של כבוד

יהורם גאון (יוסי זליגר / פלאש 90).
יהורם גאון (יוסי זליגר / פלאש 90).

 

אישיות ישראלית נוספת המתחזקת את יחסי ישראל והונדורס הוא לא אחר מאשר יהורם גאון. הזמר והשחקן זוכה פרס ישראל הוא גם "קונסול של כבוד" מטעם הונדורס בישראל. ל'דבר ראשון' אמר גאון כי נהוג שתפקיד שכזה יוענק לאדם מתחום הכלכלה והמסחר כדי לעודד תחום זה בין מדינות, אבל "אני חושב שאצלי זה משהו יוצא דופן".

"במקרה שלי", אמר גאון, "לא הלכו על מסחר אלא על אומנות ובמטרה לעשות cultural exchange בתחומי אומנות שונים: ריקוד, זמר ואומנות פלסטית. אני מנסה להביא משם אומנים ולשלוח מאיתנו אליהם".  לדברי גאון הוא נתבקש להתמנות לתפקיד ע"י שגריר הונדורס לישראל לשעבר, חוזה אייסיאס באראהונה, ונענה להצעה וממלא אותה בהתנדבות. "אני מחכה לסרט אותנטי וטוב כדי לעשות פסטיבל." לשאלת 'דבר ראשון' האם הוא רואה שינוי ביחסים בין המדינות בעקבות עבודתו, השיב גאון "אני מנסה. לא לוקח קרדיט לעצמי שהם היו היחידים, לפחות כמיעוט בתוך רוב עצום, שבחרו בירושלים בירת ישראל. אני שמח על כך".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!