בחג החנוכה האחרון קיבל אסיר ציון לשעבר, יוסף מנדלביץ', אות הוקרה מיוחד מ-60 קהילות יהודיות ברחבי רוסיה, על תרומתו המיוחדת לעם היהודי. מנדלביץ' היה שותף בארגונים ציוניים מחתרתיים בעיר ריגה בלטביה בשנות ה-60, אשר לקחו על עצמם את המשימה ללמוד וללמד יהדות, ציונות ועברית בחשאי. ביוני 1970, היה שותף ביחד עם עוד קבוצה של יהודים בניסיון חטיפת מטוס קטן במטרה לעורר את העולם, ובעיקר את יהדות ארה"ב ומדינת ישראל, לעובדה שיש מאות אלפי יהודים המבקשים לעזוב את בריה"מ ולעלות לישראל.

"עמדתי במשימה להיות יהודי"

"הוזמנתי בחנוכה לאירוע שנתי של כ-60 קהילות יהודיות שונות מרחבי רוסיה. בטקס הוענק פרסים לאנשי השנה בכל מיני הגדרות. אני קיבלתי פרס על גבורה יהודית על המשך הפעילות שלי בהסברה יהודית, מיום שחרורי מהכלא עד היום", מספר מנדלביץ' ל'דבר ראשון'. "מדובר בעיקר על מסע ההרצאות שלי בקהילות השונות בתוך רוסיה. פניתי כמה פעמים למשרד החינוך והסוכנות היהודית בבקשה לבוא ולספר את הסיפור שלי ליהודי רוסיה, לעודד אותם לעלייה והתקרבות ליהדות אך קיבלתי, לצערי, תשובה שלילית. בסופו של דבר קיבלתי החלטה לנסוע בעצמי, יצרתי קשר עם רבני חב"ד במטרה לנסוע כדי לדבר עם קהילות שונות ברוסיה, וכבר כמה שנים אני נוסע ומספר את הסיפור של אסירי ציון".

הקבוצה שבה מנדבליץ' היה חבר ביקשה לחטוף מטוס קטן ולהטיסו מהעיר לנינגרד ברוסיה, לשוודיה לאחר שבקשות היציאה מבריה"מ של חברי הקבוצה נדחו. שם הקוד שניתן למבצע היה: 'מבצע חתונה'. בעודם בשדה התעופה בעיר לנינגרד, נתפסו חברי הקבוצה על-ידי הבולשת הסובייטית, ונידונו למאסרים ממושכים בתנאים קשים.

השלטונות הקומוניסטיים דנו את מנדלביץ' למוות, ורק לאחר לחץ מארה"ב וישראל הומר גזר הדין למאסר עולם, שהצטמצם ל-11 שנות מאסר. בחלק מתקופת מאסרו במחנה סגור בסיביר, נידון לתנאי מאסר חריפים בגלל שהתעקש לשמור על מצוות, ובתגובה לכך אף שבת רעב כמעט 60 יום. ב-1981 שוחרר מהכלא, גורש מבריה"מ ועלה לישראל.

"קיבלתי על עצמי את ההחלטה עוד לפני חמישים שנה במחתרת, ללמוד וללמד את תורת ישראל, ולקרב את יהדות בריה"מ ליהדות" אומר מנדבליץ'. "כשניסיתי לחטוף את המטוס מדובר בגבורה של יום-יומיים. השאלה היא מה עושה בנאדם אחר כך, גם בכלא המשכתי לקיים מצוות, ללמד אחרים, לערוך שבתות ואחרי שהשתחררתי המשכתי לדבוק במטרה." את הפרס קיבל מנדלביץ' באולם קונגרסים שבתוך מבנה הקרמלין, המרכז השלטוני של המפלגה הקומוניסטית בעבר ושל ממשלת רוסיה כיום. "יש פה הרגשת ניצחון כמובן, כי הקרמלין שימש במשך עשרות שנים את המפלגה הקומוניסטית לקבלת החלטות חמורות נגד עם ישראל והנה עכשיו אנחנו חוגגים את הניצחון. זה לא ניצחון מוחלט כי עדיין יש הרבה יהודים ברוסיה ואוקראינה, שלא הגענו אליהם, ואי אפשר לחגוג ולשמוח כשיש עבודה לפנינו. אבל כן, יש פה הרגשת השלמה והתקדמות".

"קבלת הפרס בשבילי היא על זה שעמדתי במשימה להיות יהודי גם בעולם החופשי. שלא סטיתי מהדרך ולא השתנתי – למרות הלחצים", מתגאה מנדלביץ'. "אני מעריך שבזכות זה שבמשך שנים סיפרתי את סיפורי למאות אלפים, הם מכירים את הסיפור הזה יותר. אין לי עניין בפרסום עצמי, אני באתי לפרסם את העניין של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. וזה לא רק אני – הרבה אנשים עובדים בזה".

מנדלביץ' (באדיבות ענת זלמנסון)

למרות מבצע החטיפה הנועז שתוכנן, המאסר הממושך של חברי הקבוצה וגל המחאות לשחרור האסירים ויהדות בריה"מ בכלל, והעובדה כי מדובר באירועים היסטוריים משמעותי מאוד בספר תולדות המאבק היהודי לעצמאות, מעטים הם שמכירים את הסיפור של מנדלביץ' וחבריו. הבמאית ענת זלמנסון, בתם של סילבה זלמנסון ואדוארד קוזניצוב, שני אסירי ציון שלקחו חלק במבצע חתונה ונידונו בעקבותיו לתקופות מאסר ארוכות (קוזניצוב ביחד עם מנדלביץ' והטייס מארק דימשיץ נידונו לגזר דין מוות שהומרו למאסרי עולם), צילמה סרט דוקומנטרי על המבצע המבקש להביא את הסיפור לכמה שיותר אנשים ובעיקר לדור הצעיר שלא הכיר אותו. מאז שיצא הסרט בשנה האחרונה, ענת מסתובבת ברחבי הארץ וקהילות יהודיות בעולם ומנסה לפרסם את הסיפור ברבים בתור סיפור יהודי-ציוני שכולנו צריכים להכיר.

"ההתעוררות סביב הנושא התחילה, בין היתר, מאז שהסרט שלי יצא. שמתי לב שיש יותר ויותר התייחסות לנושא של אסירי ציון יוצאי בריה"מ, כי כשרק התחלתי לעבוד על הסרט אמרו שזה לא מעניין אף אחד", מספרת זלמנסון. "לא יודעים כי לא מלמדים על זה. אי אפשר לספר את כל הסיפורים ובתור מישהי שמספרת את הסיפור הזה אני מבינה את זה באיזשהו מקום, לכן בוחרים דמות אחת ושתיים ובה מתמקדים, בארץ בוחרים נרטיב אחד או שניים והולכים איתם, השואה ומלחמות ישראל כדוגמא. להכניס נרטיב חדש זה קשה, אני לא אומרת שזה בסדר אבל ככה זה. אני מאמינה שיחזרו ללמד על יהודי בריה"מ ועל המאבק שלהם, בבתי ספר, בתרבות וכד' – וזה כבר קורה. היום מלמדים על מבצע חתונה בחמש יחידות היסטוריה".

"גם לפני 'מבצע חתונה' היו אסירי ציון בבריה"מ שפעלו למען שחרור ועלייה אבל המבצע היה האירוע הראשון שגרם באמת זעזוע גדול ברחבי העולם היהודי והוביל לגל מחאות, בעיקר בארה"ב, במטרה לעורר מודעות ולחץ על הנהגת בריה"מ לשחרור יהודי ברית המועצות", מספרת זלמנסון. לדעת זלמנסון החברה הישראלית מוכנה היום להרחיב את הנרטיבים של הסיפור הציוני, ועל כן יש להמשיך להתאמץ לספר את הסיפורים ולחנך עליהם את הדורות הבאים. "יוסף מוכר מאוד בכל הקהילה הדתית בעולם ומי שהעניקו לו את הפרס הם רבנים שביקשו להכיר תודה על השיחות שהוא עושה בהרבה בתי כנסת בעולם וברוסיה בפרט", מסכמת זלמנסון. "מה שחשוב לזכור שמי שמתאמץ ועושה מאמץ לספר את הסיפור, כמוני או כמו יוסף שכתבו את הספר והולכים לספר אותו בכל רחבי העולם, בסופו של דבר לאחר מאמץ זה ייתפס, אבל צריך להתעקש על זה".