שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע השבוע רשמית על קיצור שבוע העבודה בישראל, כך שיעמוד על  42 שעות במקום 43 שהיו נהוגות עד כה. כך על פי ההסכמות, הקיצור יבוצע ללא הפחתה בשכר, ומשמעות הדבר היא ששכר המינימום לשעה צפוי לעלות. לצד זאת, הסכימה ההסתדרות לדחייה בשתי פעימות של העלאת שכר העובדים במגזר הציבורי בתמורה לתוספת שקלית של 0.15% להסכמי המסגרת שישלימו לפיכך עליה של 7.9%.
"שוק העבודה בישראל מתאפיין בפריון נמוך ושעות עבודה מרובות. ההבנות אליהן הגענו במסגרת ההסכם לקיצור שבוע העבודה במשק יאפשרו לעובדים לאזן בין העבודה למשפחה, יגבירו את הפריון במשק ויביאו לשיפור בתנאי העובדים החלשים", אמר שר האוצר משה כחלון והוסיף כי "מדובר בהסכמות שכוללות גם צמצום פערים במגזר הציבורי וכל זאת במסגרת תקציב אחראי. מדובר בצעד שיסייע למשק ולכלל העובדים בישראל".

השוואת מספר שעות העבודה השבועיות הקבוע בחוק במדינות ה-OECD. (גרפיקה: אידאה)

זהו הקיצור הראשון בשבוע העבודה מזה 22 שנים – אולם יו"ר ההסתדרות הבהיר בהזדמנויות שונות כי היעד הסופי שלו הוא קיצור שבוע העבודה עד ל-40 שעות כנהוג במדינות רבות ב-OECD. בעקבות ההסכמות אמר ניסנקורן כי העובדים בישראל עובדים הרבה יותר שעות מעמיתיהם במדינות המפותחות וכי המהלך לקיצור שבוע העבודה הינו "צעד נחוץ לקידום האיזון הראוי בין עבודה לפנאי, תוך יצירת השלכות חיוביות גם על פריון העבודה במשק". החל ממועד כניסת השינוי לתוקף, יחושב שכר השעה על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שהוא מחושב כיום. המשמעות היא למעשה העלאה בשכר המינימום השעתי ב-63 אג', מ-28.49 ש"ח ל-29.12 ש"ח.

באשר לתוספות השכר במגזר הציבורי, הוסכם כי העובדים יקבלו תוספת בת 1.5% בראשית יוני 2018 כמתוכנן, הפעימה שתוכננה לדצמבר 2018 תדחה לאוגוסט 2019 ותעמוד על 1.75%, ואילו הפעימה שתוכננה למרץ 2019 תדחה לדצמבר באותה שנה – ותוגדל ל-1.9%.

אבי ניסנקורן ומשה כחלון (ארכיון). צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.

בנוסף, חתמו הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ויו"ר ההסתדרות על הסכם קיבוצי שכולל נוסחה להגמשת ההכנסה של טכנולוגיות חדשות במדינה ללא צורך במאבקים. הצדדים הסכימו כי התאמת מקומות העבודה לשינויים הטכנולוגיים תיעשה תוך חתירה משותפת להגדלת פריון העבודה ושיפור השירות לאזרח, ללא פגיעה בעובדים.

"שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגים בתחומים רחבים" אמר הממונה על השכר, ערן יעקב. "הסכם זה בא להתמודד עם אתגר זה ולאפשר הגדלת הפריון בעבודה ושיפור בשירות במגזר הציבורי ולרווחת הציבור, באמצעות הגמשת והכנסת טכנולוגיות חדשות וחדשנות לשירות הציבורי ללא מאבקים ארגוניים", אמר. גם ניסנקורן התייחס להסכם באומרו כי "בשלוש השנים האחרונות, ההסתדרות הוכיחה פעם אחר פעם, כי היא בת ברית חשובה ומשמעותית למהלכים שמשפרים את השירות לאזרח ומגדילים את פריון העבודה במשק. ניסנקורן הוסיף כי ההתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים מחייבת את הצדדים לפעול בשיתוף פעולה, תוך התחשבות הדדית, "הן בצרכי העובדים והן בתרומה החשובה שהם נושאים להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה".