ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד מאחורי הכוונה לסייע ל"חיפה כימיקלים" לצאת מהמכשול המשפטי בצפון באמצעות חקיקה, שעלולה לפגוע בעיריית חיפה בפרט ובעיריות בכלל, אך לא צפויה לסייע לעובדים המפוטרים של המפעל שהושבת. בשבוע שעבר הופיע נתניהו בוועידת 'גלובס' לעסקים ונשא דברים הנוגעים ל"חיפה כימיקלים" ולהשבתת המפעל הצפוני. לדבריו, הדבר הראשון שהוא הולך לעשות זה להכניס סעיף בחוק ההסדרים שמעביר את הסמכות לגבי העברת תשתיות חיוניות מראשי הערים לממשלה.
"אנחנו רוצים להעביר איזו תשתית חיונית, לאנרגיה או לתחבורה, או לכל דבר אחר, תשתיות קריטיות… ואתה נתקע בעיר – ואני מכבד את ראשי הערים, להם יש אינטרסים אחרים – וראש העיר לא רוצה. היה לנו מקרה כזה עם מפעל כימיקלים מסוים, אתם מכירים. ראש העיר לא רוצה, זכותו, הוא יכול להגיד. אנחנו אומרים: 'לא, לא זכותו'. לא אתה תחליט", כך לדברי נתניהו שהוסיף שבסופו של דבר, את השיקולים הלאומיים "אנחנו חייבים להחליט, ולכן אנחנו עושים חוק NIMBY שמעביר את הסמכות מראשי הערים בתשתיות מהסוג הזה". מדובר בראשי תיבות של "לא בחצר האחורית שלי" (Not in my back yard) המתייחסים לתמיכה של אנשים, או במקרה הזה רשויות, בדברים הנחשבים חשובים ונכונים עד שזה מצריך אותם לתשלומי מחיר כמו שכנות לתופעה.
עד כה לא התייחס ראש הממשלה באופן פומבי לנושא "חיפה כימיקלים" וגם בשבוע שעבר הוא עושה זאת רק במרומז. בהצעת חוק ההסדרים אכן מוצע לתקן את רישוי העסקים במדינה כך שצוות מנכ"לים של משרדי הממשלה, מינויים פוליטיים כולם, יוכל להגדיר עסק כ"תשתית לאומית" ולהפקיע אותו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית. על פי הנאום נראה כי מדובר בחקיקה דרקונית, שממוקדת בבעיה של מפעל אחד, ומעניקה במקביל כח רב לדרג הפוליטי הלאומי, ללא מנגנוני ריסון וללא קריטריונים מקדמיים לגבי מהי בכלל "תשתית לאומית".
לכולם יש זמן חוץ מאשר לעובדים המפוטרים
חוק ההסדרים אמור לעבור ביחד עם חוק התקציב ובממשלה מתכוונים להעביר את שניהם בחודש מרץ. עיריית חיפה בחרה שלא להגיב באופן פומבי לפרסומים לגבי החקיקה, כמו גם להכרזת נתניהו. גם ב"חיפה כימיקלים" לא מצאו סיבה להגיב. היחידים שנפגעו בצורה מוחלטת מהשבתת המפעל הצפוני של החברה הם עובדיו, אשר הוצאו לחופשה ללא תשלום ובאופן מעשי פוטרו מהחברה. בתחילת המשבר, בפברואר 2017, נקטו העובדים ב"הנמכת פרופיל" בעוד הם נמצאים במו"מ על חידוש ההסכם הקיבוצי, כאשר ההנהלה נאבקה ברמה המשפטית לשמר את מיכל האמוניה ועובדי החברה, בעיקר בדרום, יצאו למסע הפגנות מתוקשר. בהמשך, בחרו בוועד העובדים להעביר ביקורת חריפה על הנהלת המפעל, בטענות שהיא השתמשה בהם. בחברה המשיכו לשלם שכר לעובדים במשך מספר חודשים למרות השביתה, עד פסיקת בית המשפט העליון שמנעה כל המשך עבודה במפעל ולאחר מכן, פעלו לפיטוריהם. אם תיקון חקיקה כזה היה מתבצע לפני הפיטורים, ייתכן שהיה מסייע גם לעובדי החברה. לאחר הפיטורים, סביר יותר להניח שמי מביניהם שיכול למצוא עבודה חדשה כבר עבר אליה, ושעיריית חיפה תתנגד משפטית לחקיקה, כך ששום שינוי במפעל המושבת לא צפוי להתרחש בקרוב. מדובר בצעד בנוסף בסכסוך הממושך בין "חיפה כימיקלים" לעיריית חיפה אלא שהפעם ראש הממשלה מתייצב בגלוי לצד החברה.
"חיפה כימיקלים" ועיריית חיפה בחרו שלא להגיב לכתבה עד מועד פרסומה.
