בעשור האחרון אנו עדים לשיפור ניכר ביחס, בטיפול ובמתן הזכויות לניצולי השואה בישראל. בתקופה זו נעשה מאמץ להשוואת התנאים בין ניצולי השואה; מעגל מקבלי הזכויות וההטבות הורחב – בין היתר על ידי מספר החלטות מנהליות המכירות באוכלוסיות חדשות כניצולי שואה; תקציבים משמעותיים הוקדשו לתיקון עוולות היסטוריות; ונעשה שינוי גם ביחסם של הגורמים הרשמיים המטפלים בניצולי השואה, ובצמצום הביורוקרטיה הנלוות להשגת הזכויות.

ועדיין, למרות כל זאת, כרבע מניצולי השואה בישראל נשארו במעגל העוני. איך זה ייתכן? מדוע עשרות אלפי ניצולי שואה עדיין חיים בעוני?

כ-200,000 ניצולי שואה חיים כיום בישראל, כרבע מהם חיים מתחת לקו העוני, ועשרות אלפים מהם אינם ממצים את מכלול הזכויות המגיעות להם על פי חוק. רבים מניצולי השואה אשר עלו לארץ לפני אוקטובר 1953 זכאים לקצבה חודשית בסך 2,308 ₪ לפחות, אשר מתעדכנת על פי מצבם הבריאותי (אחוזי נכות מעודכנים) ומצבם הכלכלי, ויכולה להגיע בתנאים מסוימים ליותר מ-9,000 ₪ בחודש. רבים מניצולי השואה אינם ממצים את זכויותיהם כיוון שאינם מודעים לאותן זכויות או לשינויים הרבים בתחום, או מפאת הקושי להתמודד לבדם עם הביורוקרטיה הכרוכה במימוש הזכויות. לקבוצה זו ניתן לסייע ולשפר את מצבם הכלכלי באמצעות סיוע במיצוי זכויות.

עמותת אביב לניצולי השואה הוקמה לפני עשור למטרה זו בדיוק, והעניקה עד כה סיוע במיצוי זכויות (ללא תשלום) ללמעלה מ- 60,000 ניצולי שואה, אשר קיבלו בזכות הסיוע זכויות והטבות בשווי כולל של מעל 350 מיליון ₪. חשוב להדגיש: אלו כספים שהגיעו לניצולים על פי חוק – אך ללא הסיוע המקצועי של הצוות המשפטי בעמותה, כספים אלה היו נותרים "על הנייר".

אלא שלצד קבוצת בעלי הזכויות, ישנה עדיין קבוצה של עשרות אלפי ניצולי שואה, שהסיבה היחידה שאינם זכאים לקבל את כלל הזכויות וההטבות היא שעלו לארץ "מאוחר מידי": אלו אשר עלו לארץ לאחר אוקטובר 1953, מקבלים רק מענק שנתי בסך של 3,960 ₪, ופטור מתשלום התרופות שבסל הבריאות. מדובר במענק שנתי שאינו מאפשר לניצולי שואה אלו להתקיים בכבוד, ורבים מהם אכן מצויים מתחת לקו העוני. אילו עלו ניצולי שואה אלה לארץ לפני אוקטובר 1953 היו זכאים לקצבה חודשית ולכל ההטבות המגיעות לניצולי שואה על פי חוק.

קבוצת ניצולי שואה זו נמנית ברובה על יוצאי מדינות מזרח אירופה, שעלייתם לישראל נמנעה על-ידי השלטון הקומונסטי, והאבסורד זועק לשמיים. לא אחת נתקלנו במקרים של שני אחים, ששהו באותו מקום בתקופת השואה, אחד עלה לארץ לפני אוקטובר 53' ומקבל קצבה חודשית והשני עלה לארץ לאחר 53' וחי בעוני. קשה לקבל ולהשלים עם חוסר צדק שכזה. עם אוכלוסיה זו עלינו לעשות צדק ולשפר את זכויותיהם. לצד יושבי הראש של השדולה למען ניצולי השואה בכנסת, חברי הכנסת חנין, שטרן ופלוסקוב, הציעה העמותה חוק אשר יגדיל את המענק השנתי לאותם ניצולי שואה שעלו לאחר 53' ויצמצם במעט את הפער. דווקא בשל השיפור הרב שחל בשנים האחרונות בנושא זכויות ניצולי השואה אסור לנו להרפות או לשבת בחיבוק ידיים כלפי מצבם של אלו שאינם זכאים לכל אותן זכויות משופרות.

היום, 73 שנים לסיום המלחמה, כאשר ממוצע גילם של ניצולי השואה הוא 82 שנים, הגיע הזמן לשפר באופן משמעותי את מצבם של ניצולי השואה שעלו לארץ לאחר 53'. ניתן לעשות זאת באמצעות הגדלת המענק השנתי או לחלופין על ידי מתן קצבה חודשית קבועה (שאינה משתנה לפי מצב בריאותי), כפי שנעשה עם ניצולי שואה בעבר. בנוסף יש להעניק לניצולים אלו את כלל ההטבות שניתנות לניצולי שואה הזכאים לקצבה חודשית, ובהן מענק הבראה שנתי, הנחה בארנונה ועוד. רק כך גם קבוצה זו של ניצולי שואה יוכלו להינות ממעט רווחה ובטחון כלכלי בערוב ימיהם, והתמונות החוזרות של ניצולי השואה העניים לא ישובו.

זכינו לחיות בדור בו עוד חיים עמנו אנשים שעברו את הנורא מכל. את העבר של ניצולי השואה אין באפשרותנו לשנות, אך יש באפשרותנו את הזכות לשפר להם את ההווה ולאפשר לכל אחד מהם לחיות ברווחה ובכבוד. ככל שהזמן עובר וניצולי השואה מתבגרים, כך הולך ומתגבר הצורך במישהו שיושיט להם יד ויסייע להם לקבל את אשר מגיע להם. כל עיכוב בטיפול מונע מניצולי השואה לקבל את הזכויות המגיעות להם ופוגע באפשרותם לחיות בכבוד, ועל כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לשנות את המצב.

עמותת אביב לניצולי השואה מעניקה סיוע וליווי מקצועי לניצולים המבקשים למצות את זכויותיהם – ללא תשלום. ניתן ליצור קשר בטלפון: 072-2424404, או דרך אתר האינטרנט www.avivshoa.co.il, המציע את כל מידע המעודכן לגבי כל הזכויות.


עו"ד אביבה סילברמן, היא מנכ"לית ומייסדת עמותת אביב לניצולי השואה