משרד האנרגיה נענה לעתירת המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע, ופרסם אמש (ראשון) את מרבית המידע על מאגרי הגז של ישראל. זאת בהתאם להחלטת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אברהם רובין. המשרד העלה לאינטרנט שישה מתוך שבעה סעיפים שעליהם התבקש לפרסם מידע. הסעיף השביעי יישאר בחלקו סודי, ויימסר רק למי שיחתום על הסכם סודיות. הממשלה נסוגה מדרישתה לתשלום של 50 אלף דולר תמורת המידע בסעיף המדובר, וניאותה למסור אותו בחינם.
"הגז שייך לציבור ולמידע אודותיו יש חשיבות עצומה לכל אזרחי ישראל" אמר הבוקר מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי, "הסתרת המידע סייעה ליצירת מתווה הגז שעולה לציבור מיליארדים ואנחנו עדיין נאבקים כדי לבטל אותו ולמזער את הנזק. המשמר החברתי יפרסם היום את כל המידע שהצלחנו לחשוף ונמשיך להיאבק כדי לחשוף את יתר המידע שהממשלה ממשיכה להסתיר מהציבור".
מנכ"לית התנועה לחופש המידע, נירית בלייר, הוסיפה כי "מדובר בניצחון גדול לעיקרון לפיו המידע שייך לציבור ולא לממשלה והציבור זכאי לקבלו. הציבור זכאי לקבל גם את המידע שהממשלה מתעקשת להמשיך להסתיר. עם זאת, חשוב להבין שהממשלה כבר לא דורשת כסף כדי לקרוא אותו אלא רק חתימה על הסכמי סודיות, ולמעשה כל אחד ואחד ממיליוני אזרחי ישראל יכול לעיין בו כעת. אנחנו קוראים לכמה שיותר מאזרחי ישראל, ביניהם כל הפעילים במאבקי הגז, הפעילים החברתיים להגיע למשרד האנרגיה, לחתום על הסכם הסודיות ולעיין במסמכים כדי שהציבור ידע הכול על הנכס שבידיו".
עורך הדין אילן יונש ממשרד חי בר אל אילן יונש ושות', המייצג את העותרות, ציין כי "אנו שמחים על ההישג הגדול, אולם מצרים על פרק הזמן הארוך שנדרש למשרד האנרגיה להבין שהמידע שייך לציבור ומקווים שבתי המשפט ישכילו לקצר את לוחות הזמנים למסירת מידע ציבורי. מדובר בהישג תקדימי וחשוב מאוד. הממשלה נענתה למעשה לבקשה שלנו לחשוף את המידע וקיבלה את העיקרון המשפטי והמוסרי לפיו הוא שייך לציבור".
רכז חופש המידע במשמר החברתי והיועץ המדעי של העתירה, ניצן מתן, אמרי כי "נעבור על המידע ונלמד אותו לעומקו כדי להבין את משמעותו ונמשיך להיאבק לחשוף את החלק שעדיין מוסתר. חבל מאוד שהממשלה הסתירה מהציבור את המידע הזה בזמן הקריטי שבו נחתם הסכם הגז שפגע קשות באזרחי ישראל".
מה הערך במידע שפורסם?
בשיחה עם "דבר ראשון", אמר מתן כי מדובר בסט של מסמכים שזקוקים לניתוח מעמיק. "מתווה הגז התבסס על ההנחה שיש מרבצי גז רבים במים הכלכליים של ישראל, ובשל כך גם נוכל לצפות בעתיד למשק גז תחרותי וגם שאין שום סכנה אסטרטגית בייצוא חופשי של גז מישראל. בינתיים, אף חברה לא הגיעה לחפש גז, ובעזרת המסמכים אפשר אולי להבין למה".
גם מתן מודע לכך שיש מכלול של נסיבות רלוונטיות, שיכול להסביר את כישלון המכרז האחרון של משרד האנרגיה לחיפושי גז בדרכים אחרות. מחירי הגז בעולם כיום נמצאים בשפל, וקידוחי מים עמוקים הם סיכון עסקי משמעותי.
בעצם גילוי המידע אין כדי לומר אם מתווה הגז, בו מתגאה שר האנרגיה יובל שטייניץ בכל הזדמנות, ומדיניות ייצוא הגז של ישראל אכן מבוססת על נתונים שמצדיקים אותם. לאחר ניתוח מקצועי של המסמכים, הגלויים כעת לציבור, יהיה ניתן לקבוע עמדה מבוססת בסוגיה.
מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי: "הגז שייך לציבור ולמידע אודותיו יש חשיבות עצומה לכל אזרחי ישראל"
עם זאת, גם ללא התחזיות הגאולוגיות, יש ויכוח תפיסתי, האם ההיגיון של מתווה הגז – חלוקת "גזרים" ליזמים פרטיים שכבר היום מחזיקים במונופול הגז "תמר", היא הדרך המהירה ביותר להגיע לפיתוח מאגר "לוויתן", ולא מתן "מקלות" בדמות הכרזת אבני דרך לפיתוח, תוך איום בהפקעת הרישיון ומסירתו לגורמים אחרים.
לפיתוח "לוויתן", ביחד עם המאגרים הקטנים "כריש" ו"תנין", יש משמעות אסטרטגית למשק האנרגיה הישראלי. הצלחה בפיתוח של מאגרים אלו תגביר את הביטחון האנרגטי והיתירות באספקת הגז. מצב זה יאפשר לצמצם עוד את השימוש בפחם, ולשפר את איכות האוויר, כמו גם פיתוח של תחרות מוגבלת אשר עשויה להוזיל את המחיר. הישג נוסף הוא היכולת לייצא גז לירדן, וממנה גם למצרים, בהנחה שהגז שייוצא לא גוזל מישראל עתודות אסטרטגיות לצורכי המשק המקומי.
לטענת מתנגדי המתווה, יוקר הגז מעוגן במתווה, מייקר את החשמל בישראל ומקטין את התחרותיות של התעשייה הישראלית. כשהרווחיות של מוצרי ההמשך התעשייתיים תורמת יותר לכלכלה מאשר יצוא חומרי גלם.
דיון ראשון בעתירה המשפטית נגד אי הטלת פיקוח על מחיר הגז יתקיים ביום רביעי הקרוב. פקידים בכירים המעורבים במתווה הצהירו כי ראו בהגברת הודאות לגבי פיתוח משק הגז שיקול חשוב יותר מהפחתה אפשרית של מחיר הגז באמצעות פתיחת חוזים חתומים
עיכוב של שנתיים
המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע עתרו לביהמ"ש בבקשה להורות למשרדי האוצר והאנרגיה לחשוף את כל המידע הטכני העומד בבסיס מתווה הגז, כולל הערכות כמויות הגז במאגרי הגז הגדולים – לוויתן ותמר, סקרים גאולוגיים, תחזיות עתידיות ועוד.
המשמר החברתי ביקש את המידע כבר בסוף 2015, והממשלה סירבה להעניק להם אותו בנימוק שמדובר בסוד מסחרי. בתחילת 2017 התפרסם כי הממשלה מוכרת את אותו מידע בדיוק למדינות וחברות זרות במסגרת המשא ומתן על ייצוא הגז. המשמר החברתי ביקש את המידע מחדש, אך נענה שיוכל לקבל אותו רק תמורת תשלום של 50 אלף דולר ובתנאי שישמור את פרטיו בסוד.
ביוני 2017 הוגשה העתירה, ומאז המשיכו נציגי המדינה לעכב את הדיונים המשפטיים. בדצמבר האחרון ביקשה הממשלה לקבוע מחדש את עמדתה בנושא, ובית המשפט קבע שהממשלה צריכה להגיש לו את עמדתה עד אתמול, ה-28 בינואר.
תגובת משרד האנרגיה לא התקבלה עד פרסום הכתבה, ותפורסם לכשתגיע.
רשימת קריאה
המידע המפורט פורסם באתר משרד האנרגיה בקישורים הבאים:
- מצגת מידע טכני על המבנה של קרקעית הים התיכון : http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Lobby/Articles/Pages/Latest%20brochures%20and%20general%20presentations.aspx
- המידע על 19 בארות הגז של ישראל (קידוחים) הכולל את שם הקידוח, מיקומו, החברה הקודחת, תאריך הקדיחה, עומק סופי וגיל גיאולוגי בעומק הסופי, וכן מפת המיקום וקובץ המיקום של קווי הסקר הסיסמי:
- http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Data-sources.aspx
- דו"ח המכון הגיאולוגי משנת- 2008 המעיד על סיכוי גבוה למציאת מאגרי נפט וגז באגן הלבנט: http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Geological–Geophysical-Data-and-Reports.aspx
- סקרים של חברות שונות: http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Data-sources.aspx, http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Data-sources.aspx, http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Geological–Geophysical-Data-and-Reports.aspx
