דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלת ארצות הברית

כלכלת ארצות הברית / רוחות של שינוי: נגידת הפדרל ריזרב ג'נט ילן מסיימת את תפקידה

הנגידה ששמרה על מדיניות הריבית האפסית ומשאירה אחריה משק עם אינפלציה ואבטלה נמוכים, עוזבת לאחר הכהונה הקצרה ביותר בתפקיד בעשורים האחרונים | האם החלפתה במועמד של טראמפ מסמנת את השינוי הפרדיגמטי שיתחולל בכלכלת ארה"ב?

שרת האוצר המיועדת, ג'נט יילן. ארכיון (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
שרת האוצר המיועדת, ג'נט יילן. ארכיון (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
יונתן קירשנבאום

בימים אלה מסיימת את תפקידה יושבת ראש הבנק המרכזי של ארצות הברית ג'נט ילן, אחת הנשים המרכזיות בעיצוב הכלכלה העולמית. החלפתה של ילן לאחר ארבע שנים בלבד, זמן הכהונה הקצר ביותר בתפקיד מאז סוף שנות השבעים, מסמנת אולי את סוף עידן הריבית האפסית בכלכלה האמריקנית ובמובנים רחבים יותר, אולי גם את שינוי הפרדיגמה שמוביל דונלד טראמפ בכלכלת ארצות הברית, מזו שליוותה אותה מאז המשבר של 2008. למרות שמחליפה, ג'רום פאול, הצהיר כי ימשיך את מדיניותה, נראה שהכלכלה החזקה בעולם עומדת בפני תקופה של שינויים.

ילן, שנחשבה לנגידה "יונית", הובילה מדיניות מוניטרית מרחיבה, אשר לדעת רבים תרמה להוצאת ארה"ב מהמיתון בו נמצאה המדינה מאז שנת 2008, והיא משאירה אחריה משק עם אבטלה נמוכה ואף שיפור בשכר. למרות שהבנק המרכזי נחשב למוסד "מקצועי" ללא אידיאולוגיה כלכלית, מדיניותה גררה ביקורת בקרב הימין הרפובליקני. הסנטור הרפובליקני ג'ון קורנין אמר על ילן כי היא "חושבת שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים הפיסקליים של המדינה היא לזרוק עליהם כסף", ורבים בימין האמריקאי ניבאו כי מדיניותה תביא לפיצוץ אינפלציוני במשק האמריקאי. נבואות אלו לא התממשו, ולמעשה תחת כהונתה ירדו רמות האבטלה, התגבר קצב הצמיחה והאינפלציה נשארת מתחת ליעד הבנק.

שיעור האבטלה בארה״ב בעשור האחרון (נתונים: מתוך מפקד אוכלוסיית ארה״ב 2017 | גרפיקה: אידאה).
שיעור האבטלה בארה״ב בעשור האחרון (נתונים: מתוך מפקד אוכלוסיית ארה״ב 2017 | גרפיקה: אידאה).

הכסף הזול והמשבר הכלכלי

כלכלנים רבים מחזיקים בעמדה כי מדיניות הריבית הנמוכה אותה מנהיג הבנק הפדרלי מאז תחילת המשבר הפיננסי ב-2008, היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ליציאתה ההדרגתית של כלכלת ארה"ב מהמיתון הארוך שליווה את קריסתה של וול סטריט. כלכלנים רבים נוטים לייחס את "הבראה" זו לשתי שורות צעדים בידי השלטונות האמריקאים: ההרחבה הפיסקלית אותה ביצע הנשיא אובמה בתחילת כהונתו הראשונה, והמדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק הפדרלי.

כבר בתחילת המשבר, החליט הנגיד דאז, בן ברננקי, על הורדת ריבית דרסטית. למעשה, ברננקי הוריד את הריבית המרכזית בארה"ב, בפעם הראשונה, לרמה של קרוב לאפס. במקביל, החליט ברננקי על צעד מוניטרי רדיקלי בשם "הרחבה כמותית". בתמצית, רעיון ההרחבה הכמותית מבוסס על העקרון הקיינסיאני, לפיו בזמני משבר, על רשויות המדינה דווקא להרחיב את השקעתם במשק, ובכך לתמרץ יציאה מהירה מהמיתון. בהתאם לכך, מטרתה של ההרחבה הכמותית הייתה הורדת הריביות לרמה הנמוכה האפשרית, כדי לעודד הלוואה לצורך השקעה בכלכלה הריאלית.

ילן, ששירתה כבר אז בבנק הפדרלי, הייתה בין התומכות הבכירות במדיניות זו, והיא המשיכה לתמוך בה גם למול ביקורת חריפה שהוטחה בה. פוליטיקאים אמרקאים רבים, ובעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית, ניבאו כי מדיניות זו תביא לאסון של היפר אינפלציה, והשוו בין ארה"ב של ימינו לרפובליקת ויימר הגרמנית, בה האינפלציה הביאה לטענתם לעליית הנאצים.

יו"ר הפדרל רזרב ג'נט יילן משוחחת עם ראש הבנק המרכזי האירופי מריו דרגי (מימין) ועם נגיד הבנק המרכזי של יפן הרוהיקו קורודה במהלך וועידת ג'קסון הול (AP Photo/Martin Crutsinger)
יו"ר הפדרל רזרב ג'נט יילן משוחחת עם ראש הבנק המרכזי האירופי מריו דרגי (מימין) ועם נגיד הבנק המרכזי של יפן הרוהיקו קורודה במהלך וועידת ג'קסון הול (AP Photo/Martin Crutsinger)

עם זאת, ילן דבקה בתמיכתה במדיניות מוניטרית מרחיבה. ב-2013, חודשים ספורים לפני כניסתה לתפקיד הנגידה, היא הגנה באגרסיביות על מדיניות הרכישה של הבנק, למול קריאות לביטולם. בדיון בסנאט בשנת 2013, אמרה ילן: "אנחנו יודעים כי תקופות ארוכות של אבטלה פוגעות מאוד במשקי הבית, מביאות להשפעות שליליות מאוד על אלו ללא עבודה ועל הנישואין במשפחות האלו", והוסיפה כי "לפיכך, אני רואה חשיבות גדולה בכך שנעשה את כל מה שביכולתנו כדי לקדם שיקום מהיר ככל שאפשר לכלכלה שלנו". זאת למול טענותיהם של רבים ממתנגדיה כי על אף הנזק האנושי החמור הנגרם מיציאה איטית מהמיתון, יש להימנע בכל מחיר מסכנת אינפלציה גבוהה.

התעקשותה של ילן לשמור על תכנית ההרחבה הכמותית הוכיחה כמועילה ביותר. מאז תחילת כהונתה צמחה הכלכלה האמריקאית ב-9%, והחלה לצאת, למעשה, מהמיתון הארוך. בנוסף, נתוני האבטלה נפלו מ-6.6% ב-2014 ל-4.1% כיום- מצב אותו מגדירה ילן כ"תעסוקה מלאה". לעומת זאת, שוק ההיפר אינפלציה לא הגיע, ולמעשה התמודדה ילן לכל אורך כהונתה עם רמות אינפלציה נמוכות, שלא מגיעות אפילו ליעד האינפלציה של הבנק.

ילן גם רמזה באופן קבוע על הצורך בהשקעה ציבורית גדולה יותר, כדי "להשלים" את המהלך של ההרחבה הכמותית והריבית האפסית. תחתיה קרא הפד באופן קבוע ל"הרחבת ההשקעה בפרויקטים חברתיים" כאופן לתמרץ את המשק האמריקאי ליציאה מהמיתון.

החשש: תדלוק בועה פיננסית

עם זאת, בשנה וחצי האחרונות שלה כנגידה, שינתה ילן את עמדתה והחלה לקרוא להעלאה מדורגת ואטית בריבית, ולפני מספר חודשים הודיעה על צמצום עתידי בהיקפי ההרחבה הכמותית. הרקע לשינוי הוא בין השאר השפעותיה של מדיניות זו על שוק ההון האמריקאי. במילים פשוטות, חלק גדול מהכסף הזול זרם היישר לוול סטריט, ניפח את מחירי הנכסים הפיננסיים, ואיים ליצור בועה פיננסית שתוביל למשבר נוסף.

כך, לפי ההערכות, ניסתה ילן "לסגור את הברז" על בועה אפשרית בשוק ההון על ידי צמצום מוניטרי הדרגתי. להתנפחות ערך הנכסים הפיננסיים ישנם גם השלכות חברתיות קשות, בדמות הגברת אי השוויון. היות והכלכלה הריאלית צמחה בקצב נמוך בהרבה מהעלייה בערך הנכסים הפיננסיים, התעשרו בעלי הנכסים בקצב מהיר מאוד לעומת מרבית האמריקאים. למעשה, ניתן לומר כי העשירים ביותר באמריקה, בעלי הנכסים הפיננסיים והמשקיים בוול סטריט, "יצאו" מהמשבר מהר בהרבה ממרבית האמריקאים, שחלקם עוד מרגישים את השפעותיו של המשבר היום.

המועמד של טראמפ

מי שיחליף את ילן בתפקידה הוא ג'רום פאול, רואה חשבון ומשקיע פיננסי במקצועו, אשר נחשב לימני מעט מילן. הוא ביקר בעבר את המשך מדיניות ההרחבה הכמותית, ונחשב כמי שתומך בהמשך העלאה הדרגתית של הריבית.

כרגע, מעט מאוד ידוע לנו על פאול, ועל המדיניות אותה יבחר להנהיג בבנק המרכזי. בעבר הצהיר כי יבצע מדיניות "שממשיכה את הקו של ילן". עם זאת, מעניין להצביע על הבדל מהותי אחד בין שני הנגידים- בעוד ילן מגיעה ממשפחה יהודית ולא עשירה מניו יורק, ואת הקריירה שלה עשתה באקדמיה. פאול מגיע מרקע עמיד, ועשה את הונו מקריירה כעורך דין ובנקאי- רחוק מחוויית החיים של האנשים שחווים על בשרם את השפעות המיתון.

אך גם ללא פאול, נראה שעידן הריבית האפסית שאפיין את כלכלת ארצות הברית, וכך גם את כלכלת העולם, מתקרב אל קיצו, ואתו כל הפרדיגמה הכלכלית שהוביל ברק אובמה כנשיא לצד נגידי הפד האחרונים. איך תראה כלכלת ארה"ב תחת נשיאותו של טראמפ, עוד קשה להגיד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!