לאונרד כהן כלל את "שיר הפרטיזן" בתקליטו songs from a room, משנת 1969. על פי הבלוג Consequences of Sound כהן שמע את השיר ברדיו, ברשת הקנדית של ה-BBC. נהוג לייחס לכהן את המילים והלחן, אך כהן לא אחראי לאף אחד מהם, אם כי הוא אכן יוכל לטעון בבית דין של מעלה כי הוא זה שאחראי לאלמותיותו של השיר, שעלול היה להיעלם בתהום הנשיה של הזכרון האנושי.
מי שכתב את מילות השיר היה עמנואל דסטייה ד-לה-ויגרי, לוחם במסגרת הרזיסטנס, המחתרת הצרפתית שהתנגדה לכיבוש הנאצי. דסטייה, סופר ועיתונאי, היה כבן 40 כאשר הנאצים כבשו את צרפת. הוא היה בין מקימי אחת מההתארגנויות הצרפתיות למאבק בנאצים, ובין היתר הקים עיתון מחתרתי בשם 'ליברסיון' (שחרור או חופש. העיתון של דסטייה פעל עד אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת. בשנת 1973 קראו ז'אן פול סארטר וחבריו, מובילי השביתה הכללית של 1968, לעיתון היומי שהקימו על שמו של העיתון המחתרתי ועיתון זה פעיל עד היום). דסטייה נמלט בשלב מסוים מצרפת ללונדון, שם הצטרף לממשלה הצרפתית הגולה, ושם גם כתב את השיר.
הלחן הוא של הזמרת והמוזיקאית אנה מארלי, צרפתייה ממוצא רוסי, שהלחינה ושרה גם את המנון הפרטיזנים הצרפתים. בשנת 1943 שודר השיר של דסטייה ומארלי ברשת BBC בצרפתית, ששידרה לצרפת הכבושה. הבריטים כללו תקליטים עם השיר במשלוחי הנשק והציוד שהצניחו בצרפת ללוחמי הרזיסטנס. במקרה מפורסם אחד הצליחו תותחי הנ"מ הגרמנים לפגוע במשלוח כזה, ולהשמיד תקליטים ועליהם שיר הפרטיזן. זו אולי ההמחשה ההיסטורית המוצלחת ביותר לכך שפצצות ונשקים אינם יכולים להרוג שיר או רעיון.
צרפת נכנעה לנאצים עם קריסת קו מז'ינו בעת פלישת הצבא הגרמני במאי 1940. בהמשך הוקמה ממשלת בובות צרפתית בוישי, ששיתפה פעולה עם הנאצים, לרבות בכל הנוגע להשמדת היהודים. כיום ניטש ויכוח היסטורי בדבר עצמת ההתנגדות הצרפתית והלחימה שלהם כנגד הכובשים. על פי מקורות היסטוריים שונים בעת פלישת כוחות הברית לצרפת דרך נורמנדי ב-1944, היו מאורגנים במסגרת הכוחות הצרפתיים החופשיים (אחד משמות הרזיסטנס) כ-100 אלף לוחמים ולוחמות.
בגרסה של כהן הוא נותן כבוד גם לגרסה הצרפתית והשיר מושר למעשה פעמיים – פעם באנגלית ופעם בצרפתית (עם קול של אישה שמצטרף לשירה בצרפתית).
"The Partisan"
When they poured across the border
I was cautioned to surrender,
this I could not do;
I took my gun and vanished.
I have changed my name so often,
I've lost my wife and children
but I have many friends,
and some of them are with me.
An old woman gave us shelter,
kept us hidden in the garret,
then the soldiers came;
she died without a whisper.
There were three of us this morning
I'm the only one this evening
but I must go on;
the frontiers are my prison.
Oh, the wind, the wind is blowing,
through the graves the wind is blowing,
freedom soon will come;
then we'll come from the shadows.
Les Allemands étaient chez moi (The Germans were at my home)
ils m'ont dit "Résigne-toi" (They said, "Surrender,")
mais je n'ai pas pu (this I could not do)
j'ai repris mon arme (I took my weapon again)
J'ai changé cent fois de nom (I have changed names a hundred times)
j'ai perdu femme et enfants (I have lost wife and children)
mais j'ai tant d'amis (But I have so many friends)
j'ai la France entière (I have all of France)
Un vieil homme dans un grenier (An old man, in an attic)
pour la nuit nous a cachés (Hid us for the night)
les Allemands l'ont pris (The Germans captured him)
il est mort sans surprise (He died without surprise)
Oh, the wind, the wind is blowing,
through the graves the wind is blowing,
freedom soon will come;
then we'll come from the shadows.
על פי האתר leonardcohensite.com כהן (או מדויק יותר לומר, היי זארט, המתרגם של השיר לאנגלית) השמיט מתוך השיר בית אחד. ג'ואן באאז, שהקליטה גירסה משלה לשיר בשנת 1972 בעקבות כהן, הוסיפה את הבית, שתרגומו באנגלית הוא:
No one ever asks me
Who i am going where
But I'm going to get you
covered up my footprints.
כיוון שאינני דובר צרפתית תרגמתי מתוך התרגום לאנגלית. בתרגום השיר ישנו אנכרוניזם מסוים, שכן נעזרתי בציטוט משירו של יהודה עמיחי "גשם בשדה קרב", אשר נכתב על חוויה של עמיחי במלחמת העצמאות. זה היה תרגום הולם, לדעתי, לאיזכור הרעים החיים והמתים בשיר הפרטיזן. תרגמתי גם את הבית שהושמט על ידי כהן, אם כי נראה לי שיש פער בין הסגנונות בתרגום לאנגלית.
שתי הערות נוספות לגבי התרגום: בשיר הצרפתי מוזכרים הגרמנים (Allemands) בבית הראשון, ובאנגלית הם מוזכרים בשם כללי – they poured across the border. בתרגום כתבתי "האויב", אך במחשבה שניה, הוספתי בסוגריים "הגרמנים", כתרומה למאבק בשיכחה ובהשכחה. אם שרים "הגרמנים" אז המילה "פשט" צריכה להפוך ל"פשטו". במקור הצרפתי הפרטיזנים מוחבאים על ידי זקן, Un vieil homme, ובאנגלית על ידי זקנה, An old woman. בעברית חזרתי אל הזקן (בשביל החריזה).
שיר הפרטיזן
מילים (צרפתית): עמנואל דסטייה ד-לה-ויגרי, לוחם ב-FFF, הכוחות הצרפתיים החופשיים
תרגום לאנגלית: היי זארט
לחן: אנה מארלי
האויב (הגרמנים) פשט עם שחר
הקיפוני מכל שער
אך אני לא אכנע
נטלתי נשק, ונמלטתי
אל תשאלו מנין באתי
מי אני ומה מצאתי
כי זה הוא גורלי
עקבותי אטשטש ואסתתר
שמי שונה ללא הכר
אשתי, ילדיי, אינם יותר
אך חבריי עמי
אלו שפניהם מכסים עוד
ואזכור את הזקן
שהחביאנו במתבן
כשהחיילים אז באו
סופו הגיע, הוא ידע
שלושה יצאנו אל הדרך
נותרתי אני ורק בערך
אך אני אמשיך
מלחמה לחופש היא כלאי
והרוח עוד נושבת
בקברים היא מנשבת
היא תביא חרות
ואז נבוא מבין צללים
**
לאונרד כהן שר את שיר הפרטיזן בטלוויזיה הצרפתית, 1969:
הגרסה של ג'ון באאז, בהופעה חיה 1973:
ויש גם גירסה יפה של אסתר עופרים, מלווה בתזמורת:
והנה לאונרד כהן מבצע את השיר בשנת 2012, בהופעה חיה בלונדון:
וגרסה נוספת, חזקה מאד, שקיבלתי בעקבות הפוסט, של להקת "סיקסטין הורספאוור":
וזהו המנון הפרטיזנים שהלחינה אנה מארלי. שיר לא פשוט שמדרבן את הצרפתים לפעולות מרד כנגד הכובש הנאצי:
