שני גולשי סקי מאפגניסטן יעשו היסטוריה ויהיו לראשונים מהמדינה שייצגו אותה באולימפיאדת החורף שתפתח בפיונצ'אנג, קוראיה הדרומית. ההישג הספורטיבי של סג'אד חוסני וסאייד עלישה פרהאנג' הוא בלתי נתפס משום שרק לפני שנתיים שני הגולשים התאמנו באופן חובבני בסקי הרים בתנאים קשים ופראיים בהרי אפגניסטן, בעזרת מחלקיים שבנו מעץ, אותם קשרו בחוט לנעליהם, כדי שלא יפלו בגלישה המסוכנת במדרונות התלולים.

דבר מדהים נוסף הוא ששני הספורטאים גילו לראשונה את עולם הסקי בגיל מאוד מבוגר בחייהם, במדינה שאין לה מסורת של סקי מקצועני וללא תקציבים, מתקנים או מסגרת של סקי, לכן אף אחד לא יכל לחלום שתוך שנתיים בלבד שני החברים ייצגו את מדינתם כגולשי סקי מקצועיים באולימפיאדת החורף.

סג'אד חוסני חי כפליט באירן במשך 13 שנים לאחר שברח עם משפחתו מאזורי המלחמה, לפני שהחליט לחזור לפני מספר שנים לאפגניסטן ועבר לגור באזור ההררי במחוז באמיאן. בגיל 21 הוא גילה לראשונה את הגלישת סקי, הוא הצטרף לחבורת גולשים חובבנים שעשתה סקי בהרים באזור ולאחר תקופה קצרה הוא התאהב בגלישה.  גם שותפו לנבחרת האולימפית סאייד-עלי-שה פרהאנג' גילה את הספורט החורפי רק בגיל 19 המאוחר יחסית והיה חלק מהחבורות צעירים שגלשו להנאתם במדרונות ההרים.

שני הגולשים למדו את רזי המקצוע בהרי מחוז באמיאן שנמצא במרכז אפגניסטן, מקום שאין בו את המתקנים הנדרשים לאימונים מקצועיים. הם היו ללא ציוד אישי מקצועני וגלשו על מגלשיים מעץ, שהיו קשורים עם חוט לרגליים, כדי שלא יתנתקו באמצע הגלישה המסוכנת. האזור בו הם גלשו הוא פרוע ולא מעובד, ללא מדרונות מיוחדים לסקי אולימפי, מעליות לעלות או לרדת לתחילת המסלול או בקתות בהן ניתן להתארגן ולנוח. לאחר כל גלישה הם היו צריכים לטפס במעלה ההר ולאחר מכן בכל פעם לרדת במדרונות פרועים ומסוכנים שניתן להיפצע בהם. האימונים היו חובבנים ובוזבזו לרוב על ההליכה הארוכה לתחילת המסלול.

מזלם של השניים השתנה לאחר שהגיעו שני מאמנים שוויצרים וגולש בריטי להתאמן באזור. בעקבות המפגש על מסלולי הגלישה, החליטו המאמנים השוויצרים לעזור לשני הגולשים האפגנים ובעזרת חסות מיוחדת מקרן צדקה בשוויץ, חוסני ופרהאנג' עברו לשוויץ והחלו להתאמן באתר הנופש בסנט מוריץ שנמצא באלפים השוויצרים. בחורף 2017 הם היו מוכנים לראשונה בחייהם להתחרות באליפות העולם והגיעו למקומות אחרונים יחסית.

לפני חצי שנה החליט נשיא הועדה האולימפית של אפגניסטן מוחמד זהיר אגבאר לרשום את הצמד לאולימפיאדת החורף, בתקווה לקבל חלק מהכרטיסים החופשים שמחולקים למדינות בהם ספורט החורף פחות מפותח. לאחר קבלת האישור הרשמי מהוועדה המארגנת, הבטיחו את הופעתה הראשונה של אפגניסטן במשחקי החורף ויצרו התרגשות רבה בסביבה האולימפית.

חוסני אמר לכלי התקשורת: "אנחנו רוצים לייצג את אפגניסטן בדרך שונה, להראות לשאר המדינות שאפגניסטן היא לא רק מלחמות והרס". השטח ההררי ומזג האוויר החורפי יחסית הופך את אפגניסטן למקום אופטימלי לפיתוח תרבות ספורט חורפית, אך המלחמות הבלתי פוסקות והבלגן הניהולי של המדינה מהעניות בעולם, לא מאפשרות פיתוח תשתיות ספורטיביות מכל סוג שהוא.

אנחנו רגילים לחשוב שהספורטאים הטובים ביותר הם אלו שזכו במדליה אולימפית, בדרך כלל בעזרת מערכת משומנת ומטופחת שידע להוציא מהם את הטוב ביותר בדרך לפסגה, ספורטאים שגדלים בתוך מדינות עם ידע, אמצעים והיסטוריה הישגית. כך אנו מפספסים את הסיפורים של הגיבורים הגדולים ביותר, כמו אלו שעשו את הבלתי יאמן והגיעו לאולימפיאדה בעזרת המון כוח רצון ומגלשיים שבנו מעץ וחוטים.