סקירה שפרסם היום (שני) הכלכלן הראשי מנסה לענות על שאלה יסודית במדיניות הרווחה של מדינת ישראל: עד כמה מסייעות הקצבאות בצמצום היקפי העוני? מהסקירה עולה כי האפקטיביים ביותר במיגור העוני הם קיצבת הזקנה והנכות, ודווקא מס ההכנסה השלילי האהוב על כחלון משפיע בצורה מוגבלת ביותר. עוד עולה מהסקירה לתשלומי ביטוח הבריאות הממלכתי השפעה שמגדילה את העוני.
הסקירה מתבססת על מדד תחולת העוני, שבשונה ממדד ג'יני הבוחן פערים בהכנסה, מודד עוני את רמת העוני היחסי דרך שיעור העניים באוכלוסייה (משקי בית או פרטים), קרי אלו שהכנסתם נמוכה מקו העוני . בדומה למדד ג'יני, גם המדד לתחולת העוני מצביע על רמה גבוהה יחסית של עוני בהכנסה נטו בישראל, כלומר לאחר התערבות הממשלה באמצעות מסים וקצבאות, וזאת למרות שרמתו של העוני בהכנסה ברוטו (המשכורות לפני התערבות הממשלה) אינה גבוהה ביחס למרבית המדינות המפותחות. הפער הקטן יחסית בין אי השוויון ברוטו לנטו בישראל, כפי שניכר גם בתחולת העוני מקורו בהיקף העברות ציבוריות נמוך יחסית. במדינת ישראל מרבית הקצבאות משולמות על ידי המוסד לביטוח הלאומי, וחלקן על ידי מוסדות ציבוריים נוספים כדוגמת משרד האוצר ומשרד הביטחון. בצידה השני של המשוואה נהוגים בישראל שלושה סוגי תשלומי חובה (או מיסוי) על הכנסות הפרטים – מס הכנסה, תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות.
הגרף מציג את היקפי העוני של קבוצות אוכלוסייה שונות לפי הכנסה ברוטו ונטו, במציאות הקיימת כיום בישראל. כפי שניתן לראות, יש הבדלים במידה בה ההתערבות הממשלתית מסייעת בהפחתת העוני היחסי בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה בישראל. לדוגמה, תרומתן של ההעברות הציבוריות בצמצום אי השוויון ניכרת ביותר בקרב משקי בית של קשישים, היכן שהיקפי העוני מצטמצמים בכחצי (מ- 36.6% ברוטו ל- 18.4% נטו) במעבר מהכנסה ברוטו לנטו. מנגד למשל, תרומתן של ההעברות לצמצום תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הערבית, נמוכה יחסית.
ניתן לראות כי בקרב קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים יחסית בשוק העבודה, ומספר ילדים גדול יחסית (ערבים וחרדים) הקצבאות העיקריות המשפיעות על צמצום תחולת העוני הן קצבאות הילדים והנכות. בהתאם, היקפי העוני בקרב משקי הבית בקבוצות אלו גבוהה יחסית ושיעור משמעותי מהם משתכר ברמות הכנסה נטו המשתייכות לעשירונים הנמוכים.
ממצא נוסף העולה מניתוח השפעת ההעברות על היקפי העוני הינו תרומתן הניכרת של קצבאות מישיבות לצמצום תחולת העוני בקרב משקי הבית החרדים, וכן תרומתן של הקצבאות ממשרד האוצר (הכוללות את הקצבאות שמקבלים ניצולי שואה מהרשות לזכויות ניצולי השואה) לצמצום תחולת העוני בקרב משקי בית קשישים. ממצא נוסף הוא היעדר תרומה מובהקת של מענק ההכנסה (מס הכנסה שלילי) לצמצום תחולת העוני.
מתוך כלל הקצבאות שנבחנו, נמצא כי הקצבאות המחליפות תעסוקה (זקנה ונכות), בעלות התרומה המשמעותית ביותר לצמצום היקפי העוני. בנוסף, נמצא כי בקרב קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים יחסית בשוק העבודה, ומספר ילדים גדול יחסית (ערבים וחרדים), קצבאות הילדים והנכות הן בעלות התרומה הגדולה ביותר לצמצום העוני. מתוך סך תשלומי החובה שנבחנו נמצא מצד אחד שתשלום מס הכנסה תורם לצמצום היקפי העוני בקרב רוב קבוצות האוכלוסייה, ומצד שני נמצא כי תשלומי ביטוח הבריאות הממלכתי מובילים לעלייה בהיקפי העוני.
