ירון אנג'ל מנכ"ל מאפיית אנג'ל ודירקטור בה, נשלח הבוקר (א') לחמישה חודשי מאסר וכן תימנע כהונתו כדירקטור במשך חמש שנים, בשל הרשעתו, על פי הודאתו בביצוע עבירה של היותו צד להסדר הכובל שעומד בלב פרשת "קרטל הלחם". זאת בהתאם להסדר הטיעון עליו חתם עם הפרקליטות ואושר הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופט עודד שחם קבע שדרישת הפרקליטות ל-6 חודשי מאסר בפועל, "אינה עומדת ביחס סביר לעונש שהוטל על מר שנידמן ומר דוידוביץ' (נאשמים נוספים בפרשה – ע.י.)". בנוסף, נקנס אנג'ל ב-300 אלף שקלים. מאפיית אנג'ל הורשעה אף היא בתיק, ונקנסה ב-1.4 מיליון שקל.

עוד, בהתאם לאישור עסקאות הטיעון בתיק, נקבע כי יוחנן אהרונסון, יו"ר מאפית דגנית, ישלם קנס כספי בגובה חצי מיליון שקל, אך לא יישלח למאסר בשל מצבו הרפואי החריג; ועל מנחם (מנה) אוברוקביץ', מנכ"ל מאפיית דגנית, יוטלו 4 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל.

ממאפיית אנג'ל נמסר כי "תהום גדולה מאוד פרוסה בין כתב האישום המקורי והצהרות רשות ההגבלים לאורך שמונה השנים לבין החלטת בית המשפט מהיום. בית המשפט אימץ את עמדתנו וקבע כי מחירי הלחם שנמכר במסגרת ההסדר הכובל המצומצם היו מחירי הפסד. עוד נקבע כי לא מדובר בהסדר אשר תכליתו לגבות מחיר מופקע.

במסגרת הסדר הטיעון, ירון אנג'ל הסכים ליטול על עצמו אחריות אישית, מעבר למה שהיה יכול להיפסק בעניינו בבית המשפט. זאת, על מנת לשים סוף לפרשה ארוכת השנים, להחזיר את המאפייה לפעילות עסקית רגילה ולהקל בעניינם של גורמים נוספים מקבוצת אנג'ל".

עו"ד ז'ק חן ועו"ד מזור מצקביץ', שייצגו את נאשמי מאפיית דגנית, מסרו כי "למעשה, בית המשפט קיבל את מלוא טענותינו, כפי שכבר טענו בטיעוני הפתיחה – כתב האישום כפי שהוגש וטענות התביעה היו חסרות פרופורציה, במיוחד לגבי נאשמי דגנית. מזה שנים רבות חזרנו וטענו כי 'מאפיית דגנית לא לקחה חלק פעיל במימוש ההסכמה בדבר העלאת המחירים', ובגזר הדין בית המשפט קבע כי יש ממש בטענה זו. בית המשפט אף קיבל את עמדתנו, שנתמכה בחוות הדעת של פרופ' חיים פרשטמן כי 'העלאת המחירים על פי ההסדר הכובל לא הביאה למחיר מופקע'. נציין כי בית המשפט גם קיבל את עמדתנו לפיה יש לתת משקל לעינוי הדין שנגרם לנאשמים, אשר נמצאים בהליך הזה מזה כ-8 שנים, למרות שהם עצמם פעלו במישורים שונים לקיצור וייעול ההליך הפלילי".

תיאום מחירים והתחמקות מתחרות

במסגרת פרשת "קרטל הלחם", הואשמו המאפיות בחתימת הסדר כובל שכלל הסכמה על הימנעות מתחרות על ידי חלוקת הלקוחות ביניהן וכן על תיאום מחירים על מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות לצרכן.

באוגוסט 2012 הגישה הרשות לבית המשפט כתב אישום נגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל – קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ'; וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן – ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'; זאת בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.

עם פתיחת המשפט, בינואר 2014, הודו הנאשמים המרכזיים בפרשה, שניידמן ודוידוביץ',  העריכת הסדר כובל. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.

ביולי 2016 הרשיע השופט שחם את הנאשמים בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, ובהמשך גזר את דינם לשנת מאסר – העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות, על ראשי המאפיות הגדולות בישראל. בנוסף, הושתו על שניידמן ודוידוביץ' קנסות בגובה 200 אלף שקלים ו-300 אלף שקלים, בהתאמה.

על המאפיות, שהורשעו אף הן בעבירות הגבלים בפרשה, הוטלו קנסות לפי הפירוט הבא: על מאפיית ברמן – קנס בגובה 1.4 מיליון שקל; על מאפיית דוידוביץ' – 700 אלף שקלים; ועל מאפיית אלומות – 400 אלף שקלים. על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקלים.