תופעת ההתעמרות או ההתנכלות בעבודה מוכרת בעשורים האחרונים במקומות עבודה בארץ ובעולם והמודעות לבעיה גדלה. אך לא כל הפעלת מרות או הרמת קול נחשבת להתנכלות.

כך למשל, מוכרת בחנות של רשת חנויות בגדים טענה בבית הדין לעבודה להתעמרות בהתייחס לשתי אמירות שנאמרו לה, לשיטתה על ידי מנהלת החנות: "את אפס" וכן "את לא שווה כלום". מנהלת החנות הודתה בעדותה כי יצאה משלוותה באחת משיחותיה עם העובדת אך בית הדין לעבודה לא האמין לגרסת התובעת והבהיר כי גם אם היה מאמין לעובדת כי אכן האמירות הללו נאמרו לה על ידי מנהלת החנות, הוכח שהעובדת היתה מוכרת טובה אך בעלת יחסי אנוש גרועים, ומאחר ומדובר בשיחה אחת בלבד של המנהלת עם העובדת, אין בכך כדי התעמרות או התעללות מכל סוג.

מנגד, היו מקרים בהם הכירה ההלכה הפסוקה בהתנכלות בעבודה וקבעה פיצוי כספי בגינה. התנכלות תעסוקתית עשויה לגרום לנחשפים לה סבל רגשי בדרגות שונות. לבד מן הסבל הרגשי, העובדים החווים התנכלות עלולים ללקות בתסמינים גופניים ונפשיים כנדודי שינה, לחץ, אי שקט, אובדן הערך העצמי ועוד. נזק עקיף יכול להיגרם בשל פגיעה במוטיבציה. אפשר לראות את הבעיה בראי החשיבות שיש לעבודה בחייו של אדם – מבחינת מספר שעות העבודה, ההשקעה בעבודה, והאופן בו העבודה נתפשת – לא פעם – גם כמקור למימוש כישורים ולהגשמה עצמית.

ההתנכלות היא לא תמיד מצד המעסיק עצמו והיא יכולה להתבצע כלפי עובדים גם מצד מנהלים זוטרים. כמו כן, גם עובדים בכירים יכולים להיות מוטרדים על ידי הממונים עליהם. במקרים אחרים, יכולה להיות התנכלות מצד עמיתים לעבודה, כלפי עמית אחר לעבודה.

שלוש הצעות חוק פרטיות המונחות על שולחן הכנסת ופסיקת בתי הדין לעבודה מהשנים האחרונות קבעו מספר קווים מנחים להכרה בהתנכלות:

  • פגיעה בכבוד עובד או השפלתו במקום העבודה, לאורך תקופה ובאופן חוזר ונשנה, באופן שהופך את סביבת העבודה לעוינת, ויוצר הטרדה רגשית, לרבות התנהגות בריונית כלפי עובד במקום העבודה; · התייחסות מבזה, משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות.
  • שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצוע, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינויין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו של העובד במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת.
  • הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו.
  • הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים.
  • ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן.
  • נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם.
  • נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.

מה עובד יכול לעשות בעקבות התנכלות במקום העבודה?

  • לדווח למעסיק על ההתנכלות כלפיו ולדרוש להפסיק אותה
  • להתפטר בדין מפוטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים
  • להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין עוגמת נפש הנוגעת להתנכלות והתעמרות

מה המעסיק צריך לעשות? לפי לשון הצעות החוק הוא חייב לנקוט באמצעים סבירים לרבות על ידי מינוי ממונה מטעמו בנושא התעמרות ולשם כך עליו לקבוע נוהל להגשת תלונה על התעמרות. עליו לטפל ביעילות וללא דיחוי בהתנכלות שידע אודותיה ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע הישנות של התנכלות ולתקן את הפגיעה שנגרמה לעובד עקב התנכלות. מעסיק המעסיק מעל 25 עובדים חייב להתקין תקנון מיוחד, בו יפורטו עיקרי החוק ודרכי הגשת תלונה. המדובר בהצעות חוק שאינן מחייבות ואולם חלק מהמעסיקים כבר החלו לפעול בדרך זו.

באחד מפרקי הסדרה האמריקנית 'סיינפלד', איליין, אחת מדמויות הסדרה, הועסקה כעוזרת אישית של איש עסקים קפדן וקשוח בשם מיסטר פיט, אשר רדה בה בצורת דרישות מגוחכות ובלתי סבירות כמו רכישת גרביים 'הדוקות, אבל לא הדוקות מדי' ואסר עליה לדבר עם חבריה בזמן העבודה. סיינפלד ירדה מהאויר לפני 20 שנים ואולם, לפי התפתחות המצב המשפטי מאז, כיום היתה קמה לאיליין עילת תביעה נגד מעסיקה.

**

עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד עורכי הדין בשה זבידה סבוראי, המתמחה בדיני עבודה