דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

אחד מי יודע / לא ביישנות, חרדה חברתית: האנשים שעבורם ליל הסדר הוא סבל מתמשך

חרדות בסדר פסח (איור: אידאה).
חרדות בסדר פסח (איור: אידאה).

"זה ממש פחד, בעתה. רצון שאירועים כאלה ייגמרו מהר עם כמה שפחות קשר עין ובלי שאלות", מספרת מיכל, והיא לא לבד: עבור 7% מהאוכלוסיה, מפגש רב-משתתפים הוא חווייה קשה מנשוא - עד שבוחרים להכיר בבעיה ולטפל בה. אז איפה אתם בסדר?

עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

שולחן הסדר הגדול ערוך ומקושט, המרק עם הקניידלך כבר על האש, ובני המשפחה המורחבת מתחילים להגיע בלבוש חגיגי ולקשקש איש עם רעהו. הדודות המודאגות שואלות את הרווק של המשפחה 'מתי תתחתן כבר?', וההשוואה הסמויה עם בני הדודים מרימה את ראשה במשפטים כמו 'רונן שלנו קיבל קידום והוא מאוד מצליח בעבודה' או 'דנה התקבלה להיות מוסיקאית מצטיינת בצבא'. במשפחות המסורתיות יותר הופכת הקריאה בהגדה למעין תחרות פייטנים, ובמשפחות אחרות המנה שתביאו אתכם היא נקודת המבחן ליכולת ולכישרון שלכם. עבור רובנו ה'דינמיקות' הקטנות האלה הן חלק בלתי נמנע מהמפגש עם המשפחה האהובה, וגם אם זה קצת מעצבן לפעמים – אנחנו ממשיכים הלאה. אבל יש מי שעבורם ליל הסדר, או כל מפגש אחר עם המשפחה המורחבת, עלול להיות סבל מתמשך.

"לקראת ליל הסדר הלחץ מתחיל גבוה, ואז רק עולה ועולה", מספרת מיכל (שם בדוי), "עוברות לי בראש מחשבות בסגנון – 'מה יחשבו עליי?' בטח יחשבו שהתלבשתי יותר מדי חגיגי, שלא עשיתי כלום בחיים עד עכשיו, שאני מדברת חלש, שאני מוזרה. מחשבות בלי הרבה קשר למציאות, שאיכשהו ממש מטרידות אותי ברמה שאני יכולה לא לאכול יום שלם, לא מצליחה להירדם, סובלת מבחילות וכאבי בטן, ומחוסר יכולת לחזור לסדר יום שגרתי".

אם אתם מרגישים תחושות דומות, ייתכן שאתם סובלים מחרדה חברתית, וכדאי שתדעו שניתן לטפל בכך. במידה שמפגש רב-משתתפים דווקא עובר עליכם בקלות, חשוב שתדעו לזהות מי מהסובבים אתכם אינו "סתם ביישן" אלא סובל מהפרעה מוכרת, כדי שתוכלו לסייע לו, או לפחות לא להעצים את הקושי שהוא חווה.

חרדה חברתית מוגדרת כפחד משמעותי ממצבים חברתיים בהם הפרט חשוף לבחינה אפשרית מצד אחרים. בחלק מהמקרים החרדה מוגבלת למצבים מסוימים, כמו חרדה מדייטים או מדיבור מול קהל. במקרים אחרים מדובר בחרדה המופיעה בכל מצב שבו האדם נדרש ליצור קשר עם אנשים אחרים. כ-7% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, וכ-13% מוערכים כבעלי סיכוי לפתח חרדה כזו במהלך חייהם. המחקרים גם מראים שנשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים.

כמה שפחות קשר עין ושאלות

"ליל הסדר הוא אירוע עם מוקשים רבים למי שסובל מחרדה חברתית", מוסיף יואב בן ישי, שהקים את עמותת 'מים שקטים' להתמודדות עם חרדה חברתית, "מהסבב של הקריאה מההגדה, המפגש עם אנשים שמצד אחד אכפת לך מהם ומצד שני אתה לא בהכרח נפגש איתם באופן תדיר. מפגש כזה מלווה בשאלות כמו – מה אתה עושה? ואיך הולך? ומה עם חתונה? אדם עם חרדה חברתית חווה את השאלות האלו כביקורת: מה חושבים עלי? מה אני צריך להגיד? מהבחינה הזו ליל הסדר יכול להיות חוויה מאוד לא נעימה עבורו, מעין דין וחשבון שאתה מגיש לסביבה שלך על מה שעשית בחיים, כמה התקדמת וכו'."

ליל הסדר (צילום: הדס פרוש \ פלאש90)
ליל הסדר (צילום: הדס פרוש \ פלאש90)

האנשים מסביב, על פי רוב, אינם ערים למצוקה העמוקה בה נמצא האדם שלידם: "הם תופסים אותי מצד אחד כביישנית, ומצד שני כסנובית", מספרת מיכל, "הם יפנו אליי עם כמה שיותר שאלות כי ירגישו שזו הדרך לשלב אותי בשיחה, ולא יבינו שזה רק מעורר בי יותר חרדה כי אני מרגישה באור הזרקורים, וגם לא מספיק טובה כמו כולם, כי אותי צריך לתחקר".

מיכל מספרת כי תחושת החרדה מתפשטת, פיזית, בכל הגוף. "זה ממש פחד, בעתה. הדופק עולה, נהיה חם נורא, מזיעים בידיים והכל רועד, כולל הקול. רצון שאירועים כמו ליל הסדר ייגמרו וכמה שיותר מהר, עם כמה שפחות קשר עין ובלי שאלות".

הסובלים מחרדה חברתית נוטים לוותר על מפגשים בהם הם עלולים לחוש שהסביבה בוחנת אותם, וכתוצאה מכך נפגע התפקוד היום יומי שלהם. "זה לא רק חוסר הנעימות של החרדה עצמה, הבעייה הגדולה היא הימנעות", מספר בן ישי, "החרדה גורמת לסובלים ממנה להצטמצם. זה מתחיל בלהעדיף לשתוק בישיבה בעבודה או להימנע מדיבור מול אנשים בלימודים, וממשיך להצטמצמות של מערכות היחסים ולהסתגרות חברתית. בין אם זה הימנעות ממפגשים חברתיים, מעמידה מול קהל, מקידום בעבודה. אתה מרגיש שאתה לא מממש את עצמך, לא מגיע לאן שרצית ולאן שאתה מסוגל בחיים".

לא לדחוק את הילד לפינה

בין הסובלים מחרדה חברתית ניתן למצוא ילדים רבים, שהוריהם או המבוגרים סביבם מעצימים את הבעיה עקב חוסר מודעות. "אנחנו מזהים חרדה חברתית כשלילד יש קושי לדבר בכיתה, להצטרף למשחק עם קבוצת ילדים, ליזום קשרים חברתיים עד כדי מצב של שתיקה סלקטיבית", מסביר ד"ר יונתן קושניר, פסיכולוג קליני ומומחה לטיפול בבעיות חרדה ושינה, "יש ילדים שלא מדברים עם אנשים מסוימים, מבוגרים לדוגמה. ההורים, שלא מזהים שהילד סובל מחרדה חברתית מגיבים לפעמים באופן שרק מחמיר את המצב. הם רואים את הילד מתבייש ולפעמים מדברים במקומו, או להפך – דוחפים יותר מדי לדבר ומפעילים על הילד לחץ גדול ולא מבוקר, שעלול רק לדחוק אותו לפינה."

– אז מה ההתמודדות הנכונה אם אני מבין שלילד שלי יש חרדה חברתית? נגיד שעכשיו ערב פסח מגיע, וכולם מצפים שהוא יעמוד על הכיסא וישיר את הקושיות, מה אני עושה?

"לפני הכל חשוב לזכור שהטיפול בחרדה חברתית הוא לא נקודתי, אלא תהליך מתמשך, הדרגתי ועקבי. במקרה של ילד שמאובחן כבעל חרדה חברתית ומטופל, הייתי ממליץ להורים לתת לו הרבה זמן מראש ללמוד את הקושיות ולצבור ביטחון. אחר כך שיקריא אותן מול הסביבה הכי בטוחה – מול ההורים. לאחר מכן שוב מול עוד שני אנשים נוספים, האחים לדוגמה. כך לאט לאט, ובצורה הדרגתית, ניתן לו ביטחון".

קושניר מוסיף כי השלב החשוב ביותר הוא להכיר בבעייה ולטפל בה. "כבר מגיל הגן אנחנו יודעים לזהות חרדה חברתית. אם מתעלמים מחרדה חברתית, היא נוטה להתעצם. מהצד השני, חשוב לא ללחוץ יותר מדי ולא להעמיד את הילד במקום שרק יעצים את החרדה".

– מה בעצם ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית?

"זה כמו לשאול מה ההבדל בין דיכאון לדיכי. לכולנו יש מצבים שאנחנו סגורים יותר ופחות מדברים. כולנו קצת חוששים במפגש עם סביבה לא מוכרת. כדי להגיע להבחנה קלינית צריך לענות לקריטריונים מסויימים, שמראים את הפגיעה הפוטנציאלית בשגרת החיים והיכולת להתמודד עם המצבים הללו. אם אתה הורה שרואה שהילד שלו נמנע ממצבים חברתיים – מעדיף לא ללכת ליום הולדת, מתקשה לרכוש חברים, ואתה מזהה מצוקה אצל הילד, כדאי שתלכו לאבחון."

גם קושניר מדגיש כי מעבר לבדידות, לחרדה חברתית יש השלכות קשות על מכלול תחומי החיים של הילד והמבוגר. "אנחנו רואים ילדים שההישגים הלימודיים שלהם יורדים כי הם לא יענו למורה בכיתה. המחקרים מדברים על כך שאנשים שסובלים מחרדה חברתית נמצאים בתת-מימוש של כ-30% מהיכולות שלהם בתחומים שונים, למרות שהם יכולים להיות מאוד מוכשרים וחכמים. הם עלולים לוותר על כניסה ללימודים באוניברסיטה כי הם חוששים שיצטרכו להציג מצגת מול הכיתה".

להחזיר את השליטה לידיים שלנו

את עמותת 'מים שקטים' הקים יואב בן ישי אחרי שהתמודד בעצמו עם חרדה חברתית. העמותה תומכת באנשים הסובלים מהתופעה באמצעות כלים טיפוליים שונים, ביניהם גם התמודדות קבוצתית, טיפול באמצעות תאטרון, אימפרוביזציה ופלייבק. "החשיפה וההתעמתות עם החרדות הם מרכיבים חשובים בהחזרת השליטה לידיים שלנו", הוא אומר.

– נגיד שזיהיתי שאחד מבני המשפחה שלי סובל מחרדה חברתית. איך אני יכול לעזור לו להפוך את חווית הסדר למשהו קצת יותר נעים ונסבל?

"מצד אחד אם אתה רואה אותו בצד, חשוב להכניס אותו לעניינים ולדבר איתו. אבל מצד שני, שאלות כמו 'למה אתה שותק?' או התייחסויות ישירות מהסוג הזה עלולות דווקא להגדיל את המבוכה והמועקה."

– ואם הבנתי שאני בעצמי אדם עם חרדה חברתית, יש לך טיפ שיעזור לי לעבור את הסדר בשלום?

"אני ממליץ לחפש את המקומות שבהם אפשר להתמודד עם החרדה ולהתעמת איתה. לא ללכת לשבת בשולחן של הילדים ולהתרחק מאפשרות של שיחה, אלא דווקא למצוא מקומות שבהם אפשר להתעמת עם הפחד וליזום מפגש. עבור אדם עם חרדה חברתית, כל התעמתות עם הפחד שבסופה הוא מגלה שהשמיים לא נפלו היא נקודה מאוד מעצימה. כשאנחנו מבינים שהנזק הגדול של החרדה הוא ההסתגרות, זה חשוב מאוד. ככל שאתה יותר אקטיבי בתוך המציאות אתה משקיע פחות אנרגיה בלחשוש ממנה, או לחשוב מה אנשים אחרים חושבים עליך".

*

ליצירת קשר עם עמותת 'מים שקטים': http://www.stillwaters.co.il/

הבהרה: כל האמור בכתבה הוא מידע כללי, ואינו מהווה ייעוץ מקצועי פרטני.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!