"יום יום כשאת עוברת כאן בתשע/אנו לך שורקים מן הסולם/ותאמיני לנו זהו פשע/שאת לא עוצרת מעולם/כשאת לובשת את השמלה האדומה/אז בבניין לפתע צומחת עוד קומה". יש לקוות שפועלי הבניין בשירהּ המפורסם של נעמי שמר היו מתנהגים היום אחרת. עולם העבודה של היום זהיר יותר בכל הנוגע לשריקות מהסולם, מתוך הכרה בחשיבות של שמירה על גבולות ומניעת ניצול לרעה של מעמד וסמכות בעבודה. וטוב שכך.
ניסיונות למניעת הטרדה מינית נעשים במספר חזיתות, ובין היתר באמצעות החוק למניעת הטרדה מינית. החוק הביא לשינוי חברתי ובשוק העבודה. אך, למרבה הצער, יש עדיין כאלה שמנצלים את מעמדם במקום העבודה, ומאז נכנס החוק לתוקפו ב-1998, בתי הדין לעבודה מרבים לדון בנושא ההטרדות המיניות במקום העבודה.
מהי הטרדה מינית?
ההטרדה, על פי רוב, היא של גבר כלפי אישה. הטרדה מינית בעבודה מוכרת ואסורה כאשר היא מתרחשת בין ממונה לכפופה לו – כולל גם מי שיש לו השפעה, סמכות ומרות עקיפה – ואולם יכול והיא תתרחש גם בין המצויים באותו מעמד בעבודה.
ההטרדה המינית מוכרת, בין היתר, בצורות הבאות:
- מעשים מגונים וכן סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהן
- התייחסות מבזה או משפילה, המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות את האדם, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
- לא כל בדיחה היא מצחיקה – גם דברים שנאמרו לכאורה בהומור יכולים להיחשב כהטרדה מינית, תלוי בהקשר הדברים ובזהות הצדדים
- במקרה של יחסי מרות, חל על המטריד נטל מוגבר להוכיח כי לא ניצל את יחסי המרות. המבחנים לקביעה כי מדובר בהטרדה מינית במקרים אלו מחמירים, ובין היתר אין צורך כי המוטרד יראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות
מהי חוסר הסכמה?
חוסר הסכמה יכול לבוא לידי ביטוי באופן מפורש או ברמז, לעתים גם בהתנהגות פיזית וגם בהתנהגות המעידה בבירור על חוסר הסכמה כמו "שתיקה רועמת".
מתי לא מדובר בהטרדה מינית?
- כאשר יש הסכמה למערכת יחסים, ולא מדובר בניצול של יחסי מרות.
- כאשר מדובר במגע חד פעמי ומקרי, ללא כוונה.
- דברים גסים ובלתי ראויים כלפי עובד על ידי הממונה הם, כמובן, לא ראויים אך הם לא עולים בהכרח לכדי הטרדה מינית (אך עשויים להיחשב כהתנכלות בעבודה).
מהן חובות המעסיק?
על פי החוק, מעסיק חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית, על ידי עובד שלו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובד ישיר שלו (למשל עובד קבלן). לשם כך עליו לקבוע דרך להגשת תלונה בשל הטרדה מינית, או התנכלות, ולבירור התלונה. עליו גם לטפל במקרה של הטרדה מינית שידע אודותיה וכן לעשות כל שביכולתו למנוע הישנות של המעשים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלוננת עקב ההטרדה או התנכלות.
מי שמעסיק מעל 25 עובדים, חייב גם לתלות במקום העבודה תקנון שבו יובאו עיקרי החוק בדבר הטרדה מינית, ובו יפורטו דרכי הגשת תלונות שעניינן הטרדה מינית במקום העבודה.
מה עושים?
עובדת (גם עובדת של חברת קבלן) שהיא קורבן להטרדה מינית יכולה להגיש תלונה בפני האחראי למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה. ניתן גם כמובן להתלונן במשטרה או להגיש תביעה לבית הדין לעבודה (תקופת ההתיישנות היא 7 שנים).
עובדת שנשארה במקום העבודה חרף ההטרדות – הדבר לא ייזקף לחובתה, שכן עזיבת מקום עבודה היא לא צעד קל עבוד עובדים. אפשר גם להגיש תלונה למשטרה אבל אי-הגשת תלונה לא גורעת ממהימנותה של העובדת ולא נזקף לחובתה.
לאחרונה נפסק פיצוי לעובדת זרה צעירה בתחום הסיעוד כנגד מעסיקהּ לשעבר, קשיש אותו היא סעדה. בפסק הדין נקבע כי הקשיש נכנס באחד הלילות למיטתה של העובדת ונגע באיברים אינטימיים שלה. עוד נקבע כי המעסיק פנה לעובדת בבקשות בעלות אופי מיני. למרות זאת, מחלתו של הקשיש בדמנציה בתקופה הרלוונטית הביאה את בית המשפט לפסוק לחובתו תשלום פיצוי לעובדת בסך של 30 אלף שקלים בלבד ולא את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק – 120 אלף שקלים.
למרות ההתקדמות שנרשמה בתחום, הדרך למיגור התופעה הפסולה עדיין ארוכה, ועובדים עדיין מוטרדים מדי יום במקומות עבודה. לכן חשוב להיות ערניים, ופשוט לא להטריד מינית.
עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד עורכי הדין בשה זבידה סבוראי, המתמחה בדיני עבודה
