החוק שיאפשר גם למי שאינו דתי לבחור שלא לעבוד בשבת, צפוי לעבור לקריאה שניה ושלישית בשבועות הקרובים. החוק, שנדון הבוקר (ג') לראשונה בוועדת הכספים, תוקן כך שיכלול סעיף המאפשר לוועדת שרים, או נציגים מטעמם, להחריג ממנו מקומות עבודה בשל טעמים ייחודיים. "אני מאוד מציע לאפשר להעביר את החוק הזה" אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כשהוא מאותת לשרי הממשלה, "אני סבור שהוא חוק שאינו דתי, הוא חוק ערכי".

כיום רשאים מעסיקים שלהם היתר להעסיק עובדים בשבת, לדרוש מעובד לחתום על תצהיר באמצעות עורך דין, על פיו הוא שומר את מצוות דתו, במידה ואינו מעוניין לעבוד ביום מנוחתו השבועית. במידה ומדובר בעובד יהודי, עליו להצהיר גם כי הוא שומר את מצוות השבת והכשרות.

יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

עד כה נבלם החוק בוועדת העבודה והרווחה, ולדברי ח"כ גפני, הוא קיבל על עצמו לנהל את הדיונים בנושא בוועדת הכספים לבקשתו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה. "ביקשו ממני שיעבור לכאן, לא אני ביקשתי", הבהיר, "אילולא ביקשו ממני זה לא היה נדון כאן, וזה עבר את כל הפרוצדורה של ועדת הכנסת. אני אוהב את החוק הזה, אני חושב שהוא נכון, וצריך לראות איך ליישם אותו תוך מציאת פתרון לבעיות שעלו".

"ההצעה משקפת במדויק את המהות של מדינה יהודית ודמוקרטית, שאינה מפלה בין בני אדם בגין השקפתם הדתית" אמרה בדיון יוזמת ההצעה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד). "השבת שייכת לכולם, ואין סיבה להבחין בין מי שמדקדק בקיום מצוות, ומי ששיקוליו סוציאליים, משפחתיים ואחרים. החוק אינו כופה דבר על אף עובד או מעסיק, אלא מקנה לעובד את הבחירה. ישנם עובדים רבים המעוניינים לעבוד בשבת ואחרים שלא, לכן השוק בטווח הארוך יתאזן, והוועדה תוכל לפתור קשיים נקודתיים. מקווה מאוד שנשלים את תיקון החוק כבר בפתח המושב".

"אני מסכים שזה לא חוק דתי ושזכותו של אדם לבחור איך לבלות את יום המנוחה. אבל זה חוק ציני, רגולציה בוטה" אמר ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שהיה חבר הכנסת היחיד שהתנגד להצעה בדיון. "אצל אדם דתי זה עניין של דת, ועם אדם חילוני זה עניין של משא ומתן. אם אני חושב שבשבת אני רוצה ללכת לים – אצל אדם חילוני זו החלטה. הרי המעסיק יכול להגיד לי גם שאני עובד חמישה ימים בשבוע בערב, ואני יכול להגיד שאני לא מוכן לעבוד ככה. בלא מעט מהמפעלים שיש בהם היתרים ובוודאי במפעלי היי-טק לא מדובר בעובדים המוחלשים ביותר בחברה". פולקמן הציע בסרקזם לשלב בהצעת החוק גם את זכותם של עובדים חילוניים להרהר 'בנושאים קיומיים' או לעשן סיגריות כמקבילה לזמני התפילה הניתנים לעובדים דתיים. "אם יש לי ילדים מתחת לגיל 12 ואני לא רוצה לעבוד בערב – למה שלא נכניס גם את זה לחוק"? תהה. גם נציגת איגוד לשכות המסחר הצטרפה לדבריו ואמרה: "זה בכלל לא שיח של אפליה לדעתנו. יש אוכלוסיות שצריך להגן עליהן כמו האוכלוסיה הדתית שיש לה גם הזכות להתפלל במהלך שעות העבודה. זו לא אפליה".

משרדי חברת הייטק ישראלית (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90).

"עלו טענות שיהיו מפעלים שיסגרו בשל כך כי צריך את העובדים הללו. בהתייעצות עם מציעי החוק ומגישי הבקשה הוספנו גם סעיף לפיו מפעל יוכל להגיש בקשה לוועדת השרים או למי מטעמם והם יכולים להחריג מהחוק. יצטרך להיות נימוק בכתב, להסביר למה" הסביר ח"כ גפני את השינוי שהוצע במתווה החוק. על פי ההצעה תחוייב ועדת השרים, שתכלול את ראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה והרווחה, להתכנס מדי שלושה חודשים לכל הפחות על מנת לדון בבקשות של עסקים להיתר לחייב עובדים לעבודה ביום המנוחה.

לדברי עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים, הקריטריונים המופיעים כיום בסעיף ההחרגה הקובע כי ועדת השרים תוכל להחריג מפעל שיפנה אליה 'בשל טעמים ייחודיים הקשורים באותו מקום עבודה' ואם לדעת ועדת השרים תחולת החוק עלולה 'לפגוע פגיעה משמעותית באותו מקום העבודה, והכל בהתחשב בטובת העובדים' – אינם הדוקים וברורים דיו. "בסופו של יום הגוף שיקבל את הסמכות להחריג יצטרך להפעיל שיקול דעת מינהלי ויהיה כפוף לביקורת בנושא. יהיה עליו לפעול בשוויון. כרגע לדעתי הקריטריונים לא מספיק ברורים" הסבירה. עו"ד דבי דיבורה אליעזר ממשרד העבודה והרווחה הביעה את עמדת המשרד על פיה יש להחריג כבר בנוסח החוק את כלל העסקים שלהם היתר העסקה ביום המנוחה בשל העובדה שהם מחייבים עבודה רציפה או שהפסקת העבודה בהם תפגע בצרכים חיוניים של הציבור. לדבריה נוסח זה נבחן גם מול משרדי הממשלה האחרים והמעסיקים אשר נתנו לו את הסכמתם. "במידה והחוק יועבר בנוסח הנוכחי שר העבודה מתכוון להגיש הסתייגות" הבהירה.

"הגם שיש תכלית סוציאלית ראויה לחוק – מנקודת המבט של העסק מדובר ברגולציה מכבידה במידה ואין מנגנון החרגה מתאים" אמר עידו סופר מאגף התקציבים. "במקום שיש בו מחסור בכוח אדם מיומן ואבטלה נמוכה, או שיהיה צורך בעובדים נוספים, מה שיפגע בעסקים, או שזה יוביל לעליית שכר, דבר שהוא מבורך אבל חייב לבוא לצד שיפור הייצור. אם הוועדה תהיה אות מתה זה אומר פגיעה אנושה בעסקים. מה קורה עד לקבלת החלטה – צריך לתת לעסקים ודאות".

"אני מתפלא על התנגדות השרים. הציבור מקבל את החוק הזה שצפוי להשפיע על עובדים מסויימים" אמר ח"כ גפני, והציע כי החל מהעברת החוק בקריאה שניה ושלישית בכנסת יוכלו העסקים להגיש את בקשותיהן להחרגה, וועדת השרים תחוייב להתכנס בנושא – כשבפועל תחל ההגנה על העובדים לחול רק מה-1 בינואר 2019. גפני הבהיר כי אין בכוונתו לערוך דיון נוסף בנושא בוועדה, וכי לאחר תיקון נוסח החוק יקבע מועד להצבעה עליה בלבד.