הסיפור מתחיל בחום של ים המלח. שם, כן שם, בחרה קבוצת צעירים להקים את קיבוץ עין גדי. הרצון שיהיה מעט ירוק בתוך החום אפרפר של האיזור, דחק בחברים לגדל שם צמחים עם אופי חזק, כאלו שלא יצליחו לשרוד באזורים אחרים של הארץ – צמחים הגדלים האזורים החמים של כדור הארץ, מהמדבריות ועד יערות הגשם הטרופיים. "גנני הקיבוץ החלו לפני 25 שנה לשתול את צמחי מור, לבונה, והם נקלטו יפה בגן שלנו. במקביל, התחלנו לגלות התעניינות בסיפור ההיסטורי של גידול מור, לבונה, אפרסמון וכופר בעין גדי בתקופות קדם" מספר מאני גל, חבר קיבוץ עין גדי.
וכך התגלה לו מחדש צמח המור. המור גדל באזורים מדבריים ויבשים, בדרום חצי האי ערב, סומליה, תימן ואתיופיה. שרף המור מופרש במקומות שונים בצמח, בתגובה לפגיעות שונות של בעלי חיים או לנזקים סביבתיים, והוא מהווה שכבת הגנה דביקה ועשירה בחומרים מחטאים כמו שמנים אתריים, המקשה על התפתחות זיהומים מיקרוביאליים וטפיליים שונים. החומרים האלו הופכים אותו לבעל סגולות "טיהור" – מחיטוי ועד ריח.
שרף המור ידוע בשימושים שונים מזה אלפי שנים, הוא שימש להכנת בשמים ושמנים קוסמטיים שונים באזורי המזה"ת, יוון ומצריים העתיקה ושימש בטקסי פולחן רבים בעולם העתיק. יש הטוענים כי זהו המור המוזכר כאחד מסממני הקטורת של בית המקדש.
"ב-30 השנים האחרונות אנחנו בונים גן ויש אוסף של צמחים ייחודיים כאלה", מספר גל. ייחודיות הגידול הביאה להתעניינות מדעית בסביבה המיוחדת ובצמחים המגודלים בעין גדי, "אנחנו מקיימים קשר עקבי עם אנשי מחקר באוניברסיטאות שונות. פרופסור זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן העריך שמור הגלעד זה האפרסמון מהתלמוד, שהבושם שלו היה יקר ערך. אנשי ים המלח יכלו לגדל אותו, וככה אנחנו הפכנו למגדלים והחוקרים היו אוספים מאיתנו את המידע."
"בשנים האחרונות יש התמקדות במור גלעד שניראה לחוקרים שונים שהוא בעל פוטנציאל כלכלי גדול בימינו. עכשיו נטענו דונם ראשון של צמח המור מהונדס במעבדת עור לקידום הגנה מהשמש", מספר מאני גל.
אחד מהחוקרים המובילים את המחקר על המור הוא פרופ' צבי בנטואיץ'- מנהל המדעי של שלוחת מצדה של 'מרכז מדע ים המלח ערבה' בחסות אוניברסיטת בן גוריון.
"הסיפור (של קרם ההגנה הטבעי) קשור בעניין שהיה בעין גדי – הגננות. ובמי שאחראיות על הגן הבוטני המרהיב שישנו בעין גדי. טענו כי צמח המור, שגדל או גודל באזור הזה לפני 2000 שנה היה יותר שווה מזהב, ולא רק בגלל סגולות מרפא אלא גם בשל הריח המיוחד שלו. הן נדבקו לחלום הזה, וכשהצמח הגיע לידיהן הן שתלו אותו. לפני 9 שנים נשתלה החלקה הראשונה, ובמקביל הוא גדל בכמה מקומות בודדים ברחבי הקיבוץ." מספר פרופ' בנטואיץ'.
תנאי מחקר
פתאום בקיבוץ קטן, מבודד וחם ליד ים המלח, הפך לבית בו תנאים ייחודיים המאפשרים מחקר, פיתוח וייצור. "מעבדת עין גדי התעסקה הרבה בהשפעות על עור האדם", מספר פרופ' בנטואיץ'. "התפתחה שם פלטפורמה ייחודית של תרומות עור מניתוחים פלסטיים, שבמקום לזרוק לפח, אפשרו ניסויים על עור אדם, בין היתר על קרינת אולטרא-סגול."
היו כבר מי שניסו לבדוק פעילות של המור נגד תאים סרטניים, אני מצאתי שאת עניין ההגנה מקרינה לא בדקו קודם או פרסמו עליו, ולכן חשבתי שזה יהיה רעיון נכון לבדוק את התופעה הזאת. יש בזה היגיון – הצמחים האלה צומחים במדבר ולא מפתיע שהם מייצרים חומרים שמגינים מפני קרינה וחשופים לאור השמש היוקדת".
"במרוצת השנים רצו להשתמש בצמח ובתכונות של ובמיוחד בתאים ממאירים. הציגו בפניי ניסיונות עם השרף של הצמח על תאי סרטן בתנאי מעבדה. התרשמתי מהר מאוד מדבר אחר בכלל: מספר ניסויים קטן, הוכיח שהיה ניתן להגן על העור מפני נזקי השמש. כשטיפטפו את המור על העור הייתה הגנה ברורה של שחור לבן. כשלא טיפטפו היה נזק שהורס את העור, זאת הייתה תצפית מכוננת."
המחקר הועבר מהקיבוץ למעבדת עור למרגלות המצדה, המונה למעלה מ-20 אנשי צוות ומחקר. כמו אנשי עין גדי, בנטואיץ' מספר שחלקם גם קשרו את גורלם למקום. "יש קבוצה של אנשים שגרים באיזור ושמו את גורלם באזור וזה הגרעין הקשה שעומד מאחורי המכון. זה לא מכון ויצמן, העברית או תל אביב, זאת קבוצת מחקר אחת במחלקה רגילה באוניברסיטה יש שם גרעין שהוא הסנונית המבשר את בוא האביב".
הגנה טבעית מלאה
תוצאות המחקר היו מעל למצופה. אין פגיעה ב-DNA, ההגנה ממושכת ויש תכונות אנטי-דלקתיות. "במהלך 4 שנים של מחקר קבענו את הדברים הבאים: בתוך השרף ובחלקים אחרים של הצמח יש תערובת של חומרים שיכולים להגן על עור האדם מנזקי קרינה, אפילו יותר ממה שתיארתי בהתחלה. כשמדברים על הגדלת הסכנה של סרטן מחשיפה לשמש", מסביר פרופ' בנטואיץ', "מתכוונים לזה שהקרינה פוגעת ב-DNA של תאי העור, והופכת להיות גורם מסרטן. גילינו שתערובת החומרים של המור מגינה לא רק של התאים באופן ישיר ונגד כוויה, אלה גם הגנה על הנזק ל-DNA."
"יתרה על כן ההשפעה הזאת היא בעלת תכונות מעניינות – היא נמשכת הרבה זמן. רוב הניסיונות נעשו עם שרף אחר כך עם הצמח השלם – אתה באמת יכול ליצור הגנה שנמשכת 24 שעות או אפילו 48 שעות. כשאת הולכת לחוף הים את יודעת שצריך למרוח כמה פעמים אם רוצים את ההגנה. במקרה הזה עד 48 שעות- זה דבר מאוד חשוב."
"דבר נוסף שהוא לא פחות חשוב שלתערובת הזאת יש הגנה לנזקים אחרי השמש. אם את בשמש מקבלת כוויה ואז מורחת אלוורה זה מוגבל. במור יש תכונות נגד דלקת והיא דואגת לצרות שנגרמות אחרי הקרינה. יש פה מכלול תכונות שמאוד משמעותיות מבחינת ערך ההגנה. אם לא די, אז הדבר החשוב הבא היא שהתערובת הזאת היא שכל הקרמים נגד נזקי הקרינה מורכבים מכימיקלים שבולעים את הקרינה או חוסמים אותה, ועל ידי זה הם משיגים את האפקט. במקרה של המור – זה לא חוסם את הקרינה זה מגן על העור."
התחדשות
פרופ' בנטואיץ' קיבל בינואר שנת 2011 את אות מפעל החיים על תרומתו לרפואה ולמדעי הרפואה בישראל, מטעם שר הבריאות. מחקריו בתחום הסרטן והאיידס הם פורצי דרך. לטענתו, לא קיים מוצר כזה עדיין בשוק. "היום יש חלקה קיימת, והקיבוץ החליט להרחיב את החלקה ולנטוע עוד עצים כאלה. המוצר הסופי בפתחינו, כשהמרשם להכנת התכשיר קיים והיכולת לעשות אותו קיימת. בתוך מספר חודשים יצא כנראה המחזור הראשון של תכשירים שישווקו."
בנטואיץ' מאמין שלמוצר יהיה מקום בשוק. "זהו מוצר שהייחוד שלו הוא בזה שהוא לא חוסם על הקרינה אלה מגן על הרקמה מפני הקרינה עם השפעת ארוכת טווח. מוצר ייחודי עם השפעה מיוחד. יש לו סיכוי להצלחה. " הוא אומר. "אפשר לעשות הכללה שכל קרמי ההגנה מבוססים על תרכובות כימיות ופה יש משהו טבעי"
לולא העניין האמיתי בגידולים מדבריים ויצירת נוף לחיים על גדת ים המוות, קרם ההגנה הטבעי לא היה מתגלגל לעולם. "זהו סיפור יפה שמתחבר" אומר בנטואיץ'. "ההמשך שלו זה ענף שעין גדי יכולה להתברך בו – גידול חקלאי לצורך תעשייתי. אני יליד הארץ, אני זוכר מה עין גדי הייתה בשבילינו בתור צעירים, העתיד של המקום בהחלט יכול להיות בחיבור למערכת מחקר הייטק ולא רק חקלאות".
