"אני יליד הארץ ודור שלישי לג'נוסייד הארמני", סיפר העו"ד והפעיל החברתי קיבורק נלבנדיאן. "ההורים שלי הם ילידי הארץ לעומת שני הסבים שלי שהם ניצולים של הג'נוסייד הארמני שברחו בגפם, ממש כפי שאנחנו רואים היום תמונות של פליטים, בדיוק באותה הצורה. והיום אנחנו רואים איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה, כפי שנאמר בספק קהלת – אין חדש תחת השמש".

יום הזיכרון ה-103 לנספי רצח העם הארמני צוין אתמול (שלישי) ברחבי העולם וגם בישראל. 1.5 מיליון ארמנים נספו ברצח העם המאורגן הגדול הראשון במאה ה-20, רצח עם שבוצע על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה, המסרבים עד היום להכיר באחריותם לרצח העם הארמני. מדינת ישראל נמנית בין המדינות שאינן מכירות ברצח העם הארמני, חרף העבר היהודי המדמם.

טקס יום הזיכרון לשואה הארמנית בפטריארכיה הארמנית בירושלים, אפריל 2018 (צילום: דוד טברסקי)דוד

מדי שנה, ב-24 לאפריל, מתקיימת מיסה מיוחדת בכנסייה הארמנית ברובע הארמני בירושלים ולאחריה מתקיים טקס זיכרון. גם השנה נכחו בטקס מאות משתתפים, רובם ככולם חברי הקהילה הארמנית בירושלים ומרחבי הארץ, כשלצידם מיעוט קטן של יהודים הבאים להשתתף בזיכרון ולתמוך במאבקה של הקהילה כנגד המשך ההכחשה של ממשלת טורקיה. כנהוג בשנים האחרונות, בסוף הטקסים יוצאת משלחת של עשרות ארמנים להפגין מול הקונסוליה הטורקית בשכונת שייח ג'ארח. הפגנות דומות מול שגרירויות טורקיה מתקיימות בתל אביב ובעוד עשרות ערים ברחבי העולם, בהן מתגוררות קהילות ארמניות.

אירועי הזיכרון הרשמיים החלו שלשום, בצעדת זיכרון המלווה בשירים דתיים ושירי זיכרון מסביב לרובע הארמני. אתמול בבוקר התקיימה מיסת זיכרון מיוחדת בכנסיה הארמנית הראשית ברובע הארמני בירושלים, בה דרש אב הכנסיה הארמנית, האב עמנואל, על חשיבות זיכרון רצח העם הארמני כיום והסכנה שבהכחשתו, גם במישור האנושי הכללי. בין היתר התייחס האב עמנואל למדינת ישראל המסרבת להכיר, מטעמים פוליטיים, ברצח העם הארמני ולממשלת טורקיה הפועלת בנחישות בשנים האחרונות, בזירות דיפלומטיות וציבוריות רבות כדי לטעון שלא התקיים רצח עם.

20 אלף ניצולים, על סירות

נלבנדיאן, שנפגש עם ציבור רחב כדי להשמיע את סיפור הג'נוסייד הארמני, סיפר שהגיעו לארץ, עוד לפני קום המדינה, כ-20 אלף ניצולים ארמנים שהגיעו בסירות לת"א, והתיישבו בעיקר בנצרת. חלק אחר מהניצולים הצטרפו לקהילות קטנות של ארמנים, הנחשבים לאחד העמים העתיקים בעולם, אשר ישבו בירושלים עוד מהמאה ה-4 וקיימו את הקהילה הדתית שם.

טקס יום הזיכרון לשואה הארמנית בפטריארכיה הארמנית בירושלים, אפריל 2018 (צילום: דוד טברסקי)

"הארמנים התפזרו בעקבות הג'נוסייד לכל רחבי העולם. הם הגיעו לצרפת, לסקנדינביה, לקליפורניה, לדרום אפריקה ואף לאוסטרליה. ביום הזיכרון לרצח העם מתקיים טקס דתי הנושא צורה של מיסה דתית שנושאת תפילה לזכר קורבנות הג'נוסייד הארמני. מדובר בתפילה לזכרם של כ-1.5 מיליון וחצי ארמנים ובתוכם ילדים, זקנים, נשים ותינוקות. מדובר בג'נוסייד הראשון במאה ה-21 שאורגן היטב והוצא לפועל על ידי הטורקים.

"אנחנו מבינים מדרכו של העולם היום, שהעולם שתק ושותק וממשיך לשתוק" אמר נלבנדיאן. "ההכחשה מאפשרת את הג'נוסייד הבא. אנחנו נמצאים היום אחרי רואנדה וסודן ומה שקורה בסוריה ומיליוני הפליטים. העולם ממשיך לשתוק לצערי הרב.

"אני מבין את הצרכים הבטחוניים-והכלכליים של מדינת ישראל, ואין ספק שלמדינה הזו יש זכות קיום וזכות להגן על עצמה, זו לא שאלה אפילו. מה אני שאומר זה שצריך לעשות הפרדה בין האינטרס הביטחוני-כלכלי של המדינה, שקשור במאבקים פוליטיים, לבין האינטרסים המוסריים והערכיים. מדינת ישראל הרי מבקשת מאומות העולם להכיר בשואה של העם היהודי, שזו דרישה לגיטימית בהחלט – אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים, אי אפשר לסובב את הגב ולהגיד שהמדינה לא מכירה בג'נוסייד הארמני. הגיעה העת לעשות הפרדה בין הכסף והממון לבין האינטרס המוסרי והערכי. מי שמתכחש לערכי המוסר של עם שבאמת סבל ובאמת עבר ג'נוסייד, שחס וחלילה לא תבוא העת שכשהוא יצעק זאב-זאב, לא יהיה מי שיקשיב לו. זה החשש.

אשה ארמנית כורעת ליד ילד מת בשדה 1915-1919 צילום: מתוך ויקיפדיה

"על הקהילה שלנו מוטלת האחריות להעביר הלאה לדורות הבאים, שלצד זה שאנחנו אזרחי מדינת ישראל שיושבים בישראל, אל לנו לשכוח את ההיסטוריה שלנו כארמנים. אנחנו כאן במדינה הקטנטונת הזאת מהמאה הרביעית, אם אנחנו, בעזרת השם, נמשיך להיות כאן – אנחנו נהיה חייבים לחזק את הזיכרון ההיסטורי, את השורשים האתניים ואת השפה הארמנית שצריך להעביר מדור לדור. ביחד עם זה, אנחנו חייבים להעביר מסר ברור שאותם המעשים שנעשו במאה הקודמת – אסור להם לחזור על עצמם, בין אם זה כלפי עמים אחרים ובין אם זה חס וחלילה כלפי הארמנים עוד פעם – על ידי הטורקים. היו הצהרות כאלו בעבר, שאם הטורקים יכלו לעשות את זה, הם לא יהססו לעשות את זה שוב.

"מעבר לזה שהטורקים אומרים שלא היה ג'נוסייד, הם משקיעים הרבה כסף כדי להגיד ישירות שהארמנים משקרים, ועושים תעמולה כנגד", אמר עודד גברט מ'הוועד למאבק ברצח עם'. "לפני שנה בארה"ב הטורקים מימנו שלטי חוצות בהם נכתב שהכל שקרים".

ארמנים מוצעדים תחת משמר טורקי חמוש לכלא סמוך לעיר אלאזיג שבמזרח טורקיה, אפריל 1915. (מתוך ויקימדיה)

"המשמעות של הכחשת רצח עם היא הכשרתו של רצח העם הבא", טוען שניר לוי, גם הוא מ'הוועד למאבק בצח עם'. "היטלר התייחס לזה בעצמו כאשר אמר: 'מי היום מדבר על השמדת הארמנים', זה היה חלק מתהליך ההכשרה לקצינים שלו כי לבצע את רצח העם היהודי. רציחות עמים התרחשו גם אחרי השואה, ואנחנו רואים איך הכחשות של רציחות עמים נותנות יד לרציחות עמים להמשיך להתרחש".

עם כשעיר לעזאזל

העם הארמני הוא אחד מהעמים העתיקים בעולם. לאורך אלפי שנים חיו הארמנים באסיה הקטנה וברמת ארמניה. במהלך מלחמת העולם הראשונה רצחו הטורקים למעלה ממיליון ארמנים באימפריה העות'מנית וזאת בהוראות מפורטות של ממשלת "הטורקים הצעירים". ממשלת טורקיה מכחישה עד היום את רצח העם הארמני.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה פתח הצבא הטורקי במתקפה נגד רוסיה, אך נחל מפלה. הארמנים שימשו כשעיר לעזאזל למפלה והואשמו בה. במקביל, עזיבתם של שגרירים רבים את האימפריה בעקבות המלחמה יצרה תנאים מאפשרים לרצח המוני. כ-250,000 צעירים ארמנים שגויסו לצבע הטורקי הוצאו מהיחידות הלוחמות והועברו לפלוגות עבודה, שם נרצחו בשיטתיות במהלך המלחמה.

בלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל 1915 פרצה משטרת איסטנבול אל בתי משפחות ארמניות נכבדות בעיר והרגה 235–270 מנהיגים ואנשי רוח (לפיכך מסמל ה-24 באפריל את תחילת הג'נוסייד ונקבע ליום הזיכרון הרשמי).

רק בשנת 1965, במלאת 50 שנה לרצח העם, החלו הארמנים לנסות להזכיר לעולם את מאורעות הטבח. בשנת 1967 הוקמה אנדרטה בירוואן, בירת ארמניה, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי. בתקופה זו שימשה טורקיה מעוז קדמי לברית נאט"ו מול ברית המועצות, ומדינות המערב לא ששו להזכיר נקודה כואבת זו. בשנות ה-90, לאחר שארמניה ניתקה עצמה מהשלטון הסובייטי, הוקם ליד האנדרטה בירוואן מוזיאון רצח העם הארמני והמכון הלאומי לחקר רצח העם הארמני והיום נקבע ליום זיכרון לאומי. יחד עם ישראל, גם ארה"ב מסרבת להכיר עד היום ברצח העם הארמני.