למי שייך פטנט שהומצא על ידי עובד במקום העבודה? למי שייך כתב טענות שנכתב על ידי עורך דין במשרד עורכי דין? למי שייך דף ברשת חברתית? השינויים הטכנולוגים בשוק העבודה והטשטוש בין שעות העבודה לשעות המנוחה מקשים על התשובה. על כך ועוד בטור זה.

חוזה עבודה הוא נקודת המפגש בין מעסיק מצד אחד לבין עובד מצד שני. המעסיק מביא עמו את ההון המושקע במקום העבודה, את היוזמה, הארגון, כלי העבודה, הידע המסחרי-עסקי או המקצועי ואת הסיכון הכלכלי – כל אלה יוצרים את זכות הקניין של המעסיק במקום העבודה. העובד, מנגד, מביא עמו את כוח העבודה שלו, זמנו ומרצו, הידע האישי שלו, המיומנות המקצועית ואת נכונותו להעמיד את כל אלה לרשות המעסיק בתמורה לשכר עבודה.

מספר חוקים מסדירים את סוגית זכות הקניין של המעסיק במקום העבודה (חוק זכויות יוצרים תשס"ח – 2007; חוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967; חוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד – 1984; חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג – 1973; חוק העיצובים, התשע"ז – 2017), אשר כולם קובעים ברירת מחדל לפיה "יצירה" של עובד אשר נעשתה תוך כדי עבודתו, שייכת למעסיק.

הזכות היא של המעסיק לא רק מחמת מעמדו של הממציא/היוצר כעובד במועד היצירה, אלא נדרש שהדבר ייעשה "תוך כדי עבודתו" או "לצורך עבודתו" וביחס לעיצוב אף הוספה הדרישה של "שימוש של ממש במשאביו של המעסיק".

ואולם, במקומות עבודה רבים כיום ניתן לבצע את העבודה באמצעות המחשב הנייד או הטלפון הנייד, מכל מקום ואתר ובכל עת, ולא פעם קשה למתוח קו היכן מסתיימות שעות העבודה ומתחילות שעות המנוחה או מתי מדובר במשאבי המעסיק. למעשה, השאלה למי שייכת היצירה הולכת אחורה בזמן לפחות עד לימיו של הפילוסוף והוגה הדעות ג'ון לוק, שמצא להתייחס לקניין כאל זכות שמקורה בעבודתו של אדם.

בית הדין האזורי לעבודה נדרש לשאלה זו לאחרונה וקבע בפסיקה תקדימית כי דף חשבון הפייסבוק "הצינור" שייך לעיתונאי גיא לרר. בכך דחה את תביעת ערוץ 10 להעביר את זכויות הניהול והשימוש בדף הפייסבוק לידיו.

בית הדין לעבודה השתכנע כי העיתונאי מנהל את חשבון הפייסבוק מיום הקמתו והוא בעל הזכות להמשיך ולעשות כן על אף שהפעיל את הדף הפופולארי בזמן שהיה עובד ערוץ 10. לצורך כך קבע בית דין לעבודה בפסק דינו מספר שאלות מנחות שמתייחסות ישירות למעמדו של דף הפייסבוק אבל יכולות להיות נכונות לכל "יצירה" מעשי ידיו של העובד:

  • מי יזם את פתיחת החשבון ולאיזה מטרה הוא נפתח? ככל שמדובר בחשבון שנוצר על ידי העובד בהוראת המעסיק, הנטיה תהיה להכיר בו כתוצר של המעסיק ולכן שייך למעסיק.
  • מה מידת הקשר בין החשבון לבין העבודה? אם מדובר ביצירה המסייעת במידת מה לעבודה אזי הנטיה לראות בזה תוצר ונכס של מקום העבודה.
  • באילו שעות נוהל החשבון? אם החשבון הופעל בשעות העבודה של העובד יטה הדבר אל התוצאה כי מדובר בנכס של המעסיק או ההפך.
  • מי נשא בהוצאות ניהול החשבון? כגון פרסום, ייעוץ משפטי, ייעוץ שיווקי וכו'.
  • מי היה השותף בניהול החשבון בפועל? יש לבחון אם העובד נדרש לכך על ידי מעסיקו והאם עשה זאת לבדו או שהיו עוד עובדים שעסקו בכך מטעם המעסיק.
  • האם ניהול ותפעול החשבון בוצעו על פי הוראות המעסיק ותחת פיקוחו? ככל שניהול החשבון נעשה בכפוף להוראותיו של המעסיק ותחת ניהולו השוטף, הרי שסביר יותר לראות בו כחלק מכלי העבודה ששימשו את העובד מטעם המעסיק.
  • האם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון? בשים לב כי יחסי עבודה הם בבסיסם חוזיים, הרי שסוגיית ניהול החשבון לאחר תום חוזה העבודה או הבעלות יכולה להיות מוגדרת בחוזה העבודה.
  • האם קיים במקום העבודה נוהל ביחס לזכות השימוש בחשבונות ברשתות חברתיות? נוהל כזה יכול להוות חלק מהיחסים החוזיים המחייבים את הצדדים במקום העבודה.