דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

סוגר שורות / עימות מול איראן? תכירו את הסיפור על החברה החשאית שמייצרת מזומנים לשתי המדינות

השותפות הייחודית בקו צינורות הנפט ומה הביא לחיסיון שהוטל כמעט על כל פעילות החברה בזכות התירוץ הביטחוני | וגם - מילה על "החמוצים" במשרד האוצר | הטור השבועי של עורך "דבר ראשון"

נשיא אירן חסן רוחאני, קו צינורות אילת-אשקלון ונתניהו (Iranian Presidency Office via AP/ Shutterstock/ קובי גידעון/לע"מ)
נשיא אירן חסן רוחאני, קו צינורות אילת-אשקלון ונתניהו (Iranian Presidency Office via AP/ Shutterstock/ קובי גידעון/לע"מ)
שי ניב
שי ניב
עורך ראשי לשעבר
צרו קשר עם המערכת:

1. התירוץ הביטחוני. המתיחות מול איראן, במיוחד לאחר ההתקפה על קו המוצבים ברמת הגולן, היא גם זמן טוב להאיר בפנס על אחת החברות הממשלתיות המשונות והחשאיות של ישראל – חשאיות שאין לה חצי דבר עם אלמנט צבאי או ביטחוני.

תכירו את קצא"א, או בשמה הארוך יותר: קו צינור אילת-אשקלון. עד לפני שנה, מוזר ככל שזה יישמע, הייתה החברה בבעלות משותפת איראנית-ישראלית. שנים של מימון טרור חובק עולם, איומים הדדיים עד כדי "דריכה" בשלב מסוים של מערכת הביטחון לקראת תקיפת המתקנים הגרעיניים, לא הפריעו לעסקי הנפט של המדינות שהמשיך לזרום בשטח ישראל. לא שלא היו מחלוקות בדרך: הוויכוח על השימוש בנכסים וחלוקת הרווחים התנהל שנים בהליכי בוררות, ישראל נאלצה לשלם אפילו 1.5 מיליארד דולר לשותפה היקרה שלה, והוא ממשיך להתנהל גם היום אחרי שכבר הוקמה לפני שנה חברה חדשה (להלן: קצא"א ב'), הפעם בבעלות ישראלית בלבד. מדובר במבנה מוזר לא פחות: חברה פרטית בבעלות ממשלתית שכל תפקידה לנהל את הנכסים של חברה אחרת, זו בלי האות ב' בסוף. בקצצ"א א', אגב, לא מכירים את קצא"א ב', ששמה המלא הוא "קו צינור אסיה אירופה". מרשים. "איפה השינוי"? שואל הבחור הנחמד בחברה שעונה לטלפון כשמתקשרים. "הכל אותו דבר, עזוב", הוא מסכם.

הסיפור של קצא"א מתחיל בשנת 1968 בתקופת משטר השאה, שנה לאחר שיכרון הכוח של מלחמת 6 הימים ועשור לפני המהפכה האיסלאמית באיראן. כדי שהאצבע בעין למדינות ערב לא תכאיב מדי, בחזית הפעילות של קצא"א הוצבו שורה של חברות בת שהיו למעשה לחברות קש, עם שמות אמריקאיים למכביר. על הפעילות כולה הוטל צו חיסיון, שהוארך לאחרונה פעם נוספת עד שנת 2022 (גם על חברה א' וגם על חברה ב', כי למה לא בעצם). החיסיון כולל בין היתר מידע על השקעות, עבודות תיקון בצנרת, מקורות הדלק ומכירות לצדדים שלישיים.

רק בזכות עתירה לבג"ץ מצד עמותת אדם טבע ודין, שהוגשה בעקבות דליפת נפט מהצינור של קצא"א בשנת 2014, הוחרגו מצו החיסיון כל מה שקשור לרישוי עסקים, איכות סביבה ותכנון ובנייה. למעשה, כחלק מההקמה הווירטואלית משהו של קצא"א ב', הוחלט שאפילו מבקר המדינה יורשה לראשונה להכניס את אנשיו למתקני החברה. בחודש מארס האחרון הודיעה ועדת המשנה (החסויה) של הוועדה לביקורת המדינה כי בכוונתה להתיר למבקר לפרסם דוח בעניין החברה, אולם חודש לאחר מכן התברר כי ההיתר ניתן תחת סייג משמעותי: הדוח יתפרסם, אבל בלי שם החברה.

מה בכל זאת אפשר להגיד על קצא"א? לפחות את כל מה שמופיע באופן פומבי באתר החברה. למשל, העובדה שהיא מפעילה 3 קווים לנפט גולמי וקו נוסף למוצרי דלק. קו באורך 254 ק"מ מחבר בין אילת לאשקלון ומוביל נפט גולמי וקו נוסף באותו מקטע מזרים מוצרי דלק שונים. קו באורך 36 ק"מ מחבר בין אשקלון לאשדוד וקו באורך 197 ק"מ מחבר בין אשקלון לבית הזיקוק בחיפה. בכל המקטעים האלה פועלות תחנות שאיבה, בתפוקות שונות. המערך של החברה כולל גם נמלי נפט ומה שמכונה "מכללים" – מאגרי אחסון גדולים. בנוסף, החברה הטמיעה עם השנים מערכת של "הזרמה הפוכה", שמאפשרת הזרמה של נפט מצפון לדרום כדי להכפיל את כושר האחסון התפעולי.

קצא"א היא גם השותפה המשמעותית ביותר (37.5%) בתחנת הכוח הפרטית "דוראד" שבבעלות קבוצת אדלטק, הנשלטת בידי אורי אדלסבורג – איש עסקים מסביון ששומר על פרופיל תקשורתי נמוך במיוחד. מה אנחנו לא יודעים? איך נראה מאזן ההכנסות וההוצאות של החברה, מהו גובה השכר הממוצע בחברה (שלא לדבר על שיאני השכר), לפי איזה קריטריונים מאיישים שם תפקידים בכירים, עם אילו ספקים היא מתקשרת ועוד. שום דבר פה לא ביטחוני, רק התירוץ.

 

2. החמוצים מהאוצר. כבר למעלה מעשור ששכר המינימום בישראל עולה למרות האזהרות וההפחדות, למעלה מעשור שהמשק הישראלי צומח ושיעור האבטלה צונח. והנה, למרות נתוני המאקרו הטובים שקשה להתווכח איתם, מצליח הכלכלן הראשי במשרד האוצר כמו להטוטן בקרקס, להוציא תחת ידו נייר מוזר ומחורר להפליא עם אזהרות תמוהות מפני פגיעה בשיעור התעסוקה שתגיע מתישהו "בטווח הארוך" להגדרתו, לאור העליות בשכר המינימום.

כדי לשרת את התיזה, באוצר הציגו נתונים לפיהם לאחר העלאת השכר בשנים 2006-2008, חברות שהעסיקו עובדים בשכר נמוך רשמו צמיחה נמוכה יותר בהשוואה ליתר החברות. הבו לנו תופים ומצילות. לא רק שלא מדובר בפגיעה של ממש אלא בצמיחה איטית יותר בחלק מסוים מאוד מהמשק, הרי שזה מובן מאליו שחברות שמשלמות שכר מינימום הן אלה שסופגות את מה שבאוצר מכנים "פגיעה". אם כבר מדברים על הטווח הארוך, ראוי שבאוצר יסתכלו על התמורה הכוללת למשק ולעובדים, לרבות התמריצים העקיפים שמייצרת העלאת שכר המינימום והם אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, השכלה גבוהה והכשרות מקצועיות.

במבחן התוצאה, כמו שאוהבים לומר אצלנו, העלאת שכר המינימום לא פגעה במשק אלא רק תרמה לשכלולו ולרווחת העובדים. בעולם שבו כל עובד הוא גם צרכן – לרווחה הזו של העובדים יש משמעות ישירה בקופה הרושמת של הסופרמרקט, בחנות הרהיטים ואפילו בסוכנויות הנסיעות. אז פקידי אוצר יקרים:  די, תפסיקו להיות חמוצים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!