בוקר יום שישי, באווירת הפנינג, התכנס ציבור ישראלי, בסביבות 150 אישה ואיש, באנדרטת "חץ שחור" הסמוכה לגבול רצועת עזה. במקום הוקמה עמדת חלוקה של פלאפל לחיילים, אך כולם נהנים ממנה. מערכת הגברה עם מוזיקה וקבוצת מתופפים רק מוסיפים לאווירה השמחה. הם באו מכל רחבי הארץ, חלק לבד וחלק כקבוצה או ארגון, כדי להביע תמיכה בחיילי צה"ל מול ההפגנות השבועיות בצד הפלסטיני.
"מסדר הדר"
פרופסור שמחה ולאה גולדין, הוריו של הדר גולדין, חלל צה"ל שגופתו מוחזקת בידי חמאס, הגיעו לאנדרטה זה השבוע השני במסגרת הקמפיין להשבת בנם.
לדברי שמחה, הכינוס, תחת הכותרת "מסדר הדר", נועד להביא את הדר לקבר ישראל, שבישראל יידעו שמחזירים חיילים ולא משאירים מאחור, להביע תמיכה בחיילי צה"ל הנלחמים על גבול הרצועה ולקרוא לממשלת ישראל שלא להרפות לחץ מחמאס.
"בצד השני מפגינים כל יום שישי, ועל ההנהגה בישראל להפעיל לחץ על סינוואר (ראש החמאס ברצועת עזה, ש.נ.) ועל החמאס במסר שעד שלא מביאים את החללים, ממשלת ישראל תלחץ עליו כמה שיותר", אמר גולדין.
קמפיין גיוס ההמונים של משפחת גולדין להקמת "מסדר הדר" הסתיים אמש בהצלחה, עם למעלה מ-555 אלף שקל ו-2,723 תומכים שהפכו אותו לקמפיין השישי בגודלו בהדסטארט.
בשיחה עם תלמידי ישיבת נווה שהגיעו למקום, סיפר גולדין שהמשפחה החליטה לקבל את הממצאים הפורנזיים על מות בנה, וערכה לו הלוויה כדי לא לתת לחמאס את הניצחון, ומתוך תקווה שמדינת ישראל תשיב להם את בנם.
"אנחנו צריכים לתת גב לחיילים"
חיים תושב גן יבנה בן 63, הגיע להביע תמיכה כשהוא רוכב על אופנוע ססגוני. "אני גמלאי משטרה ויצאתי לפנסיה לפני עשור" סיפר, "אחרי שסיימתי את השירות, כל הזמן קדח לי בראש שאני צריך לעשות משהו קטן שמאחד את כולם. מאז אני נוסע עם האופנוע שהוא כולו דגל ישראל, כל השנה".
על המתיחות באזור גדר הרצועה והפגנות הפלסטינים, אמר חיים כי "מרגיז אותי שיצאנו מעזה. רציתם (הפלסטינים, ש.נ.) שנצא ומה אתם רוצים מאיתנו עכשיו? תבקשו שמדינות ערב ידאגו לכם".
לדבריו, הוא מרבה להגיע למקומות שונים כדי לתמוך בחיילי צה"ל, בין היתר היה גם במשפטו של החייל היורה מחברון אלאור אזריה, שהשתחרר השבוע מהכלא. "כל מה שקשור לחיילים אני שם. ליוויתי את המשפט של אזריה".
לשאלה אם הוא מסכים עם מה שאזריה עשה, השיב: "אני לא אומר שהוא צדיק, אבל נתנו לו עונש למען יראו וייראו. היו יכולים להסתפק בעונש קטן יותר ולא לעשות מזה משפט עולמי. בגלל הפליטה האומללה של שר הביטחון לשעבר, כולם התלבשו עליו. אנחנו צריכים לתת גב לחיילים".
"צה"ל הוא של כולנו ולא צריך לחטוף אותו לקידום מטרה פוליטית"
בין באי האירוע היו גם פעילי ארגון "האמת שלי", הפועל להצגת עדויות של חיילים וחיילות המציגות את צה"ל באור חיובי, שהביאו איתם עפיפונים עליהם הודפס דגל ישראל.
"אנחנו באים לשדר חוסן לחיילים והבאנו עפיפונים, לא עפיפוני טרור, אלא כאלה עם דגלי ישראל" אמר אביחי שורשן, ממקימי הארגון, "אנחנו מראים לפלסטינים 40-30 עפיפונים עם דגלי ישראל. בסופו של דבר זו מלחמת עורף בעורף. השדות השרופים מעפיפוני התבערה מעזה מוכיחים את זה. אנחנו מראים להם שהעורף הישראלי חזק ולא יישבר".
לדברי שורשן הארגון קם אחרי פרסום דוחות הביקורת על צוק איתן, ומאז עושה פעילות חינוכית, מאושרת על ידי משרד החינוך, בבתי ספר תיכונים ומכינות קדם צבאיות במטרה לחנך "לאור ערכי צה"ל".
בתשובה לשאלה אם הארגון עוסק גם בהיבטים הערכיים של פרשת אזריה, אמר שורשן כי זה בהחלט נושא מורכב וביקש להפריד בין המעשה עצמו לבין הקמפיין הציבורי. "בשיעורים לתלמידים אני אומר שאם הייתי רואה, כמפקד, את אזריה נוהג כמו שנהג בפעילות המבצעית אז 'תוך שבוע הוא לא היה חייל אצלי'. על חייל כזה אני לא יכול לסמוך".
שורשן מציין גם שתי הזדמנויות בהן הארגון התייחס ציבורית לפרשה. הראשונה לאחר שהתפרסם באמירה כי הוא מגבה את צה"ל והליכי הבדיקה שלו. הפעם השנייה הייתה בתגובה לקמפיין הציבורי שאמר כי ההתנהלות בפרשה גרמה לירידה באחוזי המתגייסים לקרבי בצבא. "אירוע נקודתי אחד לא משפיע. האמירה הזו היא לא נכונה ואין כזה דבר אפקט אזריה".
יואב מור, מתנדב בארגון, הסתובב עם עט חצי עובדת וביקש מהעוברים והשבים למלא פרטי התקשרות. תמורת "תרומה סמלית של 30 שקלים", חילק מור חוברת עדויות של לוחמים אותה פרסם הארגון. "צה"ל הוא של כולנו ולא צריך לחטוף אותו לקידום מטרה פוליטית כזו או אחרת" הסביר, "אנחנו רוצים לספר את הסיפור האותנטי. אלו עדויות של לוחמים שמספרים על מה שעבר עליהם בזירות הלחימה. אפשר ללמוד את הסביבה המורכבת איתה הם מתמודדים. לדוגמה, להיכנס לאזור ולוודא שאין בו אזרחים תוך סיכון חיים אישי".
"אני פה בשבילם וכל פעם זה מרגש אותי מחדש"
מלי אביעוז, בת 50, הגיעה מבאר שבע. "אני ובעלי ניסים באנו לפני חודשיים לטייל כאן, ורצינו לעשות פיקניק. היינו פה ועשינו שידור חי בפייסבוק, וביציאה ראינו עוד מישהו וארגנו קבוצה והחלטנו שכל שבוע אנחנו באים לפה לתמוך בחיילים" הסבירה, "ארגנו תרומות של אוכל וממתקים בכמויות גדולות, ואנחנו עוברים באזור ומחלקים לחיילים".
אביעוז אומרת שקשה לה לבוא כל פעם על חשבון ההכנות לשבת, אבל זה מחיר שהיא מוכנה לשלם. "נתתי לחייל שקית עם דברים טובים, הוא אמר לי שהוא לא רוצה כלום. רק חיבוק חם של אמא. מה צריך יותר מזה? נתתי לו מכל הלב. אני פה בשבילם וכל פעם זה מרגש אותי מחדש", סיפרה בדמעות של ממש.
"אני ימנית קיצונית ואני מקבלת את העובדה שבצד השני יש אנשים אומללים. ואני בטוחה שיש אנשים שכן רוצים שלום" סיכמה, "אך הרוב שם כנראה לא רוצה שלום".