בשנת 2007 הלך שי גולוב לראות עם חבר משחק של קבוצת ורדר ברמן, זה היה עוד לפני הנהירה הישראלית למשחקי הכדורגל ברחבי הליגות הגדולות באירופה. הוא ראה במהלך המשחק את העידוד המסיבי והצבעוני של הקהל המקומי שהרגיש תחושת שייכות גדולה יותר למועדון שבבעלות האוהדים בגרמניה מתוקף חוק ה-50+1, שממשיך להעניק את כוח השליטה והעיצוב של מועדוני הכדורגל בגרמניה לאוהדי הקבוצות.

כאשר גולוב חזר לישראל הוא החל לחשוב על מה הוא יכול לעשות כדי לקדם את המועדון שאותו הוא אוהד הפועל כפר סבא, שבאותם השנים היה תחת שליטתו של אלי טביב וסבל מחוסר יציבות בין ליגת העל לליגה הלאומית.

באותה שנה היו מספר אירועים אלימים קשים במגרשי הספורט, אירועי אלימות במהלך משחקי הליגה בין בני סכנין לבית"ר, פריצת האוהדים למגרש בטדי במשחק בין בית"ר ירושלים להפועל פ"ת במהלך נפצעו באופן קשה שני נערים, זריקת רימון הלם ופציעתו של המאבטח יואב גליצנשטיין במשחק הכדורסל בין הפועל חולון להפועל ירושלים.  לאחר סדרת האירועים הקשים הללו החלו להיפגש מספר נציגים ארגוני האוהדים בישראל ולחשוב מה ניתן לעשות אחרת.

גולוב וחבריו פנו לייעוץ בארגון האוהדים הממשלתי הבריטי "Supporters Direct" שהוקם בשנת 2000 ע"י הממשלה הבריטית, לאחר בעיות כלכליות קשות של מספר מועדונים אנגלים ובמטרה לחזק את ארגוני האוהדים ברחבי בריטניה כדי שיוכלו לתמוך בצורה הטובה ביותר שאפשר במועדוני הכדורגל שלהם ומעודד את המועברות שלהם בקבוצותיהם. הקמת הארגון הממשלתי עזר להקים 200 עמותות אוהדים בקבוצות הספורט הבריטיות והקמת 50 מועדוני כדורגל בבעלות האוהדים. לאחר המפגשים הראשונים הם תחילו להיפגש עם ההתאחדות והחלו ללכת על שני כיוונים מקבילים יצירת קמפיינים לטובת אוהדי הקבוצות, כמו הוזלת הכרטיסים למשחקי הליגה ובמקביל חיזוק והגדלת כמות קבוצות האוהדים ויצירת קשרים משותפים בניהן.

ארגון היציע ששי גולוב עומד בראשו הוא ארגון הגג של אוהדי הכדורגל בישראל, ארגון הפועל לייצוג כלל אוהדי קבוצות הספורט בישראל, בדגש על ייצוג אוהדי קבוצות הכדורגל בישראל. הארגון פועל למען קידום זכויות אוהדי ספורט בישראל, וקידום נושאים כגון שקיפות בקבוצות הספורט, מעורבות אוהדים בקבוצות, פיקוח מחירים, זמני משחקים ושידורם, מיגור האלימות והגזענות בספורט בישראל.

טורניר קבוצות האוהדים 2018 (עמוד הפייסבוק של ארגון "היציע")

איך השיתוף פעולה בין היציע לארגוני האוהדים קורה ביומיום?

"זה הולך ומשתפר עם השנים, אנחנו נפגשים בין פעמיים לשלוש במהלך השנה לדברים שעל הפרק, חלק מזה זה כמו טורניר השנתי שלנו בין עמותות קבוצות האוהדים. באירוע מהסוג הזה מגיעים הרבה מאוד אנשים, במהלכו גם הפעילים של העמותות פוגשים אחד את השני. בכל תקופה אנחנו גם מעדכנים דרך קבוצת הוואטסאפ על הדברים שצריך לעדכן את כולם".

איזה דברים למשל עומדים על הפרק היום שאתם עובדים עליהם ביחד?

"במרבית העמותות יש פעילות פנימה שהם מנהלים את עצמם ולכל עמותה יש 2-3 פעילים שעובדים ברמה הארצית על פרויקטים משותפים. השנה בעיקר התעסקנו מול ההתאחדות בנושא השקיפות של פרסום הדוחות של מועדוני הכדורגל. במקביל יש המון החלפת מידע בין המועדונים על איך המועדון יכול לעבוד טוב יותר למשל תוכניות לניהול מחלקת נוער או שאלות על עבודה מול קבוצות שידור. כל שנה אנחנו בוחרים נושא מרכזי משותף ופועלים לגביו ביחד השנה בחרנו את נושא השקיפות".

בנושא השקיפות של המועדונים מה היה לכם חשוב בפרסום הדוחות? הדוחות הכספיים? מי הבעלים?

"כשהכל התחיל, בהתאחדות לכדורגל שאלו אותנו: 'מה אכפת לכם? אנשים משקיעים ממיטב כספם'. אנחנו באמת מפרגנים לכל מי שמשקיע אבל הבעיה מתחילה כאשר המועדונים החלו להתפרק כלכלית. ההתפרקויות לא היו חייבות לקרות הם קראו כי לא הייתה שקיפות הניהול הכספים של המועדונים. ביהמ"ש כבר קבע שמועדון כדורגל הוא גוף דו-מהותי (שייך גם לציבור אפילו אם מנוהל ע"י חברה פרטית)  ולכן יש גם לציבור חזקה אליהם, השקיפות מאפשר שלא כל בן אדם יכנס לניהול המועדון ויגרום להתפרקותו כמו שקרה בהרבה מועדונים. משם זה התפתח לארגוני אוהדים שהחלו להבין שהקבוצה שלהם אינה בסכנה קיומית אבל האוהדים רוצים לקחת חלק יותר במועדון ולכן השקיפות מאפשרת לכך שהאוהדים יכולים לקחת חלק גדול יותר במנגנון ולהרגיש שייכות יותר למועדון".

הקבוצות פרסמו את הדוחות המלאים שלהם, את ההכנסות וההוצאות?

"חלק פרסמו דוחות מלאים מאוד, חלק פרסמו פחות. תוך כדי התהליך, התאחדות שינתה את התקנון שלה והחריגה קבוצות לפרסום הדוחות בהמשך. הרוב פרסמו את הדוחות שהם היו צריכים. השינוי שהם עשו הוא שמשנה הבאה הם לא יצטרכו, כי את הדוחות צריך לפרסם שנה וחצי אחורה. התאחדות החליטה שכל מועדון שיש לו פחות מ-10 אחוז כסף ציבורי לא חייב לפרסם את הדוחות. כאשר בתוך זה הם הכלילו מה שנשמע מגוחך שהכסף שמקבלים המועדונים מהטוטו הוא כסף פרטי".

אוהדי הפועל פתח תקווה (צילום: Little Savage / ויקיפדיה).

איך אתם כארגון יכולים לעזור כאשר פונים אליכם אוהדים אם בעיות שישנם במועדוני הכדורגל ובהתנהלות הבעתית שלהם?

"בכל מקום צריך שיהיה גרעין אוהדים שבאמת אכפת לו, אנחנו לא עושים מאבק אלא אם כן יש אנשים במקום שחשוב להם הנושא הזה. בהפועל פ"ת אנחנו עובדים אם העמותה 'הכחולה' על כל הדברים שיש שם. באשדוד נפגשנו בעבר עם אוהדים, הצענו להם כל מיני דרכים איך להשפיע על עירוני אשדוד והם לבסוף החליטו על הקמת קבוצת אוהדים (מכבי עירוני אשדוד) וגם פנו אלינו מעכו ואמרנו להם שהם צריכים להתאגד ולפעול בתוך המערכת ע"י פתיחת עמותת אוהדים, כי זאת הדרך הכי טובה שאוהדים יכולים להשפיע על התנהלות של המועדון. זוהי השפה שהמערכת היום מבינה, זהו ארגון אזרחי ולכן המערכת צריכה להקשיב לה. אנחנו בארגון היציע מלווים אותם מבחינה משפטית וכדומה".

מה היא תמונת העתיד שאותה מבקש ליצור ארגון היציע לשנים הקרובות?

"קודם כל אנחנו מקווים שיותר ויותר קבוצות אוהדים יעלו לשתי הליגות המקצועניות. שני הכיוונים שבהם אנחנו פועלים, אחד זה לתמוך במועדוני אוהדים קיימים שכמו לאחר משבר עמוק, שהיו על סף חידלון או שהפסיקו לפעולה או כאלטרנטיבה לקבוצה קיימת. עכשיו אנחנו פועלים עם מועדונים קיימים במטרה ליצור מודל של עמותות אוהדים. הכיוון השני הוא למנף את הכוח היחסי של הארגון, כרגע יש לנו כחמשת אלפים איש שמשלמים דמי חבר כחלק מקואופרטיב לא צרכני. אנחנו רוצים להגדיל את ההשפעה של הארגון על הכדורגל הישראלי".