"זה לא סוד שאני בעד שב"ן, מדברים על אפליה, גם כביש מהיר זה אפליה, למה על זה לא מדברים?" קבל סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן בפורום מנהלים של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, בדיון שהתקיים על הכנסת תרופות מצילות חיים לשב"ן. "יש אפליות, אני לא מזלזל אבל צריך לראות איפה מצילים יותר. תרופה שעולה 2 מיליון ₪, שחולים בה 80 ילדים, אני יכול להגיד להם לא? ניקח מחלות יתומות. לא צריך לתת להם תרופה? לכן אני בהחלט בודק אפשרות להשיג מימון לתרופות יתום לסל הבא".

ליצמן הבהיר כי "יש ועדה שמטפלת בנושא הזה ואני לא מתכוון להתערב בענייני הועדה. אני נגד הקרטל של קופות החולים, לא מוכן שהם יתאגדו בשום דבר, אם הם ימשיכו ככה אני אטפל בזה."

בדיון עלו דילמות סביב הכללת התרופות המצילות חיים לשב"ן, כמו מהי בכלל תרופה מצילת חיים, האם יש בכלל דבר כזה? חלק מהדוברים טענו שאין דבר כזה תרופת מצילת חיים שלא נמצאת עכשיו בתוך הסל, ושהדיון הוא על תרופות מאריכות חיים, או משפרות חיים. גם סוגיית אי השוויון של הכללת תרופות בשב"ן עלתה –  משום שרק לשלושת רבעי האוכלוסייה יש ביטוח משלים. דילמה נוספת שעלתה היא שכיום ועדת הסל היא ציבורית ואם הוועדות יהיו של הקופות לא ברור מה יהיה האינטרס שיוביל אותם.

"מנהיגות רפואית צריכה לדעת להגיד לציבור לא, שלא כל תרופה היא מצילת חיים. למה לא מעלים את מס הבריאות? מה ההבדל בין מס בריאות לשב"ן? למדינת ישראל זה נראה פחות טוב שמעלים מסים", אמר בדיון מנכ"ל קופת חולים לאומית ניסים אלון.

"הביטוחים המשלימים הם רגרסיביים: רק ל-74% מהאוכלוסיה יש ביטוח משלים, זה אומר 2.3 מיליון בלי ואדם בן 70 משלם פי 10 מצעיר" אמר פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטתצ בן-גוריון. " אחוז ההוצאה של שמקי בית על בריאות הוא 37%, כלומר יותר משליש הולכים לתשלומי פרמיות ועל ביטוחים נוספים. המימון הפרטי בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD ליותר מחמישה מיליון אין את הרובד העליון של הביטוח, חולים מממנים כ-55% מעלות התרופות. בסופו של דבר המנגנון עדכון הקיים הוא ציבורי, השיקולים ממלכתיים של ועדה ציבורית, אין לדעת איך זה יראה בקופות".