מים מותפלים עלולים לגרום לעלייה של 6% במחלות לב בשל חוסר במגנזיום – מינרל טבעי החיוני לתפקוד הלב ונעדר ממים מותפלים, כך לפי מחקר מקיף שנעשה בישראל ופורסם השבוע בכתב העת המדעי Environmental Research. בעוד בקרב משרד הבריאות ורשות המים אין עוררין על הצורך בהוספת המינרל למים, אף אחד מהצדדים אינו מעוניין לדרוש תוספת תקציב או להיות אחראי על עליית מחיר המים, שכנראה תתלווה לכך.
בתוך הבהלה הציבורית, הודיע היום (חמישי) איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית כי "איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית עוקב בדאגה אחר הדיון הציבורי בנושא מים מותפלים. בכל מקרה אסור לקבל רושם מוטעה כי מי שתיה מהברז אינם בטוחים, אלא להיפך יש לעודד שתיית מי ברז אשר עומדים בתקנים מחמירים בפקוח של משרד הבריאות, כדרך שהינה גם בטוחה וגם נכונה יותר מבחינה סביבתית ואף מצמצמת פערים חברתיים." גם רשות המים, האמונה על איכות המים, הוציאה הודעת הרגעה: "המים בישראל, ובכלל זה המים המותפלים הינם באיכות מעולה והם עומדים בדרישות המחמירות ביותר של תקנות מי השתייה, שנקבעו ע״י משרד הבריאות גם בהשוואה לתקנות מי השתייה בעולם! (הדגשה במקור)."
המלצת משרד הבריאות מ-2011: להוסיף מגנזיום
מהמחקר שביצעה קבוצת חוקרים באוניברסיטת בר אילן, בהובלת פרופ' יונה אמיתי, עולה כי נמצאה עלייה של 6% במחלות לב באזורים הניזונים בעיר ממים מותפלים, בהשוואה לאזורים שמקבלים מים טבעיים. כבר ב-2011 המליץ משרד הבריאות להוסיף מגנזיום למים המותפלים, אך בעוד אין ויכוח על הצורך בהוספת המגנזיום למים המותפלים, הוויכוח על אופן ביצוע ההחלטה וחשוב מכך מי ישלם עליה בין משרד הבריאות לרשות המים, הוביל לאי ביצוע ההחלטה עד כה.
המחקר המקיף בחן 178 אלף מבוטחים בשירותי בריאות כללית, שחולקו לשתי קבוצות. אחת כללה נבדקים משני אזורים המקבלים מים מותפלים במשך 6 שנים, והקבוצה השנייה כללה נבדקים מאזור בו מקבלים רק מים טבעיים. לפי החוקרים, נמצאה עלייה של 6% במחלות לב בקרב האזורים הצורכים מים מותפלים לעומת האזור שצורך מים טבעיים. החוקרים מקשרים את העלייה בתחלואה למחסור במגנזיום במים מותפלים. המינרל הטבעי חיוני בין היתר לתפקוד הלב, ומגיע לרוב למים הטבעיים שלנו דרך הקרקע, כשבמים מותפלים יש צורך בהוספתו באופן מלאכותי.
בעקבות המלצת משרד הבריאות משנת 2011 הוחלט על הקמת פיילוט שייתבצע באחד ממתנקי ההתפלה, ויבחן את האופן היעיל ביותר להוספת המינרל לכלל המתקנים. שבע שנים אחר כך – הפיילוט עדיין לא יצא לדרך, ורק לאחרונה נערך מכרז ליועץ עבור המיזם.
בישראל קיימים חמישה מתקני התפלה המספקים כ70% ממי השתייה בארץ. משק המים בישראל מצוי במשבר לאחר חמש שנות בצורת, על פי נתוני רשות המים,המחסור נאמד בכ-2.5 מיליארד קוב, כשלכנרת חסרים כמיליארד קוב מים. מבלי יציאה למהלך הרחב של הקמת מתקני ההתפלה בעשור שעבר ניתן לומר כי היה מורגש מחסור אמתי במי השתייה. לאחרונה אף החליטה הממשלה על תכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופות בצורת במשק המים בשנים 2030-2018. במסגרתה תוכפל כמות המים המותפלים עד 2030 ואזורים המנותקים עד כה ממי מותפלים יחוברו אליה.
משק המים עובד כמשק סוגר מאז החלטת ממשלה בעניין ב-2010, כלומר מחיר המים לצרכן משקף את העלות האמיתית של המים זאת ללא סבסוד מצד הממשלה, וכל השקעה במשק המים כגון השקעה תשתית תגרום לעלייה במחיר הצרכן, דבר שרשות המים סופגת עליו ביקורת רבה. מצד אחד הדבר איפשר לרשות המים להשיג מקור תקציבי אמין בשליטתם לניהול משק המים במקום להיות סמוכים לשולחן הממשלה ולקוות לתקציבים מדי שנה, אך מהצד השני הדבר מותיר את רשות המים לבד בכל הנוגע להתמודדות עם ביקורת על עליית מחירים, ביקורת שמשתקת את הרשות מלבצע כל השקעה מחשש שתוביל לעליית מחירים.
אין ויכוח על המגנזיום – יש ויכוח על המימון
כאמור אין כלל ויכוח בן משרדי הממשלה ורשות המים על הצורך בהוספת מגנזיום למים וגורמים ברשות המים טוענים כי אין להם התנגדות להוספת המינרל או מינרלים אחרים לצורך העניין על פי דרישת משרד הבריאות, אך טוענים כי ההשקעה התקציבית על כך לא צריכה להגיע ממשק המים וכי אם הממשלה מחליטה להוסיף מגנזיום למים דרך משרד הבריאות עליה לספק לכך את המקור התקציבי ולא להתחבא מאחורי המחיר המים עליו האחראית רשות המים. ברשות המים הגיבו הבוקר כי "משרד הבריאות הוא המוסמך לקבוע האם יש להוסיף מגנזיום ו/או מינרלים אחרים (כמו פלואור וכד'…) לתזונת אזרחי ישראל." ולטענת גורמים ברשות ההוצאה הכספית על ההוספה צריך להיות ממשרד הבריאות או ממקור תקציבי אחר. "ההשגה של רשות המים הייתה לגבי דרך ההוספה שאינה יעילה מבחינת עלות תועלת, ועל כך שמשרד הבריאות רוצה להשית את העלות האדירה של המגנזיום על הציבור (דרך מחיר המים) במקום לממן זאת בעצמו" אמרו ברשות.
דבר נוסף אותו מזכירים ברשות המים הוא היעילות הכללית של האפשרות להוסיף מגנזיום לכלל המים המותפלים, כאשר פחות מ-1% מהמים אותנו אנחנו צורכים בשימוש ביתי מגיעים לגופנו בעוד שאר 99% האחוז זורמים לביוב. כך רוב הכסף וגם רוב המגנזיום, ירדו לביוב תרתי משמע. אחת ההמלצות של רשות המים היא הוספת מגנזיום למזון (לחם לדוגמה), או בצורה של תוסף מזון בבתי מרקחת – דבר שיבטיח שיותר מגנזיום יגיע לגופנו ויבזבז פחות כסף.
משרד הבריאות: המחיר צריך להתגלגל לציבור
"הטענה הזו של רשות המים היא טענה שאנחנו מתמודדים איתה בעוד תחומים. (הפלרה למשל מ.ה)" אומר גורם במשרד הבריאות. "מה שנקבע בתקנות, אז רשות המים מחויבת אליהם. ככה זה במדינת ישראל", הסביר הגורם את עמדת המשרד. "גם כשקובעים משהו בתקנות שלא מוצא חן בעיניי משרד הבריאות אנחנו לא אומרים 'שהאוצר או מישהו אחר יביא את הכסף'. למשל יש תאונות דרכים, אבל אנחנו לא מבקשים עוד כסף ממשרד התחבורה (לטיפול בפצועים מ.ה)".
"רשות המים התנגדה להוספת מגנזיום כי הם אומרים שזה יעלה את המחיר" סבור הגורם. "הממשלה כבר החליטה שכל עלייה במחיר המים, תשתקף במחיר במים. גם כשעושים התפלה הממשלה לא מביאה לזה את הכסף. זה מתגלגל ישר למחיר המים לצרכנים. בגלל שעל כל עלייה במחיר יש עליהם ביקורת, אז על כל דבר שרוצים להוסיף הם דורשים שיוסיפו כסף כדי שלא יאשימו אותם". לגבי טענת רשות המים על אחוז מי השתייה הקטן בסך כלל המים לבתים, הזכיר אותו גורם כי כל תקנות המים נקבעות בעבור אותו אחוז וכך גם לגבי המגנזיום.
"הם מנסים להראות שכאילו זה לא באשמתם, אלא זה באשמת משרד הבריאות, שלא הביא את הכסף וזה לא נכון" הוסיף. "אנחנו אומרים שזה מחיר ששווה לגלגל אותו לציבור. אם לכל אזרח יעלה מחיר המים ב20-30 שקל זה שווה את זה", סיכם.
נראה כי מדיניות הצמצום התקציבי של המדינה בעשורים האחרונים מובילה לתפיסת האזרחים אך ורק כצרכנים, להם מגיע מחיר מים זול או מעט מיסים, ולא כאזרחים הראויים לשירות והשקעה מצד הממשלה שתדאג לבריאות הציבור, ועל זה כולנו נשלם את המחיר.
