דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

מאמינות בצה"ל / "אני מסביר לבנות שללכת לצבא זה המצווה הכי גדולה שהן יכולות לעשות"

הרב אוהד טהרלב בהרצאה בפני בנות מדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת אור תורה סטון (קרדיט: דוברות אור תורה סטון)
הרב אוהד טהרלב בהרצאה בפני בנות מדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת אור תורה סטון (קרדיט: דוברות אור תורה סטון)

הרב אוהד טהרלב עומד בראש 'מדרשת לינדנבאום', ש-95% מבוגרותיה מתגייסות לשירות בצה"ל, לא מודאג מהתבטאויות של בכירי הציונות הדתית כנגד הגיוס: "הבנות לא מטומטמות, הן רוצות להיות בצה"ל וצריך לאפשר להן את זה. אפשר לפתור כל משבר הלכתי"

דוד טברסקי

לפני קצת יותר מעשרים שנה השיקה מדרשת לינדנבאום, מדרשה תורנית לנשים בירושלים, מסלול לגיוס בוגרות המדרשה שירצו בכך לשירות בחיל החינוך בצה"ל. המחזור הראשון מנה 14 בנות ששירתו בחיל החינוך, והציונות הדתית געשה. "היה עלינו עליהום של הממסד הרבני החרד"לי על מה שאנחנו עושים פה. מה לא נאמר, שאנחנו הורסים את הציונות הדתית, הורסים את הבנות", מספר ראש המדרשה, הרב אוהד טהרלב. מאז, הפכה המדרשה, המשתייכת לרשת 'אור תורה סטון', למובילת המהפכה של גיוס הבנות הדתיות לצה"ל, במקום לשירות הלאומי אליו מייעדת אותן הנהגת המגזר הדתי-לאומי. בשנים האחרונות כ-95% מבוגרות המדרשה מתגייסות לצבא, מעל 20% מהבנות בכל מחזור יוצאות לקצונה ועוד כ-30% חותמות קבע. בעקבותיה הגיעו 8 מדרשות נוספות ברחבי הארץ, שבוגרותיהן מתגייסות לצה"ל.

הגידול בשיעור המתגייסות לצה"ל והרחבת היחידות בהן הן משרתות מתואר לרוב כמרד של הבנות בממסד החינוכי והרבני של הציונות הדתית. ואכן, הרבנים המובילים במגזר מרבים להתבטא בחריפות כנגד הגיוס. אך למעשה, יש גם רבנים שנותנים 'גב' הלכתי לגיוס הבנות, כמו הרב טהרלב, וטוענים בתוקף – הגיוס לצה"ל הוא מצווה שחלה על גברים ונשים כאחד.

הרב טהרלב אינו מוטרד מהקריאות של רבני המגזר כנגד גיוס נשים, אפילו להיפך. "מי שמגייס לי הכי הרבה בנות זה הרב אליהו והרב אבינר", הוא אומר בבדיחות הדעת, "כל פעם שהם יוצאים נגד הם מביאים לפה עוד עשרות בנות. כשהם יוצאים נגד, מעלים את הנושא על סדר היום, ארגון חות"ם מוצאים סרטים – ואני אומר, למה אתם מוציאים סרטים? שבו בשקט. מבחינתי שתוציאו כל פעם סרט."

הרב אוהד טהרלב (קרדיט: גרשון אלינסון)
הרב אוהד טהרלב (קרדיט: גרשון אלינסון)

אם פעם היו באות אלי בנות מבתי ספר מבתי ספר כמו פלך או נווה חנה, מה שנקרה בתי ספר יותר ליברליים, היום יש לי במחזור בנות מ30 בתי ספר שרובן ככולן ממותגים כאולפנות חרדליות.. קרה פה תהליך מאוד מעניין שבניגוד לבנים, הבנות הדתיות הלכו יותר לכיוון הליברלי מהבחינה הדתית. אצל הבנים אני חושב שיש תופעה הפוכה, של הליכה יותר לכיוון שמרני, כך אני לפחות מזהה את זה"

טהרלב מציין שכל שנה הוא עובר דרך כ 40 בתי ספר, מחוץ ובתוך הקו הירוק כדי לנסות להביא בנות מרקעים שונים ומגוונים "עפרה לא נותנים לי להיכנס אבל אני עושה חוג בית, הכל כדי להגיע לבנות. וזה כמו מבצע גיוס עם יעדים והכל"

"מה שהוביל אותי מההתחלה זה שני דברים. זה ישמע אולי טיפה קשה אבל רציתי לפרוץ גבולות בעולם הדתי של הבנות. לפרוץ בתוך הגבולות המותרים בעולם ההלכתי, כלאמר להעז. אני עוסק בהעצמת נשים. המקום הכי משמעותי היום בחברה הישראלית, הגוף שהופך אותך לישראלי, שמעצים אותך – הוא צה"ל. כלאמר אם אני רוצה לחנך בנות שיהיו מנהיגות, שיהיו אסרטיביות, שישתלבו בחברה הישראלית ובמיוחד שיעבדו את השם באופן טוב יותר – הן חייבות להגיע לצה"ל. אני רואה בשירות הצבאי כעניין דתי. יש פה מחויבות לעם ולהלכה. בעיניי הן עושות מצווה גדולה. תמיד מנפנפים מול הבנים במושגים של 'מלחמת מצווה' אז בדיוק אותו דבר אצל הבנות. אני יכול להביא גם מקורות הלכתיים שיוכיחו את זה"

"אז יש את הטענה שהבנות יתקלקלו. אבל גם הבנים מתקלקלים, אפילו יותר. ואני אומר עוד יותר – 18 שנים אנחנו משקיעים ממיטב כספינו בחינוך ואז פתאום מגיעים לצבא ומתקלקלים? מאיפה חוסר הביטחון הזה? יוצא שאנחנו לא מאמינים בעצמנו ולא בבנות. הבת והבן לא מתקלקלים בצבא בגלל הצבא אלא מכיוון שהם נהיים בוגרים. גם בשירות הלאומי יש בנות 'שמתקלקלות'. זה קשור לתהליכים שהם עוברים. מדובר בדור של אנשים שמחפשים את עצמם ואני אומר ההפך – בת שמגיעה לצבא, מכיוון שהיא יוצאת מהחממה, פוגשת את האחר והשונה – היא עוברת תהליך בירור עם עצמה. בסופו של דבר אם היא נשארת דתייה העולם הדתי שלה עמוק יותר ורציני יותר. ואם לא, זה לא בגלל הצבא"

"אני חושב ששירות לאומי זה בסדר גמור – זה לא במקום" מבקש להדגיש טהרלב "אני בחזון שלי , במדינת ישראל כל הבנות, הדתיות והחילוניות יעשו מיונים שוויוניים – חצי ילכו לצבא וחצי לשירות לאומי. וכולן יעשו שנתיים. היום יש לנו 2700 בנות דתיות בצבא כך אנחנו הולכים לשם"

"מה שמייחד את המדרשה זה שאנחנו גוף עצמאי ששייך לאגף הביטחוני חברתי ואנחנו מלווים את הבנות בזמן השירות הצבאי שלהם. ממש כמו מסלולי נח"ל גרעינים. אני מגיע כל שבועיים, כמו שעון, לבסיסים. שבוע שעבר הייתי בתוך שבוע, בצפון ובדרום בשבעה בסיסים. ככה אני עובד כבר 20 שנה – כמו משוגע. בדרך כלל אני מגיע עם גלידות ודברים טובים. ואז אני מעביר שיעור – הן צמאות לזה! אני משתדל להעביר שיעור שנוגע בדברים קיומיים. הצבא זה עולם הפוך מבית מדרש והחכמה היא לחבר אותם"

"בחודש אלול אני מגיע לדבר על תשובה. מה לחייל ולתשובה? העולם שלו כל כך במקום אחר. לקחת את זה ולחבר את זה במשהו שבאמת נוגע בו – זה אתגר מאוד גדול. איך פתאום בתוך הצבא העולם הזה יתחבר אליו? אני מתעסק הרבה בנושא של בין אדם לחברו. רגישות אחד לשני וחמלה אחד לשני. דברים שנתקלים בהם הרבה ביום-יום. זה האתגר. עוד אתגר זה שכשהן יצאו לחיים הן יהיו מחוברות לתורה. לא רק להלכה אלא ללימוד. שזה יעניין אותם. שיפתחו ספרים, ידע וכלים. כי זה מאוד קשה היום, עולם המסכים וכו', צריך להיות מספיק אטרקטיבי. יש לי פה בנות מאוד חכמות. ולכן האתגר החינוכי הוא אינטלקטואלי ורוחני"

חיילות ממדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת אור תורה סטון (קרדיט: דוברות אור תורה סטון)
חיילות ממדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת אור תורה סטון (קרדיט: דוברות אור תורה סטון)

"היום בת צריכה מהשירות שלה בצבא בדיוק את מה היא רצתה" מספר טהרלב על אחד האתגרים החינוכיים במדרשה "זה דבר שהוא זר לי, שאם בת לא תקבל בדיוק את מה שהיא רצתה אז עולמה חרב. אני בא מדור שלא שאלו בו. אני הייתי שריונר למרות שאני וטנקים זה שני עולמות שונים – אבל 30 שנה אכלתי טנקים". העולם היום מפונק יותר. אני מנסה להראות לבנות שהצבא זה לא חתונה. זה שנתיים-שלוש שנים, זה לטעום דברים"

"יש הורים שבאמת קשה להם שהבנות מגיעות לפה" מצביע טהרלב על האתגר שאולי, הקשה מכל – שכנוע ההורים "הם דואגים לעולמה הרוחני והדתי שלה. מפחדים שהיא תחזור בשאלה, פתאום היא תרצה ללכת עם מכנסיים – קשה להם עם העניין הזה. שתביא הביתה בחור שלא בדיוק חלמו עליו.. אבל הרבה פעמים אתה רואה שהבנות מובילות פה, מביאות את ההורים הנה והם רואים 'שלא כצעקתה' – ההפך! הם נפעמים מול מה שקורה פה וגם מה שעובר על הבת והם משנים את הדעה שלהם מקצה לקצה. אתן לך דוגמא, לפני 4 שנים הבנתי שלא מגיע אלי שום אוכלוסייה דתית מגבעת שמואל. שמדובר באוכלוסייה צפונבונית אבל עם תפיסות מאוד שמרניות. עבדתי בזה והבאתי 10 בנות. ההורים כולם – פחד אטומי. היום כבר האחיות שלהן מגיעות. כי נשבר כאן דימוי. בנוסף לכך הדימוי שלי הוא דוסי, שמרני מבחינה הלכתית , אבל – פתוח. אבל מול עניין גיוס הבנות לצבא – אני מאוד קיצוני.

"אין ספק שבעולם הדתי, מילה של רב יש לה הרבה משקל ומכבדים את הידע התורני שיש לו. אבל היום העולם התורני פתוח לכולם. פעם הכוח והסמכות של הרב נבעה מהידע שלו. וראו בו כאדם יותר נעלה. לא הייתה מספיק אוטונומי לבנאדם להגיד מה הוא רוצה. היום אנחנו נמצאים במציאות אחרת. היום יש הרבה מאוד אנשים שיודעים ואי אפשר לעבוד עליהם. יש המון גישה לידע ובדיוק כמו שרב יכול להגיד: אסור לבנות ללכת לצבא, אני יכול לבוא ולהגיד שזו מצווה ללכת לצבא והנה המקורות. בשיעור 'הכנה לחיים' שאני פותח – אני מסביר למה ללכת לצבא זה המצווה הכי גדולה שהן יכולות לעשות. חוץ מזה, הבנות היום חושבות לבד – רבנים מסוימים אומרים את הטענה שהבת תהיה תחת סמכות המפקד ולא תחת אביה. הטענה כאן היא כאילו בת ישראל היא או תחת אביה או תחת בעלה, ואין מה לעשות זו תפיסה שעדיין קיימת ויש רבנים שלא מתביישים להגיד את זה. אבל אני אומר לבנות: מישהי ממכן תלך ללמוד באוניברסיטה ע"פ מה שאבא שלכן יגיד לכן? מישהי פה תיתן לאבא שלה להכתיב אם היא תצא עם בחור כזה או כזה – ברור שלא. הפער בין השפה לבין מציאות חיי הבנות הוא עצום"

"החיים הדתיים כיום בעולם המודרני הפתוח הם עניין מורכב. לחיות במציאות של להכיל זהויות מיניות שונות – למרות שזה סותר מבחינה הלכתית. ומצד שני להיות מחויב להלכה. כששואלים אותי מה עושים מול זה אני עונה שאיני יודע – אבל זה אתגר. אין לי פתרון לתופעה. יש אתגר בלחבר את השפה הערכית התורנית של בית המדרש עם השפה שבחוץ – זה אתגר עמוק. אלו שתי שפות שונות. אין איך לחיות באופן שלם עם שניהן ולא באופן חצוי. קל מאוד לזייף לכן הכנות היא דבר מאוד בסיסי בשביל לעמוד באתגרים בכלל"

עוד אתגר מרכזי אותו מציב לפניו טהרלב הוא מקום השוויוניות בין גברים לנשים. "מדובר על הצבא אבל גם על החיים בכלל. על מקום האישה בבית כנסת שלא נותנים לו היום מקום. אם זה בלהגיד קדיש וכו'. זה חלק מהמהפכה וזה אתגר תורני לא פשוט. בנוסף לכך הבנות חוזרות לקהילות שלהן וזה מפך נפש כי הקהילה היא חרדל"ית", שמרנית – זה האתגר החברתי שלהן"

"המדרשה זה הדבר הכי טוב שקרה להן" מסכם באופטימיות טהרלב "גם המדרשה וגם הצבא פותח עולם, מקנה חינוך למורכבות. הבנות הן מדהימות וחלקן חוזרות לקהילות שלהן ומנסות לשנות את התפיסות, חלק מהבנות פתחו מדרשות אחרות ומלמדות שם. מפיצים את התורה החוצה. המתנגדים החריפים ביותר לשירות הבנות מבינים שהם מפסידים במערכה. אין ספק שהם מרגישים מאוימים אבל במקביל לכך – יש תהליך של שינוי של תפיסות עולם. כי אם הצבא כל כך קדוש אז איך לבנים אתה אומר קדוש קדוש ולבנות טמא טמא – זה לא הולך. בנות לא מטומטמות. הן רוצות להיות בצה"ל, הן רוצות להיות קצינות וצריך לאפשר להן את זה. אפשר לפתור כל משבר הלכתי. לדעתי, בעוד חמש, שבע שנים הוויכוח הזה כבר יהיה פאסה"

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!