הממשלה אינה תומכת במתכונתו הנוכחית של החוק למניעת התעמרות בעבודה שנדון היום (שני) בוועדת העבודה והרווחה. לצד חילוקי דעות סביב ניסוחים טכניים ומשפטיים שונים, התגלעה המחלוקת המרכזית – החלת האחריות על המעסיקים לטפל גם בהתעמרות של ספקים ולקוחות כלפי עובדים. הישיבה ננעלה בלא הצבעה.

"הממשלה תמכה בקידום החוק בכפוף להסכמתם של משרדי הממשלה השונים", הבהירה עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים. "מה שכרגע מונח על שולחן הוועדה לא מוסכם על כל משרדי הממשלה ולכן עמדת הממשלה היא להתנגד". "אני לא חולקת על כך שגם מול ספקים ולקוחות יכולות להיות התנהגויות שנחוות כהתעמרות בעבודה", אמרה ד"ר תמר קלהורה מהמחלקה לייעוץ וחקיקה אזרחית במשרד המשפטים והוסיפה כי טענתם היא שהחוק עוסק רק ביחסי העבודה. "זהו חוק עבודה, לא חוק כללי".

לקוח בא למסעדה כל יום וקורא למלצר שמן, מגעיל, מטומטם, איטי. כל יום, חודש. הלקוח לא נחמד – והמלצר הולך לבוס שלו ומתלונן על הלקוח הזה, מבקש שיגיד לו להפסיק להתעמר בו. משרד המשפטים אומר – למה צריך להגן על המלצר הזה?

"למה לדעתך לא צריך לאסור על ספק או לקוח להתעמר? הממשלה לא רוצה לאסור על התעמרות?" תהתה מגישת החוק, חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני). ד"ר אורית קמיר, מומחית לתחום המשפט שסייעה בניסוח הצעת החוק הוסיפה כי "לקוח בא למסעדה כל יום וקורא למלצר שמן, מגעיל, מטומטם, איטי. כל יום, חודש. הלקוח לא נחמד – והמלצר הולך לבוס שלו ומתלונן על הלקוח הזה, מבקש שיגיד לו להפסיק להתעמר בו. משרד המשפטים אומר – למה צריך להגן על המלצר הזה?". "אף אחד לא אמר שלא צריך לאסור. אבל לא בחוק הזה", הבהירה קלהורה והוסיפה: "אני מבקשת שלא תכניסי לי מילים לפה".

"אני עושה הבחנה מאוד חשובה בין אחריות המעסיק למי שבתחום אחריותו: עובדים ומנהלים, שצריך לבחון באילו תנאים היא מתקיימת, לבין אחריות אישית. אם ספק מתעמר בעובד, נכון שזה לא בהכרח באחריות המעסיק, אבל יש לאותו ספק אחריות אישית. זו לא מערכת יחסים שמחוץ לעבודה, אלא מערכת יחסים שבתוך העבודה. ולכן ההגדרה אומרת 'לא יתעמר אדם בזולתו במסגרת העבודה'". עוד הבהירה, כי הצעת החוק מסייגת באופן ברור, וקובעת שבמקרה שבו ההתעמרות היא מצד ספק או לקוח, אחריות המעסיק חלה רק במידה וקיבל על כך תלונה.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ארכיון (צילום: דבר ראשון).

"לכל חקיקה בנושאי עבודה יש השפעה על עסקים קטנים ובינוניים שהנטל עליהם כבד מאשר על עסקים גדולים", אמרה נעמי הימיין רייש, ראש תחום רגולציה וחקיקה לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. "חקיקה שיוצאת מנקודת הנחה שהמעסיק הוא החזק והעובד החלש לא תמיד נכונה שם ויש מצבים שבהם המעסיק הוא החלש והעובד החזק. בהצעת החוק הספציפית הזו, ההגדרה בה היא רחבה מאוד ואמורפית ופותחת פתח להתדיינויות משפטיות. כדי לברר האם המעשה שנעשה הוא 'כן או לא' התעמרות, העסק יצטרך ללכת לבתי המשפט, ועסק שמנהל 3-4 עובדים, אין לו זמן לנהל הליכים משפטיים כאלה. ההגדרה צריכה להיות הרבה יותר ברורה, לא רק אם מישהו צעק עליי. כרגע ההגדרה אינה ברורה דיו בעינינו".

עו"ד מיכל וקסמן חילי מנשיאות הארגונים העסקיים הביעה אף היא חשש מרוחב ההגדרה בהצעת החוק. "בגלל שאנחנו לא מצליחים וכנראה לא נצליח להדק את ההגדרה הזו – כל אותם מקרים של תביעות סרק יכנסו להגדרה. איפה זה בא לידי ביטוי? בעובדים שחושבים שהתנכלו להם ולא כך הוא. אפשרות אחרת היא עובד שלא יחשוב שהתנכלו לו – אבל בגלל ההגדרה הרחבה החוק יהווה קרדום לחפור בו. עובד יפוטר ולא יקבל זכויות מסויימות – יגיד 'התעמרות'". לדבריה כבר היום עושים עובדים שימוש במושג זה באופן נרחב בהליכים נגד מעסיקים.

נתונים מתוך הכנס השנתי של ארגון הרופאים התעסוקתיים בהסתדרות הרפואית. (גרפיקה: דבר ראשון)

יפית איצקוביץ' מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה אמרה שהנציבות תומכת בחקיקה. "הנציבות מטפלת בנושא של התעמרות בעבודה כבר הרבה מאוד שנים, בטח באגף המשמעת אנחנו מקבלים תלונות ומטפלים בהן. ב-2016 הוצאנו חידוד בנושא לכל משרדי הממשלה". איציקוביץ' הדגישה כי הנציבות סבורה שיש לחדד שהתעמרות מחייבת התנהגות חוזרת ונשנית שהיא גם לאורך זמן. "למה אנחנו צריכים את החוזר ונשנה לאורך זמן?" טענה מנגד עו"ד ויוי וייץ מההסתדרות. "בחוק למניעת הטרדה מינית אין את הדרישה הזו, ואני חושבת שהתעמרות יכולה להיות גם חד-פעמית וקשה. ואני אומרת את זה מהשטח. יכול להיות מעשה שנעשה פעם אחת בלבד אבל לא מאפשר לעובד להמשיך ולעבוד במקום העבודה".

איתן מאירי, פסיכולוג ארגוני ומומחה לנושא ההתעמרות במקומות העבודה חידד כי הכוונה בהתעמרות היא תמיד התנהגות מתמשכת: "אנשים מביאים את הרגשות שלהם למקום העבודה. אנחנו לא מצפים שמקום העבודה יהיה סטרילי. אבל אירוע חד-פעמי יכול להיות מטופל באופן נקודתי. מה שמאפיין התעמרות בעבודה זו החזרתיות שמביאה אנשים למצב פוסט טראומתי, לתחלואה ועוד".

סוגיה נוספת שנדונה היא תחולת החוק על המשרתים בצה"ל ובגופי הביטחון. רחלי דיאמנט גוטמן, ראש מדור ייצוג סגל בצה"ל בפרקליטות הצבאית, אמרה: "אנחנו כמובן מסכימים עם רוח החוק אבל לא בכדי חיילי צה"ל אינם מוגדרים עובדים, והם פועלים על פי פקודות. נכון שרוח צה"ל מדברת על כבוד האדם אבל הטרמינולוגיה של החוק לא רלוונטית לצה"ל". לדבריה, כבר כיום ישנם בצה"ל מנגנונים לטיפול בנושא כגון נציבות קבילות החיילים. עם זאת הבהירה כי עובדי צה"ל הם עובדים לכל דבר והחוק צפוי לחול עליהם.

איתן מאירי וד"ר אורית קמיר (צילום: ניצן צבי כהן)

גם נועם עמרן מהרשות לשירות אזרחי אמר כי הרשות אינה חושבת שהצעת החוק מתאימה להחלה על מתנדבי השירות. "מתנדבי השירות האזרחי לא מוגדרים כעובדים מבחינת יחסי עובד מעביד, ויש גם מערכות הגנה עליהם: בנוסף למערכים המפעילים, יש גם מערכת פניות ציבור של הרשות שמפקחת על המקומות המפעילים. אנחנו לא חושבים שנכון להכניס אותם למסגרת הזו וגם לא מתאים להכניס אותם לבתי הדין לעבודה". עוד הוסיף כי לא מדובר בפרנסתם של המתנדבים. "מתנדבי השירות הלאומי יכולים לקום וללכת, זו התנדבות שקצובה בזמן – שנה או שנתיים. מתנדבים מחליפים מקומות שירות". "אני עשיתי את החוק", השיב לו יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלי אלאלוף (כולנו), כשהוא מתייחס לחוק השירות האזרחי, "ואני לא זוכר מנגנון כזה של הגנה על המתנדבים".

"אני רוצה להזכיר שמטרת החוק היא לפרוט את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי להגן על אנשים מפני ניצול כוח לרעה שמגיע למקומות מאוד קיצוניים", הגיבה לדבריו ד"ר קמיר הסבורה כי יש להחיל את החוק גם על מתנדבים. "לכן אם הם מקבלים שכר או לא זה לא מהעניין, כי אנחנו מבקשים להגן על האדם כאדם. השכר כאן אינו רלוונטי, המטרה להגן על הליבה המאוד מינימלית של כבוד האדם". על-כך הוסיף מאירי כי הוא חושב שהחוק נועד להגן על אנשים שהוחלשו ומוחלשים וכי "דווקא מתנדבים מאוד זקוקים לו כי אחרת הם יכולים להיות הפקר".

"אני רוצה להתייחס להיבט של החוק כמכוון התנהגות", אמרה ד"ר ליאת יקיר ממכון וייצמן, חוקרת נוירוגנטיקה ושורשי ההתנהגות החברתית. "תפקיד המעסיק בחוק הוא ליצור סביבת עבודה מונעת התעמרות. כאן נכנס נושא ההכשרות. ביולוגיה, סטרס, אנשים שהם שונים האחד מהשני, מחקרים על דיכאון וחרדה – גם של מעסיקים. הידע הזה יכול להגיע לדעתי למעסיקים, לעובדים ולכל אדם דרך הדרישה של הכשרות והדרכות – הבנה מה הסטרס עושה לגוף גם במובן של פגיעה בתפקוד וחרדות".