יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא יום בו משפחות שכולות רבות נוהגות ללכת ולבקר את קברי יקיריהן. יום זה לא נקבע כיום שבתון במשק הישראלי ורוב הישראלים עובדים בו. יחד עם זאת, ביחידה ליחסי עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, מבהירים כי על מנת לאפשר לקרובי משפחתם של חללי מערכות ישראל להשתתף ללא קושי בטקסי יום הזיכרון, נקבע בחוק שקרוב משפחה מדרגה ראשונה – הורים, הורי-הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות –  רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ויראו אותו כאילו עבד. החל משנת 2010 זכות זו חלה גם על לקרובי משפחתם של חללי פעולות איבה.

יום הזיכרון-ערב יום העצמאות, הוא יום עבודה מקוצר. במקומות עבודה, הפועלים שישה ימים בשבועת בהם יום העבודה הוא בן שמונה שעות – יעבדו עד שבע שעות בלבד. מקומות הפועלים חמישה ימים בשבוע, בהם יום העבודה הוא בן תשע שעות- יעבדו עד שמונה שעות. במקומות עבודה בהם יש הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכמים אישיים הקובעים יום עבודה קצר אף יותר בערב יום העצמאות – יש לנהוג על פי ההוראה המיטיבה עם העובד.

יום העצמאות ייכנס השנה ביום רביעי, 11.5, בשעה 20:00 וייצא ביום חמישי, 12.5, באותה השעה. למעט רשימת מקומות עבודה שיש להפעילם גם ביום העצמאות המתפרסמת על ידי משרד ראש הממשלה, אסור למעסיק לחייב עובד לעבוד בחג. עובדים הבוחרים לעבוד בחג, או כאלו הנכללים ברשימת מקומות העבודה שיש להפעילם, זכאים לגמול בגין עבודה ביום חג (150%) וכן ליום חופשה חלופי, או לתשלום בגובה 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון.

 עובדים המועסקים באופן יומי או שעתי שעבדו לפחות שלושה חודשים במקום עבודתם זכאים אף הם לתשלום בגין יום השבתון החל ביום העצמאות, וזאת בתנאי שלא נעדרו בלא הסכמת המעסיק ביום שלפני או ביום שאחרי יום העצמאות. בכלל זה זכאים לתשלום בגין יום השבתון עובדים בהעסקה חלקית קבועה שלא שובצו למשמרות ביום לפני או ביום אחרי יום העצמאות.