דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

הדרך להשתלבות / השופט מלצר בדיון בבג"ץ: "ההפרדה המגדרית באקדמיה זולגת גם אל השטחים הציבוריים"

הדברים נאמרו בדיון סוער בנושא הפרדה מגדרית ושילוב חרדים באוניברסיטאות | עוד תקף מלצר את המל"ג וטען כי היא אינה אוכפת את ההפרדה וכי מדובר ב"עצימת עיניים" | העותרים החרדים: יש להרחיב את התוכניות הקיימות

נשים חרדיות בכנס קידום תעסוקה של נשים במרכז הטכנלוגיה של משרד הכלכלה. (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).
נשים חרדיות בכנס קידום תעסוקה של נשים במרכז הטכנלוגיה של משרד הכלכלה. (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, הביע את חששו מכך שכבר כיום ההפרדה המגדרית המתאפשרת בתכניות לימודיות המיועדות לחרדים באקדמיה, זולגת גם אל המרחב הציבורי בקמפוסים ורמז כי ייתכן ופסיקת בג"ץ העתידית תורה לאפשר את התכניות הייעודיות רק בקמפוסים נפרדים, ולא בתוך הקמפוסים המרכזיים של מוסדות הלימוד. הדברים נאמרו בדיון שערך בג"ץ אתמול (שלישי) בנושא שילוב חרדים והפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה.

ארבע עתירות עוסקות בנושא זה, בהן דן בג"ץ במשותף. הראשונה הוגשה על ידי ד"ר יופי תירוש ופרופסורים נוספים, כנגד עצם קיומה של הפרדה מגדרית באקדמיה. השנייה הוגשה על ידי 'פורום קהלת' וקוראת לביטול התכניות המיועדות לחרדים בשל המגבלות הקיימות על תכניות אלה, ובעיקר בשל ייעוד התכניות עבור הגדרה מסוימת של אוכלוסייה חרדית. שתי העתירות הנוספות הוגשו על ידי נשים חרדיות שביקשו להירשם למסלולי לימוד המיועדים לחרדים, אך לא נכללו באוכלוסיית היעד המאפשרת הרשמה.

המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר. (יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר. (יונתן זינדל/פלאש90)

כיום קיימים מסלולי לימוד לתואר ראשון הייעודיים לאוכלוסייה החרדית, וההרשמה אליהם מתאפשרת לחרדים בלבד. מסלולים אלה מאפשרים הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד בין גברים חרדים לנשים חרדיות. ההרשמה לתכניות לימוד אלה נועדה להיות מצומצמת, וכיום מאפשרת הרשמה בעיקר לחרדים שלמדו בחינוך החרדי או בישיבות מסוימות. בנוסף, מאפשרות התכניות רישום של עד 10% סטודנטים חרדים שלא נכללים בהגדרה זו. עתירותיהם של פורום קהלת ושל הנשים החרדיות ברזון-קסטל, יוצאות כנגד הגבלת הרישום לתכניות.

עו"ד נטע אורן המייצגת את המועצה להשכלה גבוהה, נגדה הוגשו ארבע העתירות, טענה כי למידת התכניות הראתה כי קיומן של התכניות המופרדות בקמפוסים מרוחקים מהקמפוסים הראשיים של מוסדות הלימוד פוגעת ברמה האקדמית של התכניות. "הלימוד בקמפוסים מרוחקים השליך על הסגל. התפיסה הייתה שחשוב לקיים את הלימודים בסמיכות ככל הניתן למוסדות האקדמיים הקיימים כדי להנות מהתשתיות שיש למוסד גדול ולסגל הקיים בו. בפלטפורמות הנפרדות היה קושי לפקח על רמת הלימודים".

על כך אמר מלצר: "אני לא מקבל את הקושי לפקח. אמרתם בעבר שאם זה באותם קמפוסים במרחב הציבורי לא תהיה הפרדה. יש חסרונות ויתרונות בקיום קמפוס מופרד, אבל הייתה החלטה חד-משמעית שבמרחב הציבורי לא תהיה הפרדה. אנו רואים שזה לא עומד במבחן המציאות. מסתבר שבפועל מה שקורה הוא שמעבר לכיתות הלימוד, גם בשטחים הציבוריים מתחילה זליגה לעבר הפרדה. מהות התכנית היא לנסות לשלב חרדים. זה אומר שמכירים בייחודיות הקבוצה הזאת, אבל משמרים גם את המרחב הציבורי כך שלא תהיה בו הפרדה. טענו שקשה ליישב את שני העקרונות ותהיה זליגה – ובפועל יש זליגה. מה עושים? אין כוונה שהשיטה הקיימת תרוץ כך עוד חמש שנים".

אורן הדגישה כי בתוך תכנית המל"ג קיימים מספר איזונים שנועדו לשמור על המרחב הציבורי בקמפוסים נקי מהפרדה המגדרית: יעוד התכניות המופרדות ללימודי תואר ראשון בלבד, הרשמה לאוכלוסיית היעד בלבד, הפרדה בכיתות הלימוד בלבד, אי-פגיעה במרצות, אי-אכיפה של הפרדה מעבר לזו שבכיתות הלימוד. אורן אמרה כי "האינטרס של המל"ג הוא להביא להנגשה של ההשכלה הגבוהה לחרדים, אבל לא ליצור מסלולים שלא חלים עליהם עקרונות המל"ג".

השופטת ברון אמרה על כך כי "המל"ג שינתה את טעמיה. בתחילה נאמר שבמרחבים הציבוריים חל איסור על הפרדה. כיום, יש איסור של הפרדה בכפייה, שזה שונה מאיסור ממשי של הפרדה במרחבים הציבוריים. החששות הם כבר לא חששות – הם מציאות שמתהווה, בחסות המל"ג, שלא רק שלא אוכף את ההפרדה, הוא עוצם עיניים".

אורן ענתה על כך כי "לא נעשה שינוי מדיניות. ההפרדה המותרת היא רק בכיתות הלימוד. הדבר היחיד המותר הוא למנוע נוכחות של בן מגדר אחד לשבת בשיעור של בני מגדר אחר. אין ימי ספרייה נפרדים או כניסות נפרדות. מה שהתברר לנו זה שבפועל אכן מתקיימים ימים נפרדים של לימודים וזה עשוי לייצר מציאות שבה גבר לא ידרוך בקמפוס ביום של לימודים לנשים. אבל אם זה נעשה וולונטרית, זה נעשה וולונטרית".

השופט מלצר התרעם על קביעה זו, ואמר "לא, כבר שמענו את הטיעון הזה. יגידו שגם בשכונות מסוימות, נגיד בבית שמש, ההפרדה היא וולונטרית. יש כאן נטייה לכיוון הזה. אמרתם שזה לא יקרה והנה זה קורה. יכול להיות שהפתרון הוא להיצמד להחלטה המקורית ולעשות את הקמפוסים הנפרדים בסמוך לקמפוסים הראשיים ולא בתוכם. כבר חרגתם מההחלטה שזה יהיה בסמוך – בחלק מהמוסדות זה נעשה בתוך הקמפוסים".

נושא נוסף שעלה בדיון הינו המניע להפרדה מגדרית בתכניות לימוד אלה. השופטת ענת ברון שאלה: "האם אין דרך להתגבר על הפער בלימודי הליבה, אלא על ידי מסלולי הפרדה בתואר הראשון לכל אורכו? אם מנסים לשלב במסגרת האקדמית, האם הדרך להתמודד עם הבעיה היא להנציח אותה במקום לנסות לטפל בה?"

על כך ענתה אורן כי על פי המל"ג, הקמת מוסדות לימוד אקדמיים לחרדים בלבד אינה מתבססת רק על הפער הלימודי הקיים בין יוצאי החינוך החרדי ובין יוצאי החינוך הממלכתי, אלא גם ל"פער התרבותי" הקיים בין האוכלוסיות. אורן אמרה כי "הפער הוא לא פער לימודי. הפער התרבותי הוא זה שגרם להבנה שעל אף המורכבות שבקיום הפרדה בתחום ההשכלה הגבוהה, למי שעונה על הגדרת החרדי זה חיוני כדי לאפשר השתלבות של המגזר החרדי בתחומי ההשכלה הגבוהה. זה לא מבוסס רק על הפער האקדמי – אפשר מכינות – אלא פער תרבותי. הבינו שלגרעין הקשה של המגזר החרדי, בלי הפרדה, אין נכונות להשתלב".

על כך שאלה ברון: "השאלה היא אם המחיר שהחברה משלמת על הפרדה הוא לא גבוה מהתמורה שהחברה מקבלת על כך?"

יופי תירוש. (צילום: דורון חובב, מתוך ויקימדיה)
יופי תירוש. (צילום: דורון חובב, מתוך ויקימדיה)

בדיון הופיע מנהל הקמפוסים החרדיים בקריה האקדמית אונו, הפועלים כיום בירושלים ובאור יהודה. לדבריו, מיום הקמתם של קמפוסים אלה ועד לפני כשנה, פעלו הקמפוסים החרדים במתכונת של ימי לימוד נפרדים לנשים ולגברים, כאשר בימים אלה הוצבו שלטים המונעים כניסה של בני המגדר השני לקמפוס. רק לפני כשנה, לאחר בקשת המל"ג להסרת השלטים, השלטים הוסרו "על אף שחשבנו שמדובר בטעות". לדבריו, ההפרדה המגדרית המתקיימת כיום בקמפוסים החרדים הינה דקה מדי, ומתאפיינת בהפרדה בכיתות הלימוד בלבד. מצב זה מונע מחרדים רבים להירשם ללימודים בקמפוסים. "החלטת המל"ג תופסת את החבל משני קצותיו. מצד אחד אומרים שמי שרוצים שיגיעו ללימודים חרדיים יהיו הגרעין הקשה של החרדים. בפועל – ההפרדה היא רכה מאוד, ואנחנו צריכים לקבל אוכלוסייה שדורשת הפרדה קשה יותר". בעיה נוספת קיימת לדבריו בהגדרה הנוכחית של מיהו חרדי הזכאי להירשם לתכניות המופרדות, ומשאירה רבים המעוניינים להירשם בחוץ.

בסיום הדיון הודיע השופט מלצר כי בג"ץ שוקל להעביר את הדיונים בנושא לידי הרכב מורכב, ולא להמשיכם בפני הרכב משולש. מלצר הורה על מל"ג להעביר עמדה מעודכנת מטעמם, הכוללת חלופות שהם מציעים לרבות החלופה של קמפוסים סמוכים, אבל לא בתוך הקמפוסים הקיימים, תוך שלושה חודשים. מלצר ציין כי בג"ץ מעוניין להגיע להכרעה בנושא במהירות האפשרית.

מפורום קהלת נמסר בסיום הדיון כי "פורום קהלת מייצג סטודנטיות וסטודנטים שעתרו נגד המגבלות שקבעה המל"ג על "קהל היעד" שזכאי ללמוד בהפרדה, ונגד הגבלת המסלולים לתואר ראשון בלבד. הפורום סבור כי המגבלות הללו אינן בסמכות מל"ג, אינן חוקיות, והן מסתמכות על תפיסה פטרונית לגבי אורחות החיים של החברה החרדית. לאור הודעת המל"ג כי תשקול כיצד לתקן את תכנית החומש באופן שתעמוד ביעדים, מברך פורום קהלת על נכונות המל"ג להתאים את התכנית לביקוש ולצורך של בני החברה החרדית, ששילובם במשק הישראלי הוא צו השעה. עם זאת, פורום קהלת סבור כי אין למל"ג סמכות וגם אין צורך להנדס את המסלולים לפי השערות לגבי צרכי החברה החרדית. על המל"ג לאפשר גישה למסלולים בהפרדה לכל מי שמעוניין בכך, ולהימנע מכפייה תרבותית. במקביל, ניתן לתמרץ במלגות למתאימים ללימודים גבוהים בלבד".

ד"ר יופי תירוש, מגישת העתירה כנגד ההפרדה המגדרית, אמרה בסיום הדיון כי "עברנו שלב בנכונות של בית המשפט ללבן את נושא ההפרדה המגדרית. הדיון היום ביטא היטב את זה שהתכניות המופרדות, כפי שהן נראות כבר היום, מעלות שאלות קשות דה פקטו. הספריות נפרדות, המרחבים הציבוריים נפרדים, ימי בחינות נפרדים, משמרות צניעות שלא עלו בדיון. אנחנו רואים בדיון הזה שהשאלה של הפרדה בקמפוסים היא שאלה שנוגעת לעתידה של החברה הישראלית בכלל. לאן אנו הולכים בשוק העבודה, בהכשרות מקצועיות. דבר נוסף שראינו בדיון הוא שינוי בהצדקה אותה נותנת המל"ג למסגרות הנפרדות. המלג ייסדה אותן ב-2012 ואמרה שההצקה היא צורך לימודי, פערי לימוד בין חרדים ללא חרדים. עכשיו השתנה הטון אצל המל"ג ונאמר כי הצורך הוא צורך תרבותי. שמענו מה זה אומר. ההצדקה התרבותית הזאת היא מפלצת שלא יודעת שובע".

באשר לאופציה לפיה בית המשפט יציע להגביל את ההפרדה לקמפוסים נפרדים, אמרה תירוש: "אני חושבת שזה כיוון מאוד מדאיג ולא משכנע. העתירה נולדה והוגשה במצב שהוא רוב התמונה היום – הקמפוסים מתנהלים במקומות נפרדים. אי אפשר להגיד שאם הפרדה מגדרית מתרחשת בקמפוס חרדי, ולא מחלחלת לקמפוס ראשי, אז היא מותרת. קמפוס הוא מרחב ציבורי. אז בגלל שהוא בבני ברק, להגיד שאישה שלא נכנסת לספרייה זה פחות בעייתי? אני לא מבינה את ההצדקה הזאת, ומקווה מאוד שזה לא הכיוון שבית המשפט הולך אליו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!