דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
לשכת עורכי הדין

המירוץ ללשכה / "ניקוי אורוות" או "שמירה על הבית"? לשכת עורכי הדין בצומת דרכים

חמישה מהמתמודדים לראשות לשכת עורכי הדין. ברקע עורכי דין צעירים בטקס סיום לימודי משפטים. (פלאש90/יח"צ/תומר שלום, סטודיו תומאס)
חמישה מהמתמודדים לראשות לשכת עורכי הדין. ברקע עורכי דין צעירים בטקס סיום לימודי משפטים. (פלאש90/יח"צ/תומר שלום, סטודיו תומאס)

בעוד פחות משלושה חודשים יבחרו עורכי הדין בישראל את יו"ר הלשכה החדש (או החדשה) בבחירות הנערכות בצל פרשת אפי נוה | שוחחנו עם המועמדים על דמות המקצוע, חוזקה של מערכת המשפט בישראל והרכב הוועדה למינוי שופטים

ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

למעלה מ-67 אלף עורכי ועורכות דין יוכלו לבחור בעוד פחות משלושה חודשים יו"ר חדש ללשכת עורכי הדין. מערכת הבחירות ליו"ר החדש בעיצומה, ומרבית המועמדים מקיימים מזה שבועות ארוכים קמפיינים. מהן הסוגיות המרכזיות שעולות בבחירות האלה? עד כמה פרשת נוה נוכחת במערכת הבחירות? וכיצד ניתן להחזיר את אמון הציבור בלשכה, ובמי שיעמוד בראשה, אחרי פרשה קשה זו?

הצל של "פרשת נוה"

לא ניתן לברוח מהרקע הברור לעצם קיומה של מערכת הבחירות הנוכחית לראשות הלשכה. אפי נוה, מי שבשלוש וחצי השנים האחרונות ניצח ביד רמה על הלשכה והפך לאחת הדמויות החזקות במערכת המשפט הישראלית, נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שנחקר כחשוד המרכזי בפרשת מינוי שופטים שלא כדין. החשד לפיו נוה ניצל את תפקידו כיו"ר הלשכה, ואת כוחו ככזה בוועדה למינוי שופטים, לשם מינוי שופטים ושופטות שלא כדין – לא עלה לו רק בתפקידו. הפרשה החמורה הזאת הטילה כתם כבד על האופן בו הציבור הרחב תופס את הוועדה למינוי שופטים, את לשכת עורכי הדין, ובוודאי – את העומד בראשה.

יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

תחת הנסיבות הקשות האלה, נאלצת כאמור לשכת עורכי הדין לגשת לבחירות מוקדמות. כרגע, כחודשיים וחצי לפני הבחירות, מתמודדים על התפקיד לא פחות משישה מתמודדים. בעוד עורכי הדין ציון אמיר ואבי חימי, המכהן כעת כיו"ר הזמני של הלשכה, מיקמו את עצמם כמתמודדים הבולטים על ראשות הלשכה, קל לראות את אותותיה של פרשת נוה גם מעל הקמפיינים שמנהלים יתר המתמודדים: עורכי הדין אילן בומבך, אביחי ניסן ורדי, חיים כהן וגבי לסקי.

לשכה חדשה?

שאלה מרכזית אחת סביבה נסובות הבחירות היא שאלת השינוי בלשכה. "הלשכה משנה כיוון", "הזדמנות למשהו חדש", "כי חייבים שינוי" – אלה הם הסלוגנים הבולטים בהם בחרו מרבית המתמודדים, והדבר אינו מקרי.

"הלשכה חייבת לעבור תהליך של טיפול שורש וניקוי אורוות יסודי – מבלי שנעשה לעצמנו שום הנחות בנושא", אומר ל'דבר ראשון' עו"ד ציון אמיר, מהמתמודדים המובילים במירוץ לראשות הלשכה כיום. "מטבעו תהליך כזה הוא כואב, אבל הוא חיוני. אני סבור שהוא לא יכול להתבצע על-ידי מי שהובילו את הנהגת הלשכה בתקופתו, היו צמודים לנוה בשעת ההתרחשויות והיו חלק מתהליך קבלת ההחלטות באותה עת. גם אם איש מהם לא היה מעורב באופן פעיל במעשים פסולים, מראית העין והצורך החיוני להשיב את אמון הציבור בלשכה לא מאפשרים להמשיך הלאה כאילו דבר לא קרה, ולהסתפק באמירות בנוסח 'לא ראינו, לא שמענו'".

עו"ד ציון אמיר, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (מרים אלסטר/פלאש90)
עו"ד ציון אמיר, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (מרים אלסטר/פלאש90)

את פועלו המקצועי של ציון אמיר (63), מבכירי הסנגורים הפליליים במדינת ישראל, אין צורך להציג. אמיר ייצג את הנשיא לשעבר משה קצב, השר לשעבר גונן שגב, שורה ארוכה של ראשי ערים, כמו גם עבריינים בעלי פרופיל ציבורי גבוה. כאשר לפני כשנה שמו עלה כמועמד לשיפוט בבית המשפט העליון, הדבר לא הפתיע איש. בחמש השנים האחרונות מכהן אמיר כיו"ר נשיאות בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה – תפקיד אליו מונה עוד תחת יו"ר הלשכה שקדם לנוה, עו"ד דורון ברזילי, והמשיך להחזיק בו תחת נוה.

הלשכה חייבת לעבור תהליך של טיפול שורש וניקוי אורוות יסודי – מבלי שנעשה לעצמנו שום הנחות בנושא. מטבעו תהליך כזה הוא כואב, אבל הוא חיוני. אני סבור שהוא לא יכול להתבצע על-ידי מי שהובילו את הנהגת הלשכה בתקופת נוה

דבריו של אמיר על מי שהיו מקורבים להנהגתו של נוה מכוונים ישירות למי שמסתמן כמתמודד העיקרי מולו – עו"ד אבי חימי. חימי (59), עורך דין פלילי בכיר המתמחה בעבירות צווארון לבן, ייצג בשנים האחרונות את השר לשעבר שלמה בניזרי, ראשי ערים שונים, ומייצג עדיין את מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר בפרשת 'ישראל ביתנו'. בארבע השנים האחרונות שימש חימי כמי שהקים ועמד בראש מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין. בבחירות הקודמות הוא התמודד כחבר ועד מחוז תל אביב והמרכז תחת רשימתו של נוה. הוא נבחר לוועד, וכראש מחוז בהקמה, פעל תחת נוה ונתפס כמי שהיה מקורב אליו.

"אלה סוג של אמירות של מתמודדים חלשים", עונה עו"ד חימי לשאלתי כיצד הוא מתמודד עם שיוכו אל נוה. "אלה אמירות שאין להן משמעות בעיני. אני פעלתי בלשכה שמונה שנים. שימשתי כיו"ר הפורום הפלילי בלשכה, שהיה פורום משמעותי, חי, נושם. בזה עסקתי ארבע שנים. בקדנציה האחרונה, עסקתי בהקמת מחוז מרכז. המועמדים האחרים אינם מכירים את הלשכה. הם עוסקים בפופוליזם".

אני אהיה מחויב אך ורק לעורכי הדין. כל עמדה שאציג תהיה מבוססת על שני פרמטרים: טובת האיגוד המקצועי וטובת אזרחי ישראל. שתי המטרות הללו שלובות אלה באלה. לשכה חזקה משמעה מערכת משפט איכותית, ומעמד עורכי דין גבוה

חימי ממשיך ומסביר את תפיסתו – יש בה מידה של התנערות מנוה, אך גם התעקשות לא להיפרד מאופי הלשכה ומעשייתה בשנים האחרונות. "גם ראש הלשכה היוצא יודע שברמה האישית הוא היה צריך להתפטר, וכך עשה. את הדברים הטובים שנעשו בקדנציה שלו, ונעשו המון דברים טובים, אנחנו ניקח, נעתיק, נשכפל, ונעצים. השוני המרכזי הוא שאני אהיה מחויב אך ורק לעורכי הדין. כל עמדה שאציג תהיה מבוססת על שני פרמטרים: טובת האיגוד המקצועי וטובת אזרחי ישראל. שתי המטרות הללו שלובות אלה באלה. לשכה חזקה משמעה מערכת משפט איכותית, ומעמד עורכי דין גבוה. אנחנו נמשיך לעסוק בדברים חשובים שעשינו". דברים אלה של חימי משתלבים היטב עם הדרך בה הקמפיין שלו נראה עד עתה. אל מול הסלוגנים שמציגים יתר המתמודדים, בהם המושג "שינוי" הינו הראשון שפוגש את העין, חימי רץ תחת הסלוגן "שומרים על הבית – לשכה חזקה".

עו"ד אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי הדין הזמני, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (נועם רבקין פנטון/פלאש90)
עו"ד אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי הדין הזמני, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (נועם רבקין פנטון/פלאש90)

התשובה: שקיפות

הצעות השינוי בלשכה מגיעות מכלל המתמודדים. לשאלות כיצד מתמודדים לתפקיד יו"ר הלשכה לאחר פרשת נוה, כיצד מחזירים את אמון הציבור בלשכה ובעומד בראשה, כיצד בונים מחדש מוניטין חיובי לגוף שמחזיק בקרבו כוח רב כל כך – התשובה הראשונה ממרבית המתמודדים מגיעה בתוך מילה אחת: שקיפות.

יש לדאוג שכל פעילות תלווה בביקורת מצד מבקר הלשכה. כיום אנו מצויים במציאות הזויה שבה במשך שבע שנים לא הייתה ביקורת אפקטיבית בכלל על הלשכה

"קודם כל – הנהגת שקיפות מלאה בלשכה", מציע עו"ד אילן בומבך (53), מומחה למשפט מנהלי-אזרחי ועבירות צווארון לבן, ומי שכיהן לפני כעשור כיו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה. "יש לדאוג שכל פעילות תלווה בביקורת מצד מבקר הלשכה. כיום אנו מצויים במציאות הזויה שבה במשך שבע שנים לא הייתה ביקורת אפקטיבית בכלל על הלשכה. הייתה מבקרת שקיבלה שכר, תשלומי עתק של 2.4 מיליון שקל, מבלי שהשתתפה בישיבה אחת של הוועד המרכזי, ומבלי שהוציאה תחת ידה אפילו דו"ח ביקורת אחד. זאת התנהלות שערורייתית. אפילו חברי ועדת הביקורת שמונו – לא ידעו שהם מונו".

עו"ד אילן בומבך, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (יונתן זינדל/פלאש90)
עו"ד אילן בומבך, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (יונתן זינדל/פלאש90)

את הטענות בדבר הצורך בשקיפות משמיע גם עו"ד אביחי ניסן ורדי (56), מומחה לדיני פירוק וחדלות פירעון, ומי שכיהן בעבר כיו"ר ועדת פירוקים וכינוסים של מחוז ת"א והמרכז בלשכה. לדבריו של ורדי: "אחת הבעיות המהותיות של הלשכה הייתה העדר שקיפות. אני מתכוון להפוך את לשכת עורכי הדין בכל המובנים שלה, ללשכה שקופה. ראשית, וועדות האתיקה. אין סיבה שאחת לשנה לא יצא דו"ח מטעם ועדות האתיקה, כמו שיש בוועדה לביקורת שופטים. זה ישיב את האמון בערכאות האתיות של לשכת עורכי הדין. שנית, אני רוצה גם שהוועדה לבחירת שופטים, אותה ועדה שבעטיה הוכתמנו, תהיה יותר שקופה. אני בעד שקיפות גם במקורות הכספיים של לשכת עורכי הדין. עורכי הדין זכאים לדעת מה נעשה בכספם, בניגוד לנעשה היום".

אחת הבעיות המהותיות של הלשכה הייתה העדר שקיפות. אני מתכוון להפוך את לשכת עורכי הדין בכל המובנים שלה, ללשכה שקופה. ראשית, וועדות האתיקה. אין סיבה שאחת לשנה לא יצא דו"ח מטעם ועדות האתיקה, כמו שיש בוועדה לביקורת שופטים

תשובה נוספת ושונה לשאלת אמון הציבור מציע מועמד נוסף לראשות הלשכה – עו"ד חיים כהן (60). כהן מתמחה בעבירות צווארון לבן, עבודה, נזיקין, ועוד, ושימש כיועץ המשפטי של מפלגת העבודה ומפלגת קדימה, כמו גם של חברות ממשלתיות שונות. כשאני שואלת אותו כיצד מחזירים את אמון הציבור בלשכה, הוא מציע להפוך את הלשכה לגוף שפועל באופן ישיר עבור האינטרסים הציבוריים במדינת ישראל: "לשכת עורכי הדין היום שקועה בתוך הבוץ של עצמה. זה גורם לנזק בין הציבור לבין עורכי הדין. מי שנזקק לשירותים ציבוריים, פוגש עורך דין טוב, ומקבל טיפול טוב – ידבר בחיוב על עורכי הדין. אבל רוב הציבור חושב שעורכי הדין הם אנשים שמה שמעניין אותם הוא לשקר כדי להוציא איזה רוצח או אנס זכאי, או לקחת כמה שיותר כסף. זה לא ככה. יש הרבה עורכי דין, ואני ביניהם, שעושים פעילות חברתית, נלחמים בשביל הצדק וכנגד עוולות. אני חושב שזאת לא צריכה להיות רק פעילות ספורדית של עורכי דין, אלא שהלשכה עצמה צריכה ליזום פעילות ציבורית וחברתית. היא גם צריכה ליזום בעצמה פרויקטים, הן בתחום הלאומי והן בתחום החברתי".

עו"ד אביחי ניסן ורדי, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (קרדיט: יח"צ)
עו"ד אביחי ניסן ורדי, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (קרדיט: יח"צ)

עו"ד כהן ממשיך ומסביר: "אם קיימת בישראל בעיה קשה, למשל של הימורים, אנשים שנגרמים להם נזקים כבדים בשל זאת, אני בתור יו"ר לשכה הולך לצאת בקמפיין נגד כך. אולי לקחת צוות שיגיש תביעות ייצוגיות מטעם הלשכה נגד גופים שמנצלים לרעה אזרחים ולוקחים את כל רכושם בהימורים, כולל מפעל הפיס. אם משמיצים את מדינת ישראל ופוגעים בחיילי צה"ל, לוקחים קבוצה של עורכי דין, ועושים פרויקט כנגד זה. מגישים תביעות נגד כאלה שפוגעים במדינת ישראל. ללשכה יש המון כסף. אפשר לעשות את זה, ואלה הדברים שצריך לעשות. מעבר לכך שזה ייתן עבודה לעורכי דין, זה יעמיד את עורכי הדין במקום הנכון, ציבורית וחברתית".

רוב הציבור חושב שעורכי הדין הם אנשים שמה שמעניין אותם הוא לשקר כדי להוציא איזה רוצח או אנס זכאי, או לקחת כמה שיותר כסף. זה לא ככה. יש הרבה עורכי דין, ואני ביניהם, שעושים פעילות חברתית, נלחמים בשביל הצדק וכנגד עוולות

דוגמה נוספת של כהן היא בצורך של הלשכה להיות מעורבת יותר לטובת חקיקה שתשרת את הציבור. לדבריו: "יש חקיקות שיש בהן עיוותים. חוק המזומן למשל, הוא חוק שיש בו הרבה בעיות. אבל כשמדובר בחקיקה, זה עובר ליד לשכת עורכי הדין. כנסים, קוקטיילים, הכל בסדר. אבל בדברים האלה לא מטפלים".

עו"ד חיים כהן, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (קרדיט: תומר שלום, סטודיו תומאס)
עו"ד חיים כהן, מתמודד לראשות לשכת עורכי הדין (קרדיט: תומר שלום, סטודיו תומאס)

למרות הכל: לשכה חזקה – גם בוועדה

לשכת עורכי הדין מחזיקה בידיה כוח לא מבוטל. גוף בו חברים 75 אלף עורכי ועורכות דין, יחיד בשדהו, כזה שיש לפעול נגד חקיקה הנוגעת לו, להשפיע על עתידם המקצועי של חבריו, וכמובן – לקחת חלק בוועדה למינוי שופטים.

על אף המקום בו אנו נמצאים כיום, שוררת הסכמה בין כלל המועמדים על כך שהלשכה צריכה להמשיך להיות הגוף החזק שהיא, ואף לחזק כוחה בתוך מערכת המשפט. "עורכי הדין מהווים את עמוד השדרה של מערכת המשפט, ולכן ברור שללשכה חייב להיות מקום מרכזי במסגרתה", אומר עו"ד אמיר. "הלשכה היא גוף בעל השפעה רבה על עיצוב מערכת המשפט והשיח המשפטי בישראל, מצב שאני מברך עליו, הבעיה הקשה שאיתה הלשכה מתמודדת כיום היא שהתהליך הזה לא עמד בפני עצמו, אלא לווה בהסתאבות קשה ואף בגילויים של שחיתות לכאורה. את אלה חייבים לבער בהקדם, בנחישות וללא פשרות".

הקמפיין של עו"ד ציון אמיר
הקמפיין של עו"ד ציון אמיר

הדגשת המקום המרכזי אותו ממלאים עורכי הדין, ועל כן גם הלשכה, במערכת המשפט, והצורך לשמור על מקום זה ואף לחזקו, חוזרת גם אצל עו"ד ורדי. לדבריו: "ללשכת עורכי הדין יש תפקיד מאוד משמעותי במערכת המשפט, והוא חייב להיות כזה גם בעתיד. הייתי אפילו מעצים אותה, אבל, בענווה. לא מתוך מקום של כוח, מתוך מקום של אמת. המציאות היא כזאת שלעורכי הדין יש המון השקה בין עולם המשפט, השופטים, לבין הציבור שמתדיין בבית המשפט. לכן אנחנו מאוד משמעותיים".

לדברי עו"ד בומבך, מקומה החזק צריך להתבטא גם באחריותה: "אני חושב שללשכה צריך להיות מקום מרכזי, אבל לא רק מקום מרכזי, הוא צריך להיות מקום שמהווה מקור לדוגמה, לכיבוד החוק, מופת ליושרה, להגינות, למקצועיות, זה לא המקום שבו הייתה הלשכה בשנים האחרונות. הלשכה סובלת היום ממשבר האמון הגדול בתולדותיה".

הקמפיין של עו"ד אבי חימי
הקמפיין של עו"ד אבי חימי

אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של הלשכה, בו היא גם חוותה את פגיעתה הכואבת ביותר, הוא כמובן הוועדה למינוי שופטים. פרשת נוה הפכה את הוועדה מגוף סמי-מוכר לשם שנישא בכל בית בישראל. לצד הדימוי הציבורי הבעייתי, התבטאה גם השרה שקד כנגד הוועדה במבנה הנוכחי שלה, וכחלק מקמפיין הבחירות שלה, הציעה לבטל את הוועדה, ולהפוך את הממשלה למי שממנה לבדה שופטים. משמעות הצעה זו, מוציאה כמובן את לשכת עורכי הדין מהמשוואה.

"לא קראתי את הצעתה של שקד, אבל אני דוחה כל ניסיון למנוע מעורבות ברוכה, חשובה, מהמעלה הראשונה, של לשכת עורכי הדין, בוועדה למינוי שופטים", אומר עו"ד ורדי. "צריך לזכור שאנחנו, ציבור עורכי הדין, נמצאים יום יום באולמות הדיון. אנחנו יכולים לחוות את הדעה הטובה ביותר והאמיתית ביותר על שופטים. אנחנו יודעים מי מהשופטים מגיע בזמן, מי מכין את התיקים, למי יש מזג שיפוטי, אנחנו יודעים מי נותן פסקי דין מהר ומי לא. הוועדה לבחירת שופטים, מקורות הידע שלה הן יחסית מועטים. מקורות הידע שלנו הם מקור ראשון. אנחנו פיזית נוכחים בדיונים שלהם. מי יכול לתת עמדה יותר טובה? פוליטיקאים? חברי כנסת? מאיפה ההיכרות שלהם עם השופטים? ברור שאנחנו חייבים להיות נוכחים שם. אבל כפי שאמרתי, בהגינות, בשקיפות, למנוע מצב שתהיה טענה שנעשים מינויים שהמטרות שלהם זרות. הדרך למנוע את זה היא באמצעות שקיפות, לא באמצעות הרס הוועדה".

הקמפיין של עו"ד אילן בומבך
הקמפיין של עו"ד אילן בומבך

גם עו"ד חימי דחה את הצעתה של שקד. "אלה אמירות שאינני שותף להן. הוועדה לבחירת שופטים מאוזנת. יש בה נבחרי ציבור, נציגי לשכת עורכי הדין, ושופטי עליון. האיזון הזה הוא איזון חשוב וראוי. מערכת המשפט שלנו, היא מערכת איתנה, וחשוב לשמור עליה. יכולה להיות ביקורת על פסק דין כזה ואחר, אבל אין חולק שבג"צ הוא מבצרם של האזרחים. הוא מבצרם של עורכי הדין, הוא מבצרם של כל אישה ואיש במדינת ישראל. לכן, אנחנו נשמור על עצמאות מערכת המשפט. אנחנו קודקוד חיוני וקיומי בכל מה שקשור למערכת המשפט במדינת ישראל. כל התערבות וכל אמירה שפוגעת במערכת המשפט, בסופו של יום פוגעת באזרחי ישראל".

לדבריו של עו"ד אמיר, "אי אפשר וגם אין זה נכון להפקיע מעורכי הדין את קולם ועמדתם בתהליך מינוי שופטים בישראל. שכן, אנו אלה שמכירים אותם טוב מכולם מהזווית המשפטית – לעתים אפילו יותר מאשר עמיתיהם לכס המשפט. עורכי הדין הם שמופיעים בפני השופטים מדי יום, נחשפים בקביעות לעבודתם המשפטית, לכישרונותיהם ולמגבלותיהם של השופטות והשופטים השונים. הדברים שהלשכה הייתה מעורבת בהם לכאורה בתהליך מינוי השופטים בקדנציה האחרונה הם חמורים ביותר, ודורשים בירור מעמיק ומיצוי הדין במידת הצורך; יחד עם זאת יש להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים".

הקמפיין של עו"ד אביחי ורדי
הקמפיין של עו"ד אביחי ורדי

עמדה ברורה

התנגשות הבחירות ללשכה עם הבחירות הכלליות לכנסת מבליטה את המצב בו אנו מצויים ציבורית בשנים האחרונות: ריבוי התבטאויות פוליטיות קשות כנגד מערכת המשפט, בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, ועוד. האם יו"ר לשכת עורכי הדין יכול להיות דמות שנעמדת מול אמירות בעייתיות וקשות נגד מערכת המשפט או חלקים בה?

לדברי עו"ד חימי, בהחלט כן. "חד וחלק. המחויבות שלי כיו"ר לשכה היא לאינטרסים של אזרחי ישראל ושל עורכי הדין. אין לי מחויבות לא לפוליטיקאים, ואין לי מחויבות אלא לשלטון החוק, ולחיזוק מעמדה של מערכת המשפט. זו השקפת עולמי. מי שבוחרים לעלות עם D9 על בית המשפט העליון – חלקי לא עמם".

הקמפיין של עו"ד חיים כהן
הקמפיין של עו"ד חיים כהן

גם לתפיסתו של עו"ד אמיר, עמידה מול התבטאויות כאלה הינה חלק מתפקידו של יו"ר הלשכה. לדבריו: "יו"ר הלשכה חייב להיות דמות שניצבת איתן כנגד התבטאויות כאלה, אך לשם כך חייב הוא לבוא מעמדה של ניקיון כפיים וכמי שלא דבק בו רבב או בסביבתו הקרובה. חשוב להדגיש שעצם הדיון אודות מערכת המשפט איננו פסול, והוא אף מבורך בחברה דמוקרטית. מותר ורצוי למתוח ביקורת – גם על שופטים ובוודאי שעל עורכי דין – אולם התפקיד שלנו הוא לוודא שהביקורת אינה גולשת והופכת להסתה, ולעמוד בפרץ כאשר זה קורה ולהקפיד על תרבות דיון ראויה, מכובדת והוגנת".

עו"ד ורדי מסכים לדברים, ומביא התרעמות על העובדה כי עד עתה גינוי אמירות כאלו לא נעשו על-ידי הלשכה. לדבריו, "לא רק שיושב ראש לשכת עורכי הדין יכול לעמוד בהן, אלא הוא חייב לעמוד בהן. אני בוש ונכלם כעורך דין שלשכת עורכי הדין לא הביעה עמדה בהקשר הזה. לשכת עורכי הדין זאת לא לשכה שאמורה רק להוציא בילויים באילת. ללשכת עורכי הדין צריכה להיות אמירה. אחד מהדברים שחייבים להיות בהם אמירה זה שיש לנו מערכת משפט משובחת. אני מעיד על זה כעורך דין שבמשך 30 שנים חורש בתי משפט. יש לנו מערכת משפט משובחת, מכובדת, עניינית, השופטים שלנו הם שופטים טובים. הם קמים בבוקר לעמל היום כמו כל אחד אחר. אם יש ליקויים, ולפעמים יש, צריך לתקן אותם. אבל לשכת עורכי הדין, זה שכלשכה היא לא מביעה עמדה שמתנגדת לפגיעה בעצמאות של בתי המשפט, שלא הביעה עמדה שהיא מתנגדת לפגיעה ביועמ"ש ובפרקליטות, אני רואה בזה חוסר רצינות של הלשכה בהרכב הנוכחי שלה. חייבת להיות לנו אמירה בהקשרים האלה".

עו"ד גבי לסקי. (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
עו"ד גבי לסקי. (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בעוד הבחירות הכלליות יסתיימו תוך ימים אחדים, לבחירות לראשות הלשכה נותרו עוד למעלה מחודשיים. בתקופה זו, הרכב המועמדים עשוי להשתנות, והנושאים והסוגיות השונות שיעמדו בלב הבחירות בוודאי ישתנו ויורחבו. כולי תקווה שהשיח סביב הבחירות בלשכה, יעסוק בין היתר ביכולתה של הלשכה להוות גוף ציבורי חזק ומשפיע, כזה המשמיע עמדות ציבוריות ומשפטיות נחוצות, ופועל למען ציבורו.

לפי שעה, גם עו"ד גבי לסקי אישרה את התמודדותה לראשות לשכת עורכי הדין. לסקי (53) הינה עורכת דין שמרבה לעסוק בזכויות אדם, דיני חופש הביטוי וחופש המחאה. היא ייצגה בשנים האחרונות במספר תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, בין היתר – של הנערה הפלסטינית עהד תמימי והמשוררת הערבייה דארין טאטור. פניותינו ללסקי בהצעה להתראיין לכתבה זו לא נענו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!