כמה זמן לוקח להקים שוק סיטונאי? בשנת 2001 החליטה הממשלה על הקמת השוק הסיטונאי בצומת מסובים, 18 שנים ושורה ארוכה של כשלים מאוחר יותר אין שוק ואחד כזה לא נראה באופק, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני), המציג את כישלונה של המדינה להמודד עם פערי התיווך בתחום הירקות והפירות.

בהחלטה שקיבלה ב-2001 הגדירה הממשלה שמטרת השוק הסיטונאי תהיה "להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית לרווחת הצרכנים והחקלאים". רק שש שנים מאוחר יותר, בינואר 2007, אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובניה, תכנית המתאר "מתחם מסובים מזרח – השוק הסיטוני". הסיבה המרכזית לעיכוב בהגשת ואישור התכניות הייתה התנגדות עיריית אור יהודה למרכיבים שונים בה.

הפגנת החקלאים כנגד צעדי הממשלה בירושלים, 19 דצמבר 2016 (צילום: יח"צ).

ב-2005, מנמקת הוועדה הארצית את הדחייה של הערער של עיריית אור יהודה בטענה ש "לפרויקט השוק חשיבות לאומית ודחיפותו גבוהה ביותר, ואי-קידום התכנית וביצועה יש בו כדי לפגוע באינטרסים הציבוריים הכלכליים העומדים ביסוד הצורך בשוק סיטוני משוכלל ומודרני". עוד צוין כי להקמת השוק משנה דחיפות וחשיבות על רקע לוח הזמנים לפינוי השוק הסיטוני בצריפין "אשר יותיר חלל ריק, אשר אך יוסיף ויחמיר לאין שיעור על הכשל הקיים כיום במדינת ישראל בהעדרו של שוק סיטוני משוכלל ומודרני". 14 שנים מאוחר יותר השוק הזמני בצריפין עדיין עובד.

על פי התכנית שאושרה בשנת 2007, השוק החדש היה אמור להיפתח ב-2012, ולהביא לחיסכון של כ-250 מיליון שקלים בשנה. עם זאת החברה הממשלתית שהייתה אמורה להקים את השוק הסיטונאי הוקמה רק בפברואר 2011.

ב-2012 המליצו נציגי משרד האוצר כי הקמת השוק תתבצע בשיטת ה B.O.T (בנה, הפעל, העבר) שיטה בה גורם פרטי זוכה במכרז להקמת השוק והפעלתו לתקופה של מספר שנים. בסוף תקופת המכרז עוברים נכסי הפרויקט לרשות המדינה. הצידוק שניתן לבחירה בשיטת ה B.O.T היה כי למודל זה להיות צפויים יתרונות כלכליים, כגון חיסכון בעלויות ההקמה ועמידה בלוח זמנים. לעומת בניה ממשלתית.

מכרזים ראשוניים להקמת השוק הסיטונאי יצאו לדרך ב-2013. בינתיים במשך שלוש שנים (2013-2016) קיימו נציגי הממשלה מו"מ עם נציגי עיריית אור יהודה על התנאים להקמת והפעלת השוק. משא ומתן שלא נשא פרי בעקבות ההתנגדות העיקשת של ראש עיריית אור יהודה להסכים להקמת השוק בתחום השיפוט של העיר.

במקביל לתהליכי המכרז ולקשיים במו"מ בין הממשלה לעירית אור יהודה, חברת השוק הסיטונאי הכפופה למשרד החקלאות ממשיכה להתקיים ולתכנן תכניות. למעשה במהלך השנים 2011-2017 מוציאה החברה כ-19.5 מיליון שקלים עד שבשנת 2017 מחליטים במשרד החקלאות לסגור את החברה. זאת על אף שבאותה השנה מתקבלת החלטת ממשלה להאריך את תוקף פעילותה של החברה בשלוש שנים נוספות. על כך כותב מבקר המדינה כי "במרץ 2017 החליטה הממשלה להאריך את פעילותה של חברת השוק ולדחות את מועד הקמת השוק לדצמבר 2020, פחות משנה לאחר מכן – בינואר 2018 – הנחה משרד החקלאות את חברת השוק לפעול לסגירתה בהקדם האפשרי." עוד מוסיף המבקר כי "משרד החקלאות חרג מסמכותו בכך שהנחה את חברת השוק לפעול לסגירתה בלא החלטת ממשלה על סגירת החברה, כנדרש על פי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975".

חקלאות בארץ. (ענת חרמוני/פלאש90)

בשורה התחתונה כותב מבקר המדינה כי "העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון".

ממשרד החקלאות נמסר: "הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה.  ההפך הוא הנכון. עידוד התחרות בשוק הפירות והירקות, צמצום פערי התיווך והורדת יוקר המחייה, הם מיעדיו המרכזיים של משרד החקלאות. בתוך כך, המשרד פעל ופועל במגוון רחב של חזיתות שיביאו לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים.

"לעניין הקמת השוק הסיטוני, צר לנו כי ביקורת זו באה לפתחנו, בעוד שהגורם שבלם את התקדמות התכנית הוא משרד האוצר. כבר לפני מספר קדנציות, גורמי המקצוע במשרד ומשרדי הממשלה אחרים הכתירו את הפרויקט פה אחד כפרויקט בעל משמעות והאמינו כי הדבר יביא להגברת התחרות המיוחלת, ולצמצום התלות של החקלאים ברשתות השיווק, הן באמצעות מסחר קונבנציונלי והן באמצעות מסחר דיגיטלי.

"אולם, כפי שנאמר "בעל המאה הוא בעל הדעה", ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונבנציונלית על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך ועל אף כל הסיכומים בנושא- בוטל הפרויקט, וכעת, פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית.