דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רמת הגולן

אנרגיה מתחדשת / התנגדות ביישובי הדרוזים ברמת הגולן להקמת טורבינות רוח על אדמותיהם

הממשלה צפויה לאשר את התכנית של היזמית אנרג'יקס להקמת 26 טורבינות, חלקן בגובה כ-200 מ' | דרוזים תושבי הגולן דורשים לעצור את התכנית בטענה שהנזקים האפשריים לא הובאו לידיעתם, ואליהם מצטרפים פעילי סביבה וגם אינטרסים ביטחוניים

טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: פלאש90)
טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

תכנית להקמת 26 טורבינות רוח בצפון רמת הגולן תידון היום (ראשון) בקבינט הדיור לאישור, למרות התנגדות גוברת מצד תושבי היישובים בוקעתא, מג'דל שמס, מסעדה ועין קיניא להקמת הטורבינות בידי היזם אנרג'יקס, בגין נזקים אפשריים, לטעמם, לשדות ולאיכות החיים בקרבת טורבינות בגובה כ-200 מטר.

גבי גולן, סגן מזכיר הממשלה, שלח ביום שישי האחרון הודעה לשרים החברים בקבינט הדיור ובה כוונה לאשר היום את תת"ל 47, תכנית להקמת 26 טורבינות רוח בצפון רמת הגולן ביוזמת שר האוצר, משה כחלון, לאחר שאושר בוועדה לתשתיות לאומיות ונבדקו ההתנגדויות לתכנית.

לא ננטוש את האדמות שלנו ולא ניתן לטייקון שיגרוף את הכסף הגדול, בעבור טורבינות שיפגעו בבריאות, בציפורים ובמטעים

ביום חמישי האחרון נשלח מכתב מאת נביה חלבי, פעיל דרוזי כנגד תכנית הטורבינות, לשר האוצר כחלון ובו התנגדות מפורטת לתכנית. במכתב, הדרוזים "מבקשים מכבודך להקשיב לנו ולהיפגש איתנו בטרם תקבל החלטה בעניין. הקול שלנו והעמדה של כל התושבים הדרוזים כ-לל 90% מהחקלאים החתומים מול היזם "חברת אנרג'יקס" וזה לפני אישורה של הממשלה הנוכחית". בספטמבר האחרון אישרה הות"ל את התכנית להקמת כ-25 טורבינות בהספק של 110-120 מגה-וואט חשמל, לאחר מתן רישיון מותנה מחברת החשמל באוגוסט. חלבי טוען כי רק 1% מבעלי האדמות באזור חתמו על חוזה להקמת טורבינה בחלקה החקלאית שלהם, וכאלו המתחרטים על החתימה נתקלים באיומים משפטיים מטעם היזמים.

חברת אנרג'יקס היא יזמית פרויקטים בתחום אנרגיית השמש והרוח לה מספר פרויקטים בפולין, בארה"ב וגם בישראל. השליטה בחברה שייכת לחברת אלוני חץ ושווי מניותיה עלה בחדות בשנת 2019 והגיעה לשווי של 3.8 מיליארד שקל.

להקים מחסום לחיל האוויר על קו הגבול עם סוריה ולבנון למרגלות החרמון-זה דבר שמנוגד להגיון וסכנה למדינה

אנרגיית רוח בישראל: יתרונות וחסרונות

במשרד האנרגיה ובמשרד להגנת הסביבה תומכים בפיתוח אנרגיית הרוח בישראל, למרות מיעוט של מיקומים אפשריים להקמת טורבינות רוח, בשל משבי רוח חלשים יחסית ברחבי המדינה. היתרונות באנרגיית הרוח הם החיסכון היחסי בשטח והיעדר זיהום אוויר או פליטת גזי חממה. יתרון אחר של אנרגיית הרוח קשורה למשטר הרוחות בישראל, אשר מאפשר הפקת חשמל בעיקר בשעות בהן השמש איננה זורחת, ובהן אין אנרגיה סולרית. ההשלמה של אנרגיית הרוח לאנרגיה הסולרית, מאפשרת חיסכון בהפעלת תחנות כח מזהמות בגז לגיבוי האנרגיה הסולרית וכן חיסכון כספי כולל למשק החשמל. ציר השיפור טכנולוגי של הטורבינות יאפשר בעתיד להפיק חשמל גם ברוח עוצמתית פחות.

לטורבינות יש גם השפעות שליליות כולל סביבתיות כמו פגיעה בציפורים וגם בעטלפים – החיוניים לחקלאות כקוטלי טבעיים של מזיקים שונים. בעיות אחרות בטורבינות הרוח הן גרימת הפרעות לראיה בשל ריצוד, גרימת רעש וכן תת-רעש – תנודות בתדירות נמוכה שהינן מתחת לסף השמיעה האנושי, אך עלולות לגרום להפרעות שונות בקרב החשופים להן כמו שינויים בלחץ הדם, עייפות, כאבי ראש וחרדה, אם כי יש מחלוקות מדעיות לגבי השפעתן. טורבינות רוח עשויות להפריע לפעילות חיל האוויר בתחום המכ"מים, ומערכת הביטחון דורשת כי מימון הפתרון הטכנולוגי ייעשה על חשבון היזמים – עמדה שמעכבת את הקמתם של מספר פרויקטים בתחום.

טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: הדס פרושפלאש90)
טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: הדס פרושפלאש90)

מה המרחק האמיתי מהטורבינה?

אף כי מיקומי הטורבינות הם בין קילומטר לשני קילומטר ממגורי אדם, חלבי מסביר כי "אנחנו שוהים באדמות החקלאיות כמעט שני שלישים מימות השנה. גם לצורך העבודה בשדות, וגם במגורים שהפכו לצימרים, בשטח החקלאי". לפי התכנית, להבי הטורבינות יגיעו לאורך של 120 מטר, ולשיא גובה של כ-200 מטר. טורבינות בגודל כזה עדיין לא הוקמו בישראל.

סכסוך פנימי בקרב הדרוזים וסוגיית ההפרטה

החוזים להקמת הטורבינות הם חוזים בין בעל חלקה פרטי לבין יזם פרטי, שעוברים לאחר מכן לאישור על-ידי רשות החשמל ומוסדות התכנון. בכך המוסדות הרשמיים מעניקים חותמת כשרות לעסקאות פרטיות שמעצבות את פניו של משק החשמל בישראל. שיטה זו למעשה מעודדת הקמת מיזמי אנרגיה שיש להם השלכות על הסביבה, מבלי להידרש לאישור התכנית על-ידי השכנים שמושפעים ממנה, בייחוד כשעסקה פרטית מקבלת את הסטטוס של "פרויקט תשתית לאומי".

לפי חלבי: " נצא במחאה והפגנות אם הפרויקט יאושר. זו הכרזת מלחמה על קיומם ועתידם של הדרוזים ברמת הגולן. לא ננטוש את האדמות שלנו ולא ניתן לטייקון שיגרוף את הכסף הגדול, בעבור טורבינות שיפגעו בבריאות, בציפורים ובמטעים".

המועצה המקומית הדרוזית מג'דל שמס (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
המועצה המקומית הדרוזית מג'דל שמס (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

חלק משמעותי מהמידע שמוביל להתנגדות להקמת הטורבינות מגיע מקבוצת "מאבק 2020", שטוענת כי הנזקים מטורבינות רוח בישראל עולים על התועלת שהן עשויות להביא. אורי שילוני, מטעם הקבוצה, מסר כי "טורבינות הרוח למרגלות החרמון, מעבר לכל הסיבות הבריאותיות, סביבתיות וחברתיות מהוות סכנה לביטחון המדינה ובכייה לדורות. לחסום את נתיבי הטיסה של חיל האוויר על קו הגבול עם סוריה ולבנון-זה דבר שמנוגד להגיון וסכנה לבטחון המדינה."

מחברת אנרג'יקס, יזמית הפרויקט נמסר כי "באשר להתנגדות שמביעים חלק מן התושבים, החברה מצרה על הטענות הלא מבוססות והעובדות המטעות, שלמרבה הצער נועדו לזרוע שלא לצורך פחד בלתי מבוסס בקרב תושבי האזור והציבור בכללותו.

"בכל העולם טורבינות רוח נחשבות לאנרגיה המתחדשת אשר לה טביעת הרגל המינימאלית ביותר בסביבה מכל אנרגיה מתחדשת אחרת, ופועלת בכל המדינות המפותחות בעולם במודל דומה. גם בארץ כבר החל פרויקט דומה על שטח חקלאי סמוך בעמק הבכא באזור מרום גולן וישנן חוות רוח נוספות המקודמות באזור. פרויקטים מסוג זה אף סוחפים אחריהם מבקרים רבים, אתרי תיירות ומרכזי מידע אשר מביאים תיירות ירוקה ופרנסה נוספת לסביבה.

"לגופו של עניין, טענות המתנגדים לפרויקט נבחנו לעומק ונדחו ברובן המוחלט במסגרת דיוני הועדה הלאומית לתשתיות בתהליך מסודר ומעמיק, והפרויקט אף זכה לתמיכת כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. אין שחר לטענות לגבי פגיעה בבריאות, בסביבה או בביטחון המדינה. לא רק זאת, לפרויקט ערך לאומי אשר אינו שנוי במחלוקת ותרומתו לייצור אנרגיה ירוקה שאינה מזהמת, והכל תוך כדי שדרוג התשתיות המקומיות, תמיכה בקהילה הדרוזית באזור ויצירה של משרות חדשות. מתוך רגישות ומודעות סביבתית בכוונת החברה להפעיל את הפרויקט תחת משטר הפעלה שנותן מענה לטענות שהועלו, לרבות השפעת הפרויקט על התושבים המקומיים ומזעור הפגיעה בבעלי כנף.

"שטח הפרויקט צפוי לתפוס פחות מ-2% מתוך שולי המרחב החקלאי הכולל אלפי דונמים של שטחי גידול שנותרים ללא שינוי לרשותה של הקהילה הדרוזית ברמת הגולן. פרויקט סולארי בעל תפוקה דומה ידרוש שטח גדול פי 100 ותפוקתו מוגבלת לשעות היום. צר לנו כי קומץ מתנגדים בעלי אינטרסים זרים, מתיימר לייצג את כל הציבור הדרוזי באזור ומפעיל לחץ על הרוב השקט שלמיטב ידיעת החברה מעוניין בקידום הפרויקט."

למרות טענות החברה, הערך הלאומי בעניין אנרגיית רוח כן שנוי במחלוקת, בשל השפעת הטורבינות על הסביבה. לא רק מיקום הטורבינות קובע, אלא גם גודלן. בשל מחלוקת זו, יצרני טורבינות משתדלים לבנותן כך שיופחת אפקט הרעש והריצוד הנובע מהן והשפעתן הסביבתית תקטן. לא ברור האם בכך גם להפחית את פגיעתן בעטלפים, אשר חיוניים להדברת מזיקים בשדות.

משטר הרוחות בישראל הוא כזה בו הרוח נושבת במהירות מספקת בעיקר בשעות החשכה, כך שהשילוב בין אנרגיית שמש ורוח עשוי להשלים זה את זה, אך כל אחת מהן לחוד זקוקה לגיבוי בדלקים מזהמים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!