מבצע מרכולת, הידוע גם כליל הגשרים ארע בדיוק היום לפני 70 שנה, בלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני, 1946. בפעולה מתואמת של הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י במסגרת תנועת המרי העברי, הותקפו במקביל 11 גשרים בגבולות בארץ. מטרת המבצע הייתה להזיק לנתיבי האספקה של הצבא הבריטי. במהלך המבצע נהרסו תשעה גשרים, גשר אחד ניזוק קשות ואחד לא פוצץ. בפעולה בגשר א-זיב שמעל נחל כזיב, נפלו 14 חללים, וביניהם מפקדם, יחיעם ויץ. הלוחמים נפגעו בעקבות ירי על מטען שהוצמד לגשר וגרם לפיצוצו. חוץ מאותם לוחמים, לא היו עוד נפגעים לכוחות העבריים במהלך המבצע.
המבצע, שתוכנן על ידי יגאל אלון שגם פיקד עליו, נועד לפגוע בבריטים בעקבות הכרזתו של שר החוץ ארנסט בויין כי ממשלת בריטניה חזרה בה מהתחייבותה לאפשר עלייה של 100,000 יהודים לארץ ישראל.
ישעיהו "שייקה" גביש, השתתף בפעולה של פיצוץ גשר עזה. גביש היה לוחם ומפקד גדוד בפלמ"ח שלימים הגיע עד לדרגת אלוף פיקוד דרום בצה"ל ובמלחמת ששת הימים פיקד על שלוש אוגדות שכבשו את חצי האי סיני.
"ליל הגשרים היה אחד מאירועי תנועת המרי. מאותו הרגע שהבריטים התעלמו מההבטחות הבריטיות שלפני מלחמת העולם השנייה, והטילו את הספר הלבן, היישוב החליט להיאבק בהחלטה הזו. ליל הגשרים היה פעולת ההתנגדות הגדולה ביותר של תנועת המרי והיה מבצע מאורגן בהיקף ארצי. מטרתו הייתה להראות לבריטים שביישוב העברי יש כוח מזוין, מאורגן, מחתרתי וגדול שמסוגל לבצע מבצעים גדולים", מספר גביש.
במשך השנים נידונה השאלה האם פעולות ההתנגדות העבריות תרמו לקץ המנדט על ארץ ישראל ולגביש יש תשובה על כך. "האם זה השפיע על עזיבת הבריטים את ארץ ישראל? על זה יש ויכוח גדול. אני חושב שהפעולות כולן כולל המאבק וכולל ההעפלה השפיעו על דעת הקהל העולמית, כולל בריטניה שהבינה שהיא מתמודדת פה מול עצמה. אבל אם תשאל אותי למה הם עזבו? הם עזבו בגלל התמוטטות האימפריה, אנחנו רק עזרנו להם לעזוב".
בעקבות הפעולה ספגו הבריטים נזק כלכלי רב שהוערך ברבע מיליון לירות ארץ ישראליות, ובתגובה לכך, בימים שלאחר המבצע עצרו כ-100 לוחמים בשורות כוחות ההגנה העבריים. מאוחר יותר, ב-29 ביוני, פתחו הכוחות הבריטיים במבצע "השבת השחורה". נעצרו כ 2,700 לוחמים ומפקדים של ארגון המרי העברי והוחרם נשק וציוד רב. בין העצורים מצא את עצמו גם גביש. "אחרי המבצע הלכתי לבית הסוהר, ישבתי בלטרון חודשיים. אם היה פחד בכך שיישוב קטן, חצי מיליון איש, יתמודד מול האימפריה הגדולה בעולם? לא היה פחד, כי ידענו שאנחנו מתמודדים על הקמת מדינה והבאת מעפילים. ידענו שיש מטרה. זה לא רק שהיישוב היה מאחורינו. כל היישוב היה מגויס למטרה. היו מגייסים קרוב ל-40,000 בני הנוער ובפלמ"ח היו 5,000 בני נוער. איך עמדו המשפחות? זו הייתה בעיה לא קלה. המשפחות לא ידעו איפה בניהן ומה הם עושים. אבל ידעו שזו הייתה המשימה".
לדעת גביש, ליל הגשרים נחקק בזיכרון האומה כאירוע משמעותי בתולדותיה, אך גם הוא חושש להמשכיות הזיכרון בקרב הדורות הבאים: "את מלחמת לבנון זוכרים? את אנטבה זוכרים? זוכרים. גם את ליל הגשרים זוכרים. האם הנוער זוכר? זו שאלה טובה. הנוער לא יודע הרבה, וגם לא מלמדים אותו. אבל זו מטרת מערכות החינוך שלנו".
