עברו כמעט שבועיים מאז הפיגוע ב'שרונה-מרקט' בתל אביב. כל ישראלי, ובעצם כל אדם הגון, חולק את הכאב והזעם על הפיגוע הנורא, שנטל את חייהם של ארבעה אנשים תמימים שישבו עם קרוביהם בערב קיץ חמים במסעדה. ייתכן שזה הזמן להעלות מספר שאלות מטרידות העולות מהאופן שבו התרחש הפיגוע הזה בלב תל אביב.

נֹאמר כבר מראש, העובדות שהתבררו לנו בתחקיר שערכנו מעלות שאלות רבות, שלדעתנו יש לדון בהן. רק על חלק מהשאלות ששאלנו קיבלנו תשובות מהגורמים המוסמכים. את הידוע לנו נציג כאן, ואת שאינו ידוע נציג כשאלה, בתקווה שיתקבל מענה במועד מאוחר יותר.

נאמר דבר נוסף לפני הצגת העניין, האשמה על הפיגוע מוטלת על המחבלים, ועל מי שסייע להם או הִנחה אותם – אם היה מישהו כזה. אין בעובדות ובשאלות שתוצגנה כאן כדי לסתור עובדה ניצחת ומוחלטת זו.

בעוד גלי טרור פוקדים את ישראל מעת לעת, חשוב לציין שמספר השוטרים בישראל ביחס למספר התושבים נמוך מהממוצע של מדינות אירופה, גם של מדינות שלוות מאיתנו. נשוב לנתון זה בהמשך.

ועתה נחזור בזמן, שבועיים לאחור.

הפיגוע

יום רביעי, 8 ביוני, בסביבות השעה 21:00, מתחם הקניות והבילויים 'שרונה' בתל אביב. שני מחבלים, מוחמד וחאלד מחאמרה, מהכפר יטא שבדרום הר חברון הגיעו למתחם, לבושים בחליפות ועניבות. הם התיישבו במסעדת 'מקס ברנר' והזמינו דבר מה מהמלצר. ב-21:26, עוד בטרם הגיעה אליהם ההזמנה, קמו, שלפו תתי-מקלע מאולתרים והחלו לירות מטווח קצר ביושבי המסעדה הסמוכה, 'בנדיקט'.

המחבלים ירו ונעו בין שולחנות הסועדים. הם ירו מקרוב ופגעו אנושות בעידו בן-ארי (42), ובמילה מישייב (32); מאוחר יותר נפטרו מפצעיהם. ד"ר מיכאל פייגה (58) נעמד מולם בכניסה למסעדה ונרצח בירי מטווח קצר. המחבלים החלו לירות לעבר הנמלטים, או אז התנפל עליהם חגי קליין, האיש שכונה בתקשורת 'האיש בחולצה הכחולה', תקף אותם עם כיסא שהיה בהישג ידו, הפיל את נשקו של אחד מהמחבלים ועיכב את המשך הירי.

סדר האירועים בפיגוע בשרונה מרקט. גרפיקה: דבר ראשון.

בחלון הזמן שנוצר הצליחה דבוקת האנשים, שעד לפני רגע נהנו מערב קיץ חמים בבית הקפה, להתרחק מעט. נשקו של אחד המחבלים נעצר, והוא לא הצליח להמשיך לירות. המחבל זרק את נשקו בתסכול. בסרט של מצלמת האבטחה נראה גם חגי קליין, שספג פגיעה, מתרחק לאיטו מהמחבלים שבינתיים הפכו פניהם לברוח.

במהלך הפיגוע נהרגה גם אילנה נבעה (40), ככל הנראה מדום-לב שנגרם מהבהלה. ישראל מנתה באותו ערב 4 הרוגים ושישה-עשר פצועים, בפיגוע שהתרחש בליבה של תל אביב. המחבלים החלו במנוסה. אחד מהם, שעדיין אחז בנשקו, זוהה על ידי מאבטחי מתחם רשות השידור אשר נמצא כמאתיים מטרים מערבה ממקום הפיגוע. המחבל חלף על פני המאבטחים של רשות השידור, ואלו דלקו אחריו, ובהפעלת כוח מדודה ירו ברגלו והשתלטו עליו.

המחבל השני נטמע בקהל הנמלטים מהמקום וברצף בלתי נתפש של אירועים הוזמן על ידי שוטר, שחשב שמדובר באזרח שנקלע למצוקה, לבוא לדירתו, בעוד השוטר עצמו נוטל את אקדחו ורץ לסייע ללכוד את המחבלים. רק כאשר הגיע השוטר לזירה, הבין, בהתבסס על הלבוש הזהה של המחבל הלכוד, שהאדם שהכניס לביתו ונמצא עם אישתו וחמותו הוא מחבל רצחני. האיש שב לביתו במהירות והשתלט על המחבל. שני המחבלים נתפשו בחיים והועברו לחקירה, לאחר טיפול רפואי.

עד כאן תיאור האירוע ועתה למספר עובדות ושאלות העולות ממנו.

'שרונה' – תיק אבטחה פתוח

כאשר המחבלים התיישבו במסעדת 'מקס ברנר' הם היו במרחק של כ-30 מטרים, מעמדת המאבטחים של 'שרונה-מרקט', הקניון הסמוך. בתי הקפה נמצאים בדופן הקניון והגישה אליהם היא מהמתחם הפתוח של 'שרונה', אולם המאבטחים מבצעים בידוק לנכנסים בדלתות הזכוכית לתוך המתחם הסגור של השוק המקורה, הקניון, 'שרונה-מרקט'. כל מהלך הפיגוע, שארך כ-30 שניות, התרחש בנקודה שבין מסעדת 'מקס ברנר' למסעדת 'בנדיקט', כאמור, במרחק של כ-30 מ' מהמאבטחים.

בכל זאת, לא היו אלה מאבטחי 'שרונה-מרקט' אשר דלקו אחרי המחבלים. ככל הידוע, בשום שלב, לא ניסו המאבטחים שהיו בסמוך לחתור למגע עם המחבלים ולנטרל את הסכנה. על פי עדות אחת שהגיעה ל'דבר ראשון', עם תחילת הירי, נסוגו לאחור המאבטחים של 'שרונה-מרקט' ונכנסו אל תוך 'שרונה-מרקט', ולא ניסו לחתור למגע. יצוין, כי בשל מיקום עמדת המאבטחים ייתכן שהמאבטחים לא יכלו לראות את היורים, אך את קולות הירי והבהלה שקמה הם ודאי שמעו.

מי שכן הגיבו, במהירות ובעצמה מדודה ראויות להערכה, היו, כאמור המאבטחים של רשות השידור, אשר ממוקמים עוד כמה עשרות או מאות מטרים מערבה, ונמצאו בנתיב הבריחה של המחבלים. אחד המאבטחים דלק אחרי המחבל אל רחוב הארבעה, ושם ירה ברגלו כדי להשתלט עליו וללוכדו.

ולכן, השאלות העולות מהאירוע הן: מדוע היו אלה המאבטחים של רשות השידור שלכדו את המחבל, ולא המאבטחים שעמדו בסמוך, מאבטחי 'שרונה-מרקט'? האם מאבטחי 'שרונה-מרקט' פעלו כיאות וכמצופה מהם? האם מאבטחים אלו הוכשרו כלל לטפל באירוע מן הסוג הזה?

שאלה נוספת עולה כאשר מתבוננים על המרחב שבו התרחש הפיגוע, ועל מיקומם של המאבטחים. מאבטחי 'שרונה-מרקט' ממוקמים בכניסה לקניון, כניסה שקועה מעט [פנימית יותר] ביחס לדופן הקניון, שם ממוקמים בתי הקפה שהותקפו.

מצפון לקניון נמצא מתחם 'שרונה', מתחם רחב ידיים, ובו כ-30 מבנים: מסעדות, חנויות ובתי קפה. המתחם עצמו עשוי לאכלס אלפי אנשים בו-זמנית, ואפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו למחבלים באותו ערב היו כלי נשק ומיומנויות ירי ברמה גבוהה יותר.

מתחם שרונה. גרפיקה: דבר ראשון.

כאן עולה השאלה, האם לא היה נכון יותר להציב את המאבטחים בנקודות הגישה למתחם 'שרונה' כולו, ולא רק בכניסה לקניון? אילו היו מאבטחים את הגישה אל המתחם, הכולל בתוכו את הקניון, האם ייתכן שהמחבלים היו מנועים מלהגיע אל בתי הקפה עם הנשק? מי בעצם נושא באחריות על האבטחה במתחם 'שרונה' כולו? האם היא מוטלת על החברה המנהלת של המתחם? האם היא מוטלת על חברת האבטחה שמאבטחת את 'שרונה-מרקט'? או שמא האחריות לאבטחת המתחם מוטלת על המשטרה?

בירור שנערך על ידי 'דבר ראשון' העלה גם את הנתון המטריד הבא: בסוף חודש אפריל האחרון התריעה המשטרה על ליקויים בבטיחות ובאבטחה של מתחם 'שרונה-מרקט'. חברת 'גינדי אחזקות', המנהלת את הקניון, מסרה לכלי התקשורת כי כחלק מתיקון הליקויים עליהם התריעה המשטרה, וכדי להימנע מסגירת המקום, תוחלף חברת האבטחה ויתוקנו ליקויים נוספים.

אלא ש'גינדי אחזקות' לא החליפה את חברת האבטחה. חברת האבטחה של מתחם 'שרונה-מרקט' הייתה ועודנה חברת 'מוקד-אמון'. ככל הידוע ל'דבר ראשון', קיבלה 'גינדי אחזקות' אישור מטעם קצין רישוי העסקים במשטרת תל אביב להארכת משך הזמן עד להחלפתה של חברת האבטחה, וזאת עד לתום חודש יוני.

מה היו הליקויים באבטחת המתחם שהמשטרה דרשה את תיקונם רק חודש וחצי לפני הפיגוע, ומדוע סברה 'גינדי אחזקות' שיש להחליף את חברת האבטחה? המשטרה, 'גינדי אחזקות' וחברת 'מוקד-אמון' סירבו לענות ל'דבר ראשון' על שאלות אלו.

• מדוע היו אלה המאבטחים של רשות השידור שלכדו את המחבל הנמלט, ולא המאבטחים שעמדו בסמוך, מאבטחי 'שרונה-מרקט'? האם מאבטחי 'שרונה- מרקט' פעלו כיאות וכמצופה מהם? האם מאבטחים אלו הוכשרו כלל לטפל באירוע מן הסוג הזה?
• האם לא היה נכון יותר להציב את המאבטחים בנקודות הגישה למתחם 'שרונה' כולו, ולא רק בכניסה לקניון? אילו היו מאבטחים את הגישה אל המתחם, הכולל בתוכו את הקניון, האם ייתכן שהמחבלים היו מנועים מלהגיע אל בתי הקפה עם הנשק? של מי בעצם האחריות על האבטחה במתחם 'שרונה' כולו?
• מה היו הליקויים באבטחת המתחם שהמשטרה דרשה את תיקונם רק חודש וחצי לפני הפיגוע, ומדוע סברה 'גינדי אחזקות' שיש להחליף את חברת האבטחה?

כאמור, אלה הן השאלות העולות, כאשר אנו מתבוננים על האירוע הקשה הזה ומבקשים לעשות הכול כדי שאירוע שכזה לא יתרחש שוב. ניסינו לענות על שאלות אלו כמיטב יכולתנו.

שרונה, ביום שאחרי

מי שהגיע למתחם 'שרונה' בתחילת השבוע שעבר לא היה יכול לדעת שבמקום זה נרצחו ארבעה אנשים רק  ימים ספורים קודם. שולחן זיכרון ועליו פרחים, צוות צילום זר, ושני שוטרים המסיירים לאיטם במתחם מעידים על שהתרחש פה.

נרות זיכרון בשרונה, תל-אביב, בימים שלאחר הפיגוע, יוני 2016. צילום: דבר ראשון

צוות 'דבר ראשון' שוחח עם עובדים במתחם 'שרונה' ובסמוך לו, השוהים בו שעות רבות במהלך היממה. לשאלתנו, מדוע היו אלה המאבטחים של רשות השידור שתפסו את המחבל ולא מאבטחי הקניון שעמדו בסמוך השיבו חלקם בשאלה: 'ראית את המאבטחים של 'שרונה-מרקט'?' ואכן, לא צריך להיות מומחה לאבטחה כדי להבחין שקיים הבדל בין המאבטחים מחברת 'מוקד-אמון' הניצבים בשער הקניון, בדרך כלל מבוגרים ואולי אף גמלאים, לעומת המראה הבוטח יותר של גברים צעירים הניצבים בשערי רשות השידור. נציין, כי לפחות בביקור אחד של 'דבר ראשון' בשבועיים האחרונים, אחרי הפיגוע, ניצבו בשער הקניון מאבטחים צעירים מחברת מוקד-אמון. אולם, כאמור, הרושם הכללי הוא כי ישנו פער באיכות האבטחה.

ככל הידוע, בשום שלב, לא ניסו המאבטחים שהיו בסמוך לחתור למגע עם המחבלים ולנטרל את הסכנה. על פי עדות אחת שהגיעה ל'דבר ראשון', עם תחילת הירי, נסוגו לאחור המאבטחים של 'שרונה-מרקט' ונכנסו אל תוך 'שרונה-מרקט', ולא ניסו לחתור למגע

וכאן נכון לבחון את הדברים מן הפרט אל הכלל. חשוב להבין שהביטחון במרחב הציבורי הופקד, בתהליך שהתפתח עשרות שנים כנראה, בידי חברות אבטחה פרטיות. בישראל קיימות עשרות, אם לא מאות, של חברות אבטחה, המעסיקות בין 70,000 ל-100,000 מאבטחים, מהם כ-46,500 מאבטחים בשירות הציבורי.

כידוע, מדובר בעבודה שנמצאת בתחתית מדרג השכר. תחקירן 'דבר ראשון' שהתקשר למספר חברות אבטחה למד כי השכר המוצע הוא שכר מינימום שעתי, 25.2 ש"ח לשעה, וכי העובד אינו נדרש להכשרה מיוחדת כדי להתקבל לתפקיד, אם כי דובר עמו על הכשרות ביחס לתפקידים ספציפיים. וכאן נשאלת השאלה האם המדינה והחברה בישראל עושות נכון כאשר הן מציבות בחזית ההתמודדות מול איומי הטרור מאבטחים הזוכים לשכר מינימום והכשרה מינימלית?

פיגוע במתחם שרונה צילום: אלירן אביטל תיעוד מבצעי מד"א

תנ"צ (בדימ.) דובי יונג הוא מומחה אבטחה ששימש בתפקידים בכירים במשטרת ישראל. בין היתר שימש כראש מטה הכוחות המיוחדים של המשטרה. כיום, יונג עוסק בייעוץ ובמחקר בתחומי הביטחון והטרור. יונג טעון בביקורת על האופן שבו מכשירים מאבטחים בישראל ועל תפיסת ביטחון הפנים הנהוגה בישראל.

יונג מתייחס לצורך של החברה האזרחית בישראל לחוש מוגנת, מוגנת מכל פגע. לשיטתו של יונג, את תחושת הביטחון יכול לספק רק השוטר; הוא זה שמחזיק בסמכויות ובעל היכולות לתת מענה לכל בעיה שפוגעת בתחושת הביטחון של האזרח.

יונג לא מזלזל בחשיבותם של האבטחה והמאבטחים. "עד היום, בישראל, אף מחבל לא נכנס למקום מאובטח. לא תחנות רכבת, קניון או בניין משרדים. גם במקרה של 'שרונה' מדברים על כך שהמחבלים רצו להיכנס לתוך השוק הסגור, ראו את עמדת הבידוק בכניסה והעדיפו להתמקם במסעדה שבחוץ".

בסוף חודש אפריל האחרון התריעה המשטרה על ליקויים בבטיחות ובאבטחה של מתחם 'שרונה-מרקט'. חברת 'גינדי אחזקות', המנהלת את הקניון, מסרה לכלי התקשורת כי כחלק מתיקון הליקויים עליהם התריעה המשטרה, וכדי להימנע מסגירת המקום, תוחלף חברת האבטחה ויתוקנו ליקויים נוספים. אלא ש'גינדי אחזקות' לא החליפה את חברת האבטחה

אבל ביחס להעברת תחום האבטחה לגופים פרטיים יונג ביקורתי מאוד, "יש פה עניין של עלות-תועלת. האבטחה עבור עסק היא הוצאה שאין לה תפוקות. בניגוד להשקעה בחומר גלם יותר טוב או טבח מקצועי, המאבטח לא מוסיף ערך כספי לבעל העסק. הוא נכפה עליו כחלק מדרישות רישוי העסק שהמשטרה קובעת. חברות האבטחה ניגשות למכרזים ורבות על עשרות אגורות בתמחור המאבטח לשעה. מדד האיכות לא קיים בעסק הזה של שמירה. מביאים מאבטחים בשכר מינימום עם הכשרה מינימאלית. לוחם מיומן מגיב ברמת החלטות של 50% כשהוא נתקל באירוע אמת. יחידות מיוחדות מגיעות לאחוזים גבוהים יותר. הסיכוי שמאבטחים לא מיומנים של חברות שמירה יצליחו להגיב שואף לאפס".

פיני שיף, מנכ"ל האיגוד הארצי של חברות האבטחה בישראל, מסר ל'דבר ראשון' בתגובה לדברים כך: "חברות האבטחה בישראל, מספקות שירותי אבטחה לאלפי גופים במגזר הציבורי והפרטי. חברות האבטחה מהוות את 'הכוח השלישי' באבטחת המרחב הציבורי והגופים הנ"ל, נוסף על משטרת ישראל וצה"ל, ומצויות למעשה היכן שקצרה ידה של משטרת ישראל להימצא, מסיבות מובנות. את שאלתכם, האם מדינת ישראל עושה נכון בהפקידה הביטחון בידי חברות האבטחה, יש להפנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים". לקריאת התגובה המלאה של איגוד חברות האבטחה ליחצו כאן.

אבטחת מתחם 'שרונה' כולו

מעבר לשאלת המאבטחים עצמם והכשרתם, עולה גם  השאלה של שיטת האבטחה של מתחם 'שרונה' כולו. שיטת האבטחה הנוכחית מבוססת על מאבטחים בכניסה לקניון שנמצא בקצה הדרומי של המתחם, ואילו המתחם עצמו, שיכול לאכלס אלפי אנשים בו זמנית, אינו מאובטח.

שאלנו את המשטרה, את 'החברה לניהול שרונה', (שאינה החברה המנהלת של 'שרונה-מרקט') ואת 'גינדי אחזקות', המנהלת את 'שרונה-מרקט', בנוגע להפקת הלקחים מהתחקירים בעקבות הפיגוע אך לא קיבלנו מענה. שאלנו את 'החברה לניהול שרונה' אם קיבלה הנחיות בנוגע לאבטחת המתחם, אך היא הפנתה אותנו לחברה המנהלת של 'שרונה-מרקט', 'גינדי אחזקות', כאמור.

אם שיטת האבטחה הנהוגה קובעת שאבטחתו של הקניון מוטלת על הנהלת הקניון, מכאן שאבטחת המתחם כולו היא באחריותה של המשטרה. אך האם משטרת ישראל מסוגלת בכלל להתמודד עם האתגרים האלו? אין לנו תשובה מובהקת לשאלה האם האבטחה במתחם הייתה צריכה להיעשות אחרת, אך שמענו בדאגה את דבריו של תנ"צ (בדימ.) יונג בנוגע לתפישת האבטחה הכללית בישראל.

"כשמדובר בביטחון פנים הטרור הוא לא מה שמטריד את רוב האנשים, רוב הזמן," אמר יונג. "אם יש פיצוץ ליד הגן של הנכדה שלי, לא מעניין אותי אם זה מחבל פלסטיני או משפחת פשע. אני כאזרח דורש ביטחון מכל איום, בין אם זה פשיעה, טרור או סתם הפרעה לסדר הציבורי. ביטחון פנים זה כלכלה, כשאין ביטחון אין שגשוג," הוא קובע.

יונג ממשיך ומסביר, "התפיסה של אבטחת אישים, שמיובאת לאבטחה מהשב"כ, היא הפוכה מהתפיסה של אבטחת מרחב ציבורי. באבטחת אישים, המטרה של המאבטח היא קודם כול להגן על אדם אחד ולהוציא אותו מהזירה. נטרול התוקף וצמצום הנזק הכולל היא מטרה משנית עבורו. לכן באירועים של אבטחת אישים תמיד יהיו גם לוחמי המשטרה, תפקידם יהיה לנטרל את התוקף".

כאמור, בישראל ישנם, לפי ההערכות, בין 70,000 ל-100,000 איש המועסקים כמאבטחים בחברות אבטחה פרטיות, מהם 46,500 בשירות הציבורי. המספרים האלו מעוררים שאלה, בייחוד ביחס למספר השוטרים הנמוך בישראל.

"יש לנו שוטרים מצוינים," אומר יונג, "אבל את המשטרה צריך להכפיל. ואת זה לא אני אומר. את זה אומרים הפקידים של ה-OECD. המשטרה היום, כולל כולם, מג"ב, חוקרים, סיירים, רכזי מודיעין ומטה, בנויה על 30,000 שוטרים. זה בלתי נתפס".