יצחק (בוז'י) הרצוג, יו״ר הסוכנות היהודית, יהיה השנה בן 60. בעשרים השנים האחרונות הוא מילא כמעט כל תפקיד בחיים הציבוריים: מועמד לראשות הממשלה, שר, מזכיר הממשלה, יו״ר מפלגת העבודה ועוד. אנחנו נפגשים בלשכת יו״ר הסוכנות בירושלים, ששימשה לפני 85 שנים את דוד בן גוריון.

״זו התמונה של אבי עם בן גוריון בכותל,״ הרצוג מצביע על תמונה שתלויה על קיר לשכתו. ״וזו התפילה לשלום המדינה בכתב ידו של סבי״. התפילה נאמרת כיום בכל בתי הכנסת בעולם בשבת וחג.

דוד בן גוריון וחיים הרצוג בכותל המערבי. התמונה תלויה בלשכתו של יו״ר הסוכנות היהודית (צילום: יונתן בלום)

נראה שנועדת לתפקיד "נשיא העם היהודי".
״בכלל לא חשבתי שאגיע לכאן. אחרי הפריימריז במפלגה (ב-2018), טסתי עם מיכל לחו״ל, ואני זוכר שהטרידה אותי מאוד ההתבוללות. במקרה, כמה ימים לאחר מכן, קיבלתי טלפון והוצע לי תפקיד יו״ר הסוכנות״.

"קהילת רומא נמצאת במשבר עמוק"

מה זה אומר להיות ״נשיא העם היהודי״ בימים אלה?
״העם היהודי נפגע קשות במשבר הקורונה. יש אחוז נפטרים מאוד גדול. מדובר באלפי יהודים שנפטרו בכל רחבי העולם, ויש תחושה רבה של כאב שעוד לא מצא מקום לפרוץ החוצה אל התודעה הכללית. אבל הכאב הזה עולה בהרבה מאוד קהילות.

״חיי הקהילה ההיסטוריים שלנו בנויים על בתי הכנסת, על המרכז הקהילתי ועל חיי הרווחה; סיוע הדדי, גמילות חסדים, מתן צדקה בסתר וכמובן – גני הילדים ובתי הספר. כל זה היום משותק".

ספר על קהילה אחת.
״קהילת רומא, שמתחרה מול קהילת אתונה על תואר הקהילה הוותיקה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, נמצאת במשבר עמוק. אחת מחברות הקהילה שלחה לי אמש תמונה של אספקת המזון בקהילה שלהם, וכתבה לצידה: ׳המשלוחים של המזון ממשיכים להגיע גם בזמן המשבר. שלחתי בקשה לסיוע מהקרן שלך, שבת שלום׳. שאלתי אותה אם משהו משתפר, והיא ענתה לי: ׳מבחינת הבריאות כן, כל השאר טרגדיה׳. פשוט ככה. הם בהלם״.

העם היהודי נפגע קשות במשבר הקורונה… מדובר באלפי יהודים שנפטרו בכל רחבי העולם, ויש תחושה רבה של כאב שעוד לא מצא מקום לפרוץ החוצה אל התודעה הכללית"

איך הסוכנות עוזרת?
"ייסדנו קרן של עשרה מיליון דולר ביחד עם קרן היסוד, וגם קרן הלוואות ללא ריבית לקהילות היהודיות בתפוצות. שליחי הסוכנות ברחבי העולם הפכו להיות 'העובדים הסוציאליים' של הקהילות. בקרוב נצטרך לקבל החלטה על 1,500 מדריכים שצריכים לצאת למחנות הקיץ ונראה שזה לא יוכל להיות השנה״.

הקהילה בברוקלין נפגעה מאוד קשה, היא מקבלת סיוע מיוחד?
״הכאב העצום של ברוקלין מרחף מעל לכל העולם היהודי. הפדרציה של ניו יורק היא הגדולה בעולם היהודי, ותקציבה עומד על כ-300 מיליון דולר. הפדרציה מייד פתחה את המחסנים והוציאה צ׳ק של 25 מיליון דולר לכל מוסדות הרווחה והחברה בניו יורק, בין היתר לארגון החסד הגדול בעולם להבנתי, ׳מאט לייף׳, שפועל בתוככי ברוקלין. חוץ מהשליחים שיש לנו בשטח, אין לנו יכולת לסייע יותר מזה.״

"הולך לפקוד אותנו גל עליה גדול"

פורסם שהיהודים מתים יותר משיעורם היחסי באוכלוסייה.
״בגלל המסיבות והאירועים של פורים, הקורונה התפרצה בקרב היהודים באופן נרחב יותר. באנגליה אחוז הנפטרים היהודים היה גדול מהשאר, כאשר הכמות שלהם היא כמה פרומילים מכלל הציבור, גם בצרפת. אבל השיעור הזה ירד מאז, מה שכן – זה הפך להיות כר נרחב לאנטישמיות."

צריך לחשוש מגל אנטישמיות?
״כבר היום אנחנו רואים ברשת שמפילים את התיק על היהודים. הפעם הסינים היו הראשונים, אבל בקרוב ישכחו את הסינים והיהודים יקפצו קדימה לראש הטבלה. ראינו אירועים קשים בבתי כנסת בלוס אנג'לס, אלבאמה, אוקראינה ועוד. ולצערי הרב אנחנו נראה עוד הרבה תופעות כאלו".

״אני רואה הכול בפרספקטיבה היסטורית, יש לנו עם מופלא שעמד באתגרים אדירים״ (צילום: יונתן בלום)

איך יתפתחו לדעתך הדברים?
״אני צופה שתי תנועות לאחר המשבר הזה. מצד אחד הולך לפקוד אותנו גל עלייה גדול. ההערכה הזהירה שלנו היא שנגיע לגל של 100 אלף יהודים, בטווח של השנתיים הקרובות. הרבה מאוד יהודים רואים בארץ מדינה יציבה עם מערכת בריאות טובה. אם יש מסר שבאמת חשוב שיעבור לממשלה בימים אלו הוא שאנחנו חייבים להתכונן לגל העלייה הגדול שיצטרך לקבל התייחסות רצינית.״

והתנועה השנייה?
״התנועה השנייה שצפויה היא ירידה דרסטית בכמות התרומות וההכנסות מחו"ל. כי התרומות ילכו בעיקר לתוך הקהילה פנימה – לשקם את הקהילה. גם הסוכנות היהודית, שתלויה בהרבה תרומות מחו"ל תיפגע, ואיתם גם הרבה מיזמים, ארגונים ועמותות״.

גם המגזר השלישי בישראל ייפגע?
״מזה מספר שבועות אני מוביל מהלך לנסות להציל את המגזר השלישי וארגוני החברה האזרחית. אני נדהם מהשקט והדממה של כלי התקשורת בנושא הזה. מדובר במגזר שמעסיק 16% מכוח העבודה במשק – ממוזיאונים ועד עובדי בריאות הנפש. מגזר של 15% מהתל"ג. והם קרסו לחלוטין, הגיעו לשחיקה מוחלטת. קח ארגון כמו 'כנפיים של קרמבו' – הם בסכנת סגירה״.

״רק שהכסף יעבור״

איך היהודים בעולם רואים את ההתנהלות של מדינת ישראל במשבר?
״הערכה רבה מאוד. נוצרה לישראל הילה של מקום מוצלח שקיבל את ההחלטות הכי טובות והכי נכונות מהרגע הראשון״.

ברמה הכלכלית או הבריאותית?
״קודם כל ברמה הבריאותית. ברור לי שהרבה מהציבור בארץ לא יהיה מוכן לקבל את זה, כי כל אחד והמשבר שלו. אבל בתמונת העל ישראל מצטיירת כאחת הטובות. בנוסף לזה, העולם מכיר את שלל היוזמות המקוריות והמיטיבות שמזוהות עם ישראל להתמודדות עם המצב.״

צפויה ירידה דרסטית בכמות התרומות וההכנסות מחו"ל. כי התרומות ילכו בעיקר לתוך הקהילה פנימה – לשקם את הקהילה. גם הסוכנות היהודית, שתלויה בהרבה תרומות מחו"ל תיפגע"

וברמת המדיניות הכלכלית?
״צריך לכונן קרן, זה דבר שאני לוחץ עליו קשה מאוד על הממשלה עם עוד גופים. כשהייתי שר הרווחה והשירותים החברתיים, במשבר הגדול של 2008-2009, כוננתי קרן להצלת המגזר השלישי, העמותות והמלכ"רים.

״בשישי האחרון הממשלה החליטה בסופו של דבר להקים אחת כזו, דבר שאבד בין שלל הפרסומים. הקרן היא בסך 200 מיליון ש״ח, אך עדין לא פורסמו קריטריונים. כל יום שעובר מעמיק את המשבר.״

זה סכום שיספיק?
״להתחלה זה סביר. רק שיעבור.״

הרבה אנשים מחכים שהכסף יעבור.
״חבילת הסיוע של ישראל יכולה להיות סבירה, אם הביצוע יהיה מהיר. אם תשווה את זה לרמה של הביצוע בארה"ב, שם האזרחים קיבלו את הכסף בבנק במיידי, לעומת מה שקורה בישראל – הכול מתנהל באיטיות. הסכומים שצריכים לעבור דרך הביטוח הלאומי כן עוברים, אבל הוא לא המבצע היחיד. חלק מהתשלומים הם דרך רשות המיסים ואז זה טפסים ובירוקרטיה".

״הבן הקטן שלי, שמשרת בסיירת צנחנים, חזר הביתה לראשונה אחרי 40 יום, וזו הייתה חוויה מאוד מרגשת״ (צילום: יונתן בלום)

״כבר ב-2016 ניסיתי להקים ממשלה עם נתניהו״

מה האתגרים של ישראל לאחר 72 שנות קיומה?
״ישראל חייבת להיות אבן שואבת לצדק חברתי, זה הייעוד שלה. הבסיס לקיום של חברה מתפקדת הוא צדק חברתי ותחושת טעם חיים. תחושת ייעוד. יש לנו את התחושה הזו. היא משתנה היום, וצריכה להקיף את כל הפסיפס הישראלי. הפסיפס הזה מתגלה במלוא יופיו במשבר הזה, כי לפתע פתאום כולם בני אדם וכולם מתמודדים עם אתגרים״.

הייעוד מתמלא היום?
"הייעוד סובל מבעיות פוליטיות קשות מאוד ומחלוקות קשות שקיימות בחברה עצמה. המחלוקות הן טבעיות בחברה מהסוג שלנו, אבל אז צריך להיות תהליך מוסכם של קבלת הכרעות. הגענו למצב שכבר שנה ורבע אנחנו בשיתוק מוחלט של איש בצוואר רעו – זה דבר מסוכן מאוד. העם שלנו הוא העם הראשון שצריך לזכור לאן זה הוביל. במצבים כאלו צריך למצוא יותר הסכמה."

איך אתה רואה את הממשלה המתגבשת?
"אני מנוע מלהתייחס לפוליטיקה, אבל בתפיסת עולמי תמיד הייתי בעד הושטת יד בין הקבוצות בחברה הישראלית, גם הקבוצות הפוליטיות. לא הסתרתי את זה גם ב-2016, כשניסיתי להקים ממשלת אחדות עם נתניהו, דבר שכידוע לא צלח."

אני אוהב את הפוליטיקה והחיים הציבוריים, אבל קיבלתי פה הזדמנות להוביל את העם היהודי באחד הרגעים המאתגרים שלנו, זה מאוד מאתגר וממלא את יישותי״

מתגעגע לפוליטיקה ולכנסת?
"אני מאוד אוהב את הפוליטיקה והחיים הציבוריים. הצעתי לחברי מפלגת העבודה את מרכולתי, לקבל מנדט להמשך, והם העדיפו משהו אחר. אבל אני קיבלתי פה הזדמנות להוביל את העם היהודי באחד הרגעים המאתגרים שלנו, זה מאוד מאתגר וממלא את יישותי. אני מתמיד בחיים הציבוריים."

היית שר רווחה, יש לך עצה לאיציק שמולי?
"זה תיק שאני מאוד אוהב ואני קשור אליו היום עד לנימי נפשי. עד היום ארגונים ופעילים באים להתייעץ ולדבר איתי. בהיכרותי עם איציק, אני בטוח שהוא יהיה שר רווחה מצוין."

התפילה לשלום המדינה בכתב ידו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (צילום: יונתן בלום)

״קחו הכול בפרופורציות״

הרצוג מספר שבמשך כל ימי המגיפה והסגר הוא המשיך לעבוד קשה, אבל הקורונה השפיעה גם על ביתו: ״בשבת האחרונה, הבן הקטן שלי, שמשרת בסיירת צנחנים, חזר הביתה לראשונה אחרי 40 יום, וזו הייתה חוויה מאוד מרגשת״.

מה זה בשבילך יום העצמאות?
״אני רואה הכול בפרספקטיבה היסטורית. אמא שלי נפצעה ממש פה, בבניין הזה, בפיגוע התופת הראשון בהיסטוריה של המדינה. זה היה במרץ 48'. היו פה המוני הרוגים. הם ניסו לרצוח את בן גוריון. אבא היה פה, והציל אותה מתחת להריסות. הוא היה תמיד אומר: ׳קחו הכל בפרופורציות׳.

"ב-1958, אמא הגתה את חידון התנ״ך הראשון, ועכשיו אני נואם בחידון התנ״ך. יש לנו עם מופלא שעמד באתגרים אדירים, אנחנו צריכים להיות מאוד גאים במה שיש לנו, לראות את חצי הכוס המלאה ולעשות הכול כדי למלא את חצי הכוס הריקה".