לקט נתונים שפרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אמון הציבור במוסדות, גופים וארגונים שונים נחשף כי צה"ל הוא הגוף שקיבל את אמון הציבור בשיעור הגבוה ביותר, 82%. הגופים בהם מאמין הציבור במידה המועטה ביותר הן המפלגות – רק 22% מהציבור מביעים בהן אמון, 24% מהיהודים ו-15% מהערבים.
הנתונים שהוצגו הם חלק מהסקר החברתי לשנת 2015, במסגרתו רואיינו כ-7,100 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5.2 מיליון איש בגילים האלה. נתוניו נאספו בחודשים מאי עד דצמבר 2015.
פחות ממחצית מהאוכלוסייה, 40%, מביעים אמון בממשלת ישראל, 42% מהיהודים ו-28% מהערבים. מבוגרים מביעים אמון יותר מצעירים: 36% מבני 44-20 ו-44% מבני 45 ומעלה. 27% מהאוכלוסייה אינם נותנים בכלל אמון בממשלה. בקרב היהודים, אלה שמגדירים את עצמם כדתיים או כמסורתיים-דתיים מביעים אמון בממשלה בשיעור גבוה יחסית – 60%, לעומת 29% מהחרדים ו-32% מהחילונים. 39% מהחרדים ו-32% מהחילוניים "בכלל לא" נותנים אמון בממשלה, לעומת 13% מהדתיים.
נתונים נמוכים אף יותר נחשפו בנוגע לאמון הציבור בכנסת ישראל: 38% מביעים אמון בכנסת ישראל, 40% מהיהודים ו-25% מהערבים. גם במקרה הזה, מבוגרים מביעים אמון יותר מצעירים: 34% מבני 44-20 ו-42% מבני 45 ומעלה. בקרב היהודים: 24% מהחרדים מביעים אמון בכנסת.
58% מהנשאלים בסקר מביעים אמון במערכת המשפט: 60% מהיהודים ו-50% מהערבים. מבין החרדים, כמעט מחצית – 47% – "בכלל לא" נותנים אמון במערכת המשפט (בהשוואה ל-18% מהדתיים ו-7% מהחילוניים). שיעור האמון במערכת המשפט בקרב יוצאי אתיופיה נמוך גם כן, 43%.
הסקר חושף כי ישנו פער גדול בין אמון הציבור בצה"ל (82%) לאמון הציבור במשטרת ישראל, (53%). יהודים נותנים את אמונם במשטרה יותר מאשר ערבים (57% ו-34% בהתאמה), בקרב העולים מבריה"מ (לשעבר) ב-1990 ואילך, 60% מביעים אמון במשטרה. בקרב יוצאי אתיופיה, 70% אינם נותנים אמון.
עוד נחשף בסקר הלמ"ס כי 60% מהציבור מביעים אמון במוסד מבקר המדינה, 64% מהיהודים ו-41% מהערבים.
61% מהציבור נותנים אמון ברשות המקומית של יישוב מגוריהם. השיעור משתנה בקרב קבוצות האוכלוסייה, 66% מהיהודים ו-35% מהערבים נותנים אמון ברשות המקומית. מבין הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ומעלה, שיעור האוכלוסייה אשר נותנת אמון ברשות המקומית נע בין 40% בירושלים לבין 75% בבאר שבע.
גם האמון של הנשאלים באמצעי התקשורת הוא נמוך באופן יחסי, יותר מחצי מהנשאלים (57%) אינם מביעים אמון באמצעי התקשורת – 63% מהחרדים ו-40% מהדתיים מסרו שהם "בכלל לא" מאמינים באמצעי התקשורת, בהשוואה ל-17% מהחילוניים. שיעור העולים מבריה"מ (לשעבר) ב-1990 ואילך אשר נותנים אמון באמצעי התקשורת גבוה מהממוצע, 49%, לעומת 36% בקרב יוצאי אתיופיה.
85% סבורים כי אין ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה
חמש שנים לאחר המחאה החברתית, חושף הסקר נתונים מדאיגים בכל הנוגע לאמון הציבור ביכולתו להשפיע על אותם גופים ציבוריים: מרבית הישראלים (85%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה. 63% מהיהודים ו-82% מהערבים מעריכים כי הם "בכלל לא" יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.
גם בשאלת יכולת ההשפעה על מדיניות הרשויות המקומיות מרבית הישראלים (75%) סבורים כי אינם יכולים להשפיע על מדיניות הרשות המקומית של יישוב מגוריהם. 50% מהיהודים ו-73% מהערבים מעריכים כי הם "בכלל לא" יכולים להשפיע על מדיניות הרשות המקומית.
בערים המונות 200 אלף תושבים ומעלה, שיעור הסבורים כי הם יכולים להשפיע ("במידה רבה" או "במידה מסוימת") על מדיניות הרשות המקומית נע בין 15% בירושלים ובאשדוד לבין 27% מתושבי תל אביב-יפו.
15% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה דיווחו כי היו פעילים בשנה האחרונה בקבוצות ובארגונים ללא תמורה כספית. בקרב היהודים 17% היו פעילים: 24% מהדתיים, 21% מהחרדים ו-16% מיתר היהודים (מסורתיים וחילוניים).
1.6 מליון אנשים הרגישו מופלים בשנת 2015
31% מהאוכלוסייה (כ-1.6 מיליון איש) בגיל 20 ומעלה בישראל חשו מופלים בשנת 2015 על רקע גיל, לאום, מוצא-עדה, דת-אמונה, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית.
15% מבני 20 מעלה (כ-780 אלף איש) שמהווים 10% מהיהודים ו-30% מאלה שאינם יהודים, הרגישו מופלים על רקע מוצא ועדה: 18% מילידי ברית המועצות לשעבר שעלו ב-1990 ואילך חשו אפליה, ובקרב יוצאי אתיופיה שיעור המדווחים על תחושת אפליה מגיע ל-70%.
13% (680 אלף איש) חשו מופלים על רקע דתם ואמונתם: 27% מהמוסלמים, 19% מהנוצרים, 20% מהדרוזים ו-10% מהיהודים. בקרב היהודים, תחושת האפליה מתחזקת ככל שעולה רמת הדתיות: 41% מהחרדים; 16% מהדתיים; 8% מהמסורתיים-דתיים; 5% מהמסורתיים לא דתיים ומהחילוניים חשו אפליה.
12% מהאוכלוסייה (כ-600 אלף איש) חשו מופלים על רקע לאום. השיעור הגבוה ביותר נמצא בקרב המוסלמים, 41%. בקרב יתר הדתות: 28% מהנוצרים ומהדרוזים ו-5% מהיהודים חשו מופלים על רקע לאום.
10% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה (כ-520 אלף איש) הרגישו מופלים על רקע גילם. שיעורים גבוהים יחסית נצפו בגיל 24-20 (14% חשו מופלים), בגיל 59-50 (13%) ובגיל 75 ומעלה (13%). בגיל 44-25, 7% חשו מופלים על רקע גילם.
7% חשו אפליה על רקע מינם. נשים חשות מופלות על רקע מינן יותר מגברים (11% מהנשים לעומת 3% מהגברים). כאחוז אחד מבני 20 ומעלה חשו אפליה על רקע נטייתם המינית.
4% חשו אפליה על רקע מוגבלות פיזית או נפשית. בקרב אלה שדווחו על בעיה אשר מפריעה להם בתפקוד יומיומי – 12% דיווחו כי הופלו על רקע זה, כ-123 אלף איש.
