"זה לא סוד שהאיגוד שלנו בכלל, גם בימים כתיקונם הוא הכי דינמי בהסתדרות – ומשבר הקורונה שפגע בחופש התנועה, באוויר, בים וביבשה, פגע קשה בעובדים שלנו", אומר יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי בריאיון מיוחד לדבר. "אנחנו עובדים קשה. האמת היא שאני יודע מתי אני בא לעבודה ולא מתי אני יוצא. יש ימים שמגיעים בבוקר ויוצאים בבוקר למחרת".
ההסכמים באל על נחתמו ומענקי הביניים שנועדו להציל אותה אושרו אבל הדרך להבראת החברה עדיין ארוכה. יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי, עורך סיכום ביניים. על תפקידו של איגוד מקצועי בעת משבר, על האתגר להכיל את כאב הוועדים אבל גם לדאוג שבסופו של דבר, החברה תמשיך לעמוד על הרגליים.
המשבר באל על דרש מכם לנווט בין הסקטורים השונים בחברה, איך עשיתם זאת?
"כשיושבים ליד שולחן אחד טייס, דייל, עובד מינהלי ועובד תחזוקה, כל אחד מסתכל על הדשא של השכן, זה משתק את היכולת לנהל מו"מ. התחילו קרבות בין הסקטורים. ההחלטה להפריד את המו"מים אפשרה לכל ועד לעסוק בבעיות של הסקטור שלו ולפתור את הנושאים הנוגעים לו.
"זה גם הוכיח את עצמו כי בסוף שלושה הסכמים נחתמו בהסכמת הוועדים. אני חושב שחלוקת המחירים בין הסקטורים הייתה הוגנת. הטייסים, כ-10% מהחברה ששכרם עמד על 41% מהוצאות השכר שלה – לכן הנתח שלהם בהפחתת השכר גדול יותר, וזה טבעי.
הבנו שאם לא נדע לעזור להוציא עובדים בצורה מכובדת החברה לא תשרוד"
מה התפקיד של האיגוד בתוך המשבר הזה?
"נדרשנו פה לצעדים קשים, ואני גם מבין את הוועדים שמתקשים להכיל אירועים גדולים, בוודאי אירוע בסדר הגודל הזה שלא נראה כמותו מעולם. ועד עובדים כל עולמו זה לדאוג לעובדים ולשכר, ופתאום אומרים לו: צריך להפחית שכר, לפטר, להצטמצם. זה דבר קשה, ולכן התפקיד של ההסתדרות הוא להכנס לאירוע, לקחת מושכות לידיים ולקבל החלטות קשות. זה תפקיד קריטי.
עמדנו מול התהום
"בסופו של דבר, דאגנו גם שההסתדרות תעזור בפיצויי הפיטורים, זה דבר נדיר שלדעתי לא קרה מעולם אבל הבנו שאם לא נדע לעזור להוציא עובדים בצורה מכובדת החברה לא תשרוד. ההסתדרות תקצבה כ-10 מיליון שקלים מקרנות לעסקים במצוקה וגופים אחרים שמיועדים לכך, לפיצויים" אדרי אומר.
ובכל זאת, את הסכמת הטייסים לא הצלחתם לקבל ונאלצתם לחתום בלעדיהם.
"הם חשבו שיש זמן ושאפשר יהיה למשוך את המו"מ אבל הסברתי לכולם שזה לא מו"מ רגיל. היינו כבר ביום של ישיבת הדירקטוריון, ויו"ר הדירקטוריון הודיע לנו שבלי הסכם עם הטייסים, הוא יהיה חייב להיכנס לבית המשפט ולהודיע על חדלות פרעון. הייתה פה דרמה אמיתית, לא מבויימת, שלא כולם הבינו אותה. גם בשנות ה-80 כשאל על הופרטה היה משבר עם הטייסים שסירבו לחתום על ההסכם.
"לשמחתי רוב הוועדים כן הפנימו וחתמו, אבל המחוקק לא סתם קבע שמי שחותם על הסכם קיבוצי הוא ארגון העובדים. מייסדי המדינה הזו ראו לנגד עיניהם אירוע מסוג זה שעלול לקרות, והבינו שבמקרה כזה, רק ארגון העובדים יכול לקבל החלטות קשות.
"אני לא אוהב לחתום הסכם בלי הסכמת וועד העובדים. אבל מול תהום כזו, שאתה רואה ש-6500 משפחות עומדות לאבד את מקום עבודתם, ו-ועד עובדים שמייצג 650 מתוכם, הטייסים, לא מבין את גודל השעה, ומסרב להכנס מתחת לאלונקה בטענות כאלה ואחרות – זו בדיוק תפקידה של ההסתדרות.
אף חברת תעופה לא תהיה על דרך המלך
"עכשיו האינטרס של כל הצדדים הוא לפעול לשיקום מערכת היחסים, ואני מקווה בתחילת השבוע הבא ליצור שיח בין הטייסים להנהלת החברה. מקרבות אף אחד לא מרוויח, וגם אם התביעה שלהם תדחה, אף אחד לא שמח מהמצב שנוצר. גם זה חלק מהתפקיד שלנו: לגשר, לפשר, ולקרב בין החברה לעובדים שלה, ובמיוחד בין החברה לבין הטייסים".
התחושה היא שאל על עלתה על דרך המלך?
"בתקופה הקרובה אף חברת תעופה לא תהיה על דרך המלך, אין וודאות מה יקרה בעולם הזה. הענף, הזה הוא הענף שהכי נפגע בעולם, ונצטרך ללמוד לחיות עם זה בתקופה הקרובה, ואולי אף יותר מזה. בתוך זה אנחנו מכינים את אל על לחזרה לחיים ולהמשך ההשרדות. הגענו להסכם שיאפשר להפעיל אותה באופן מבוקר, כך שאפשר יהיה לשלוט בהוצאות.
נדע להסתדר עם מי שירכוש את החברה. מה שחשוב זה שיבוא עם DNA של לשמור על עובדים"
"בסופו של דבר, אם השמים לא יפתחו אל על ויתר חברות התעופה לא ישרדו. נדרש כאן שילוב של הלוואות, התייעלות ופתיחת השמים, וצריך גם שהתחלואה תרד כי אנחנו כרגע מדינה אדומה. חלק מהגורמים הללו תלויים בנו ואנחנו מנסים לעזור, יוצרים הסכמים מקלים כדי לעבור את התקופה הקשה הזו. אנחנו איגוד שיודע לעשות את ההסכמים הקיבוציים הטובים במשק, אבל בעת משבר צריך לדעת גם לשנס מתניים ולעזור לחברה כי אם אין מקום עבודה – אין עובדים. זו נוסחה פשוטה".
לאחרונה עלה שם חדש כרוכש אפשרי לגרעין השליטה באל על, זה מעודד?
"האמת היא שזהות הבעלים של אל על אינה מענייננו. בפן העסקי מי שירצה לרכוש את החברה – שירכוש. זה עניינם של בעלי המניות. אנחנו גם לא עובדים מול הבעלים – אנחנו עובדים מול הנהלה ודירקטוריון. נדע להסתדר עם מי שירכוש את החברה. מה שחשוב זה שיבוא עם DNA של לשמור על עובדים. אנחנו בעסקאות כאלה מוודאים שהבעלים שנכנס ידע לכבד את ההסכמים בחברה".
משבר שלא היה כדוגמתו
"זה לא סוד שהאיגוד שלנו בכלל, גם בימים כתיקונם הוא הכי דינמי בהסתדרות – ומשבר הקורונה שפגע בחופש התנועה, באוויר, בים וביבשה, פגע קשה בעובדים שלנו. אנחנו עובדים קשה. האמת היא שאני יודע מתי אני בא לעבודה ולא מתי אני יוצא. יש ימים שמגיעים בבוקר ויוצאים בבוקר למחרת".
איך השפיע המשבר על איגוד התחבורה בכלל?
"מצאנו את עצמנו נכנסים גם לעולם העסקי. ארגון עובדים עוסק בד"כ בדיני עבודה, תוספות שכר, קרן השתלמות. המשבר הנוכחי מחייב אותך ללמוד יותר לעומק גם את התחום העסקי. רווחים של חברה, הכנסות והוצאות, הון עצמי.
מקומות שבימים כתיקונם אתה לא תמיד שוחה. לשמחתי יש פה גם אגף כלכלה שמסייע, אנחנו לוקחים רואי חשבון ועושים עבודה מקצועית מאוד. אתה מוצא את עצמיך, בצוות מקצועי מאוד של כלכלנים, עורכי דין ואנשי איגוד מקצועי מהמעלה הראשונה".
יש מקומות העובדה שאנחנו מתאוששים בהם כמו התחבורה הציבורית והרכבת שחוזרת לעצמה במשורה. המקום היחיד שלא חוזר לעצמו זה עובדי רשות שדות התעופה שגם כן באותה קלחת. כל המדינה ראתה את שברון הלב של יו"ר הועד פנחס עידן. מדובר ביו"ר חזק מאוד שנשבר לעיני המצלמות. זה משבר שלא היה כדוגמתו. כולנו עסוקים כל היום בלחשוב איך עוזרים לעובדים, איך מצילים את מקומות העבודה.
