מהפכה בעולם הגירושים: היום (ראשון) יכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. החוק החדש קובעי כי הצדדים לסכסוך משפחתי יופנו ליחידות הסיוע של משרד הרווחה לקבלת מידע וסיוע ראשוני, על מנת לתכנן את ההורות לאחר הגירושים וזאת בטרם הגשת תביעות בערכאה השיפוטית. החוק מגדיר שלפני שבני הזוג שהחליטו להתגרש מגישים תביעה לבית המשפט הם חייבים לעבור לפחות פגישת גישור אחת תוך 45 יום. החוק תקף גם במקרה שרק אחד מבני הזוג בוחר להגיש את תביעת הגירושים.

במסגרת החוק יקבלו זוגות שנמצאים בסכסוך משפחתי מידע וסיוע ראשוני ללא תשלום מאנשי מקצוע שונים ביחידות הסיוע של משרד הרווחה שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. מטרת החוק היא לסייע למשפחות לעבור את התהליך המשברי המאפיין מקרים רבים של גירושים, בדרך של הסכמה ובחירה, ולמזער נזקים רגשיים, כלכליים וחברתיים לבני הזוג ולילדיהם. את החוק יזמו וקידמו שורת חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה והקואילציה: מרב מיכאלי (המחנה הציוני), שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), יריב לוין (הליכוד), שולי מועלם (הבית היהודי) ועליזה לביא (יש עתיד).

התהליך יכלול עד ארבע פגישות ויימשך 45 ימים שבסופם יחליטו הצדדים כיצד ברצונם ליישב את הסכסוך ואם לבחור בחלופה של התדיינות משפטית. ביחידות הסיוע פועלים עובדים סוציאליים ומגשרים וניתנים שרותי ייעוץ טיפול וגישור. בנוסף, לאחד המפגשים יצטרף עו"ד מטעם יחידות הסיוע שייתן לצדדים מידע משפטי רלוונטי. כחלק מיישום החוק נוספו ליחידות הסיוע של משרד הרווחה 36 תקנים, בנוסף ל-75 התקנים הקיימים. בנוסף, נוספו לראשונה 14 תקנים של עו"ד ליחידות.

מנהלת שרות יחידות הסיוע של משרד הרווחה שעל יד בתי המשפט לענייני משפחה, עו"ס ענת ענבר אומרת על החוק, "הרעיון של החוק הוא שאנשים יגיעו למפגשי מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום- ט.כ) ורובם לא ישארו לגישור. אנחנו נמליץ להם על כל מיני אופציות כדי למנוע את המלחמות המשפטיות. יש משא ומתן, טיפול זוגי, גירושים בשיתוף פעולה, זה לא חייב להיות דווקא גישור, זה יכול להיות כל סוג של יישוב סכסוך בהסכמה. זה גם יכול להיות עו"ד שיגיע להסכם".

כדי לא להשאיר את תחום הגישור והייעוץ הזוגי פרוצים, יחידות הסיוע פירסמו קול קורא לגיבוש רשימה של מגשרים מומלצים. מי שיכול לעסוק בתחום הם עו"ד ופסיכולוגים עם תואר שני שעוברים הכשרה לגישור כללי ולאחר מכן הכשרה לגישור במשפחה. האחראי לפיקוח על תחום זה הוא משרד המשפטים, שלא הגיב עד לבקשותינו לספק הסבר על האופן בו מתנהל הפיקוח על המגשרים. גורמים הקשורים בחוק הביעו את החשש כי חוסר בפיקוח יביא לתחום שרלטנים, אשר עלולים לפגוע משמעותית ביישום חוק חשוב זה.

נדב נישרי, מגשר. תמונה באדיבות המצולם.

נדב נישרי מגשר מומחה בגירושים, כותב הספר "להתגרש בשלום – המדריך לגישור גירושין בישראל", שיצא בהוצאת סטימצקי, מסביר את הרקע החברתי-סוציאלי לחוק הזה. "בהרבה מחקרים מתייחסים לגירושין מבחינת טראומה כאילו אחד מבני המשפחה מת. זוג התחתן, הקים משפחה, עשה ילדים, או לא, ומכל מיני סיבות אחד מהם או שניהם מחליטים שזה כבר לא זה ומחליטים לפרק. זה לא פירוק של פרויקט או מיזם משותף. מדובר באהבה, ילדים, זה מעורר הרבה מאוד רגשות. פעם כשזוג היה מתגרש זה היה קורה בשקט אבל מאז היו כל מיני שינויים, שבמרכזם שני תהליכים מרכזיים: המקום של הנשים השתנה, מבחינת קריירה, וגברים נשארים יותר בבית. ויחד עם זאת הגירושים הפכו להיות הרבה יותר שכיחים וזה יצר שוק שלם בעולם המשפטי. דיני משפחה זה דבר שמאוד התפתח ב-30 שנים האחרונות. כל החקיקה בגירושים היא 'דיספוזיטיבית' כלומר, גם אם יש חוק אפשר להחליט אחרת. בשנים האחרונות, במקום לטפל בחוסר הבהירות המשפטית, הרגשות והפחדים, במקומות טיפוליים הכניסו אותם לעולם בתי המשפט. שזה עולם שלא יודע לפשר הוא יודע רק לפסוק".

מה ההבדל בין גישור לתהליך בבית משפט?

"נכון לשנת 2012, 52 ילדים נרצחו על ידי הוריהם כחלק ממאבק גירושים או אחר הפסק דין. מקרים כאלה לא היו צריכים ללכת לבית משפט הם היו צריכים להגיע למטפל, אבל זה שוק פרוץ שיש בו הרבה כסף. זה יצר תהומות ובסופו של דבר שכחו את הדבר הכי חשוב והוא שהם נשארים משפחה, אם יש הסכמה לא צריך את מלחמת הגירושים אבל מכיוון שזה לא עולה כסף, לא היה אינטרס לקדם את זה. זה יצר מצב שאנשים כאינסטינקט הולכים למלחמת גירושים. מה שאדם היה מקבל זה מכתב מבית משפט, כתב תביעה, זה יצר מלחמות נוראיות. ומשם אני מגיע לגישור. אם אתה מתגרש זה בסדר, אם יש חילוקי דעות או קשה לדבר אז יושבים עם אדם שלישי שיעזור להגיע להסכמות. בסופו של דבר הזוגות תלויים אחד בשני, והיום מחקרים מוכיחים שילדים שהוריהם עברו גישור מצליחים יותר מילדים שהוריהם התגרשו ללא הגישור".

מה המשמעויות הכלכליות של תהליך גירושין?

מבחינת עלויות, תהליך גירושים לא בגישור עולה בין 30,000 ל-250,000 שקלים. בגישור בתהליך ארוך העלות היא 15,000 שקלים. אחוז גבוה של נשים חד הוריות מתחת לקו העוני. לטענתי זה בגלל הגירושים. משפחה נורמטיבית מוציאה בממוצע 100,000 שקלים על גירושין. המטרה של הגישור היא לא הסכם גירושים אלא להגיע להסכמות. היו לי זוגות שבאו להתגרש והלכו אחר כך לטיפול זוגי, ואז הולכים לדבר בחדר, שחשוב מאוד שהוא יהיה נעים, אם אתה לא רוצה להתגרש יש לך פה הזדמנות לדבר ולשכנע, זה נותן לצד שרוצה לסיים את הנישואים להגיד שלא רוצה יותר. וזה בעצם הופך להיות ה'שבעה' של הקשר, ובשבעה מדברים על כבודו של המת.

"האופציה האחרת היא נוראית, בגישור כל האופציות פתוחות. לקרוא כתב תביעה הופך אנשים לרובוט, הפוך אותם לאפאתיים. מתוך זה לחזור לגישור זה מאוד מאוד קשה. ההסכם שמגיעים אליו בגישור כולל הכל, לא חייבים אבל דווקא במקום הזה שהם נמצאים אפשר לדבר על הכל. אני יכול להגדיר מנגנון לעתיד על איך מקבלים החלטות על בעיות שיתגלו בהמשך".

בתור מגשר, איך אתה מגיב לטענות נגד החוק שהוא מונע גישה לבית משפט ומסרבל את תהליך הגירושים?

"המדינה מבינה שחייבים להגיע להסכמים בהסכמה ולצמצם את התהליכים בתי המשפט. במקרים קיצוניים (אישה מוכה, מיליונר), שילכו לבית משפט. החוק קובע שמי שרוצה להגיש תביעה צריך להגיש בקשה לאישור סכסוך תוך 45 ימים. צריכות להיות עד ארבע פגישות, בפגישה הראשונה תהיה עו"ס שתציג בפניהם את האופציות שלהן לגירושים (גישור, גירושין בהסכמה או משפט). העיכוב במובן הזה הוא מינורי. לראשונה זוגות ידעו שיש להם עוד אופציות ובגלל שהיא משנה את הצעד הראשון היא גם משנה את הצעד האחרון. נשים יותר חזקות במילים וגישור זה מקום שבו מדברים, זה שיח נשי".

ח"כ מרב מיכאלי. צילום: פלאש 90

במחקר שיזם משרד הרווחה ניתן לראות כי למעלה מ-70% מאלה שהגיעו להסכמה בנושאי משמורת, גירושים ומזונות ילדים דיווחו על יציבות ההסכמות כחצי שנה לאחר סיום ההתערבות, בנוסף 55% ממקרי הסכסוכים הזוגיים שטופלו ביחידות הסיוע של משרד הרווחה נפתרו בהסכמה בנושאי מזונות או משמורת/הסדרי קשר. המחקר שנערך על ידי מכון מאיירס-ג‘וינט-ברוקדייל בהובלתה של דר' טלי באייר- טופילסקי נערך בקרב מדגם מייצג של כ-300 משפחות שהופנו על ידי בתי המשפט לענייני משפחה בשנים 2013-2012 ונערך כחצי שנה אחרי סיום ההתערבות.

בכ-63% מהמשפחות שנסקרו, עוצמת הסכסוך שטופל הוערכה על ידי עו"ס יחידת הסיוע כגבוהה וב-55% מהמקרים התקשורת בין הצדדים הוערכה על ידי העו"ס ככוחנית ולא יעילה. 78% מהנסקרים דיווחו כי חוו אלימות פיזית, מילולית או רגשית מהצד השני בסכסוך ו-21% דיווחו על אלימות פיזית כלפיהם, ללא הבדל בין גברים ונשים בשכיחות הדיווח על אלימות כלפיהם (מלבד שעור גבוה יותר של אלימות פיסית כלפי נשים). עוד עולה מהמחקר כי 87% מההתערבויות ארכו עד שלושה מפגשים בלבד. "ממצאי המחקר מראים שעל אף תנאי הפתיחה הקשים של זוגות המופנים ליחידות הסיוע, ההתערבות קצרת הטווח ביחידות מצליחה במקרים רבים לסייע לזוגות לפתור את הסכסוך בהסכמה" מסבירה דר' באייר-טופילסקי. "ראינו שהסכמות אלה לרוב יציבות לאורך זמן וכי רוב הלקוחות מביעים שביעות רצון גבוהה מההסכמות אליהן הגיעו, ללא הבדל בין גברים ונשים במידת שביעות הרצון״.

ח"כ מרב מיכאלי, מיוזמות החוק התייחסה לחוק ואמרה: ״החוק יסייע לזוגות רבים שמתגרשים לעשות את זה בדרכי שלום, להנמיך את הלהבות ולסיים את הנישואים בדרך שתשמור על הכסף המשפחתי ובעיקר על הילדות והילדים. זה לא ״גישור חובה״, כי גישור לא יכול להיעשות בכוח, אבל זאת דרך חדשה להפרד ולהשאר הורות והורים. אני מאמינה שהחוק יעזור להרבה זוגות שלא מכירים את האפשרויות לסיים את הפרק המשותף בכבוד, בלי להוציא את ההון המשפחתי על עו״ד ובפחות פגיעה בילדים״.