דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
22.2°תל אביב
  • 22.6°ירושלים
  • 22.2°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 19.1°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 22.7°אילת
  • 20.1°טבריה
  • 18.0°צפת
  • 22.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

ויקיפדיה בת 20 / "כשאנשים חיפשו מידע על הקורונה הם הגיעו לוויקיפדיה. הערך הראשי על המגפה נערך 23 אלף פעמים"

שני אבנשטיין סיגלוב (צילום: Shani Evenstein Sigalov, CC-BY-SA 4.0)
שני אבנשטיין סיגלוב (צילום: Shani Evenstein Sigalov, CC-BY-SA 4.0)

שני אבנשטיין סיגלוב, הישראלית הראשונה בדירקטוריון קרן ויקימדיה העולמית, מספרת בראיון ל"דבר" על התנועה שמאחורי ויקיפדיה והמיזמים הנלווים לה; ועל תוכניות הפיתוח שלה: מוויקי-מדיסין למידע רפואי ו"קופסת אינטרנט" לאזורים נידחים, עד וויקי-דאטה לכתיבת מכונה של ערכים | "מידע צריך להיות נגיש, ואנשים נלחמים על זה. זה אקט פוליטי ומרדני"

עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

עם 55 מיליון ערכים ב-300 שפות, יותר ממיליארד משתמשים בחודש, 280 אלף עורכים מתנדבים ומקום קבוע ברשימת עשרת האתרים הנצפים בעולם, ויקיפדיה, שמציינת בימים אלה 20 שנה להקמתה, היא אחד ממקורות המידע השימושיים ברחבי תבל.

עבור הקהל הרחב, ויקיפדיה, התחליף לאנציקלופדיה המסורתית, היא מקור מהיר וזמין; אבל היא רק אחד מהמיזמים של קרן ויקימדיה, המפעילה אותה. עבור הפעילים, המתנדבים, ויקימדיה היא תנועה מהפכנית, אידיאולוגית, שהולכת הרחק מעבר לכתיבת ערכים, קישורים והערות שוליים.

את חזון התנועה ניסח ג'ימי ויילס, המייסד, שאמר עם הקמתה: "דמיינו לעצמכם עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי, בשפה שלו".

לדברי שני אבנשטיין סיגלוב – הישראלית הראשונה והיחידה שמכהנת, מאז 2019, כחברת דירקטוריון בחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית, שמכוונת את תנועת ויקימדיה ותומכת בוויקיפדיה ומיזמי האחות שלה בכל העולם – דווקא בעידן הפייק-ניוז והדיפ-פייק, ויקיפדיה הבשילה כאחד האתרים שאפשר לסמוך עליהם ולקבל בהם מידע אמין ומדויק.

"כשאנשים חיפשו מידע על הקורונה", היא מספרת בהתרגשות, "הם הגיעו לוויקיפדיה, וזה בזכות העבודה האדירה של הקהילה, של המתנדבים, בזכות העבודה בשפות שונות. בהקשר של קוביד-19 עלו 7,000 ערכים ב-188 שפות. הערך הראשי על המגפה נערך 23 אלף פעמים".

מה זה אומר למשתמש או המשתמשת בבית?
"שיש אנשים שאכפת להם ושרוצים שלציבור יהיה מידע אמין. כלי התקשורת התבססו על המידע שלנו, גוגל מציג את הנתונים מוויקיפדיה הרבה פעמים, כי סומכים על הקהילה הזאת".

"הוקסמתי מהמחשבה החינוכית"

אבנשטיין סיגלוב היא אשת חינוך, מרצה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב. היא עוסקת במפגש בין חינוך, טכנולוגיה, חדשנות וידע חופשי ופתוח. היא גם העורכת הראשית ויו"ר שותף של פרויקט בן יהודה (מיזם אינטרנטי מבוסס מתנדבים, שמוקדש לשימור והנגשה חופשית של קלאסיקות מהספרות העברית); מתנדבת בסטטוס "מפעילת מערכת" בוויקיפדיה; וכאמור, דירקטורית בקרן ויקימדיה העולמית, הקרן שמכוונת את תנועת ויקימדיה ותומכת בוויקיפדיה ומיזמי האחות שלה בכל העולם. את עיסוקיה מתמצתת אבנשטיין סיגלוב להגדרה פשוטה: "אני פעילת תוכן חופשי".

ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, אמר עם הקמתה: "דמיינו לעצמכם עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי, בשפה שלו" (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)
ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, אמר עם הקמתה: "דמיינו לעצמכם עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי, בשפה שלו" (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)

ההצטרפות שלה לוויקימדיה הייתה די מקרית, לדבריה. "ב-2011 חבר הזמין אותי לבוא איתו לוויקימניה, הכנס השנתי של הוויקמדים, שהתקיים בתל אביב. ישבתי שם והייתי בהלם. הוקסמתי מהמחשבה החינוכית, מהרעיון של ה-GLAM (הסבר בהמשך). באותו יום הצטרפתי לעמותה.

"כיום תחום הפעילות שלי בקהילה הוא ה'אווט-ריץ" – החשיפה של מיזמי ויקימדיה השונים לאנשים, עשיית חיבורים עם מוסדות. יש אנשים שבאים לוויקמדיה עם תחום עניין מסוים – חובבי סרטים או טיולים לדוגמה, שזה ממש אחלה. אבל אני מסוג האנשים שנכנסו לזה בגלל הרעיון. בגלל אידאולוגיה".

קרמבו למשל

לפני שמגיעים אל האידאולוגיה והמנגנון שמפעיל את התנועה העצומה הזו, אבנשטיין סיגלוב מציגה את עמודי התווך של הכתיבה בוויקיפדיה.

ניטרליות: "כשאנחנו מדווחים, אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה הכי ניטרלית. בדת ובפוליטיקה זה מאוד מורכב, אבל גם בערך קרמבו. יש שם פסקה מעניינת על הקרמבו בהלכה, שבה מסבירים שהדעות חלוקות. בעוד חלק חושבים שהעיקר זה השוקולד והקצפת, אחרים חושבים שהעיקר הוא העוגייה. זו סוגיה קריטית כי מבחינת ההלכה, יש שתי ברכות שונות לקרמבו. זו דוגמה שאני אוהבת לכך שרצוי להציג כמה שיותר נקודות מבט על כל ערך".

יכולת לאמת: "היכולת של הקורא/ת לדעת מאיפה הגיעו הטענות הוא קריטי. בערך שכתוב טוב תמצא כמעט על כל משפט הערות ומקורות. זה עיקרון חשוב, כי זה מאפשר לקוראים ללכת לבדוק. זה לא כמו האנציקלופדיות של פעם, שאנשים ישבו וכתבו ולא ניתן היה לדעת מאיפה הם הביאו את העובדות, הרעיונות או הטיעונים. עבודה ויקיפדית למהדרין מבוססת על מחקר מעמיק ומסודר עם מקורות באיכות טובה".

אין פרסום ראשון: "מחקר אקדמי, ככל שיהיה מהמם ופורץ דרך, לא יתפרסם בוויקיפדיה כפרסום ראשון, אלא רק אחרי שההתפרסם בכתב עת מוכר. ויקיפדיה מדווחת על מה שכבר קרה ומישהו כתב עליו".

כיסוי אנציקלופדי: "לא לכל דבר צריך להיות ערך באנציקלופדיה. זה עיקרון פחות מוחלט משלושת העקרונות הקודמים. מצד אחד יש מכלילנים, ואני בהם, שטוענים שאם מישהו חיפש משהו ברשת, כדאי שיהיה ערך. אנחנו הרי לא מוגבלים במקום, אז מה אכפת לנו שיהיה על זה ערך, כל עוד אפשר לכתוב אותו בצורה אמינה ומהימנה? יש כאלה שחושבים שצריכים להיות חוקים נוקשים יותר. זה נושא חי, שדנים בו".

שבירת חוקים: "עורך בוויקיפדיה צריך להכיר את החוקים של הקהילה, אבל לא לפחד לפרוץ את הגבולות הפנימיים שלנו. אחרת לא נוכל להמשיך ולהתפתח".

בנוסף לאלה יש עוד שני עקרונות יסוד רוחביים: הראשון הוא שקיפות – ניתן לראות כל עריכה ומי עשה אותה, ולכל דף יש גם דף שיחה שבו חשופים כל הדיונים אודותיו. העיקרון השני הוא הקפדה יתרה על זכויות יוצרים.

הקרן, המיזמים והשלוחות

"ויקימדיה", מסבירה אבנשטיין סיגלוב, "היא המכלול של המיזם הזה, שהוא תנועה חברתית של אנשים שמאמינים שתוכן צריך להיות חופשי. תנועה עם חזון, אידאולוגיה. קבוצה גדולה מאוד של אנשים, שמחויבים למימוש החזון הזה, עוסקים בהתנדבות בשחרור ובהנגשה של מידע, פועלים ביחד בכל מיני מסגרות ומעצבים ביחד את הדרך לשם ככל שהסיפור הזה מתפתח".

לתנועה, היא מסבירה, יש שלושה רכיבים מרכזיים:

מיזמים: ויקיפדיה היא המיזם הגדול והמוכר של התנועה, ולצדו יש 13 מיזמים נוספים, כמו ויקיציטוט, ויקימסע, ויקימילון ועוד. "המיזם הצעיר ביותר, שמהווה את מרכז העיסוק שלי, הוא ויקי-נתונים (wikidata)".

קרן ויקימדיה העולמית: ארגון שלא למטרות רווח, שמשמש פלטפורמה כלכלית לאותם מיזמים. "הוא מחזיק את השרתים ומפעיל את כל מה שנדרש כדי שהאופרציה הזו תוכל להתקיים".

השלוחות או הסניפים (האפיליאייטס): "אלה הרבה תנועות וארגונים מקומיים שתומכים באופרציה הזו, חלקם על בסיס מקום וחלקם על בסיס נושא משותף. אני, לדוגמה, שותפה בוויקי-מדיסין, שזה ארגון שעוסק בשיתוף ידע רפואי. האפיליאייטס הם חוליית החיבור שאמורה לאפשר קשרים ושיתופי הפעולה. בגלל שלוויקיפדיה אין הנהלה מרכזית, כשאתה בא לארגונים מסודרים כמו גלריות, ספריות, ארכיונים או מוזיאונים (ראשי תבות GLAM באנגלית) הם רוצים לעבוד מול גוף מסודר, עם אנשי קשר קבועים. בישראל עושה את זה עמותת ויקימדיה ישראל'".

חגיגות ה-17 לגרסה העברית של ויקיפדיה. בשל ההגבלות, המפגש נערך בזום (צילום: ויקיפדיה)
חגיגות ה-17 לגרסה העברית של ויקיפדיה. בשל ההגבלות, המפגש נערך בזום (צילום: ויקיפדיה)

בין שלושת הרכיבים האלה יש יחסי גומלין, אבל לתנועה אין ניהול מרכזי. "בסופו של דבר, מי שאחראי על התוכן הם המתנדבים עצמם. הקרן מצידה, עושה פעולות שמטרתן לתמוך במיזמים ובארגונים השונים כדי להעשיר את התנועה ואת התוכן".

את מתארת מבנה מבוזר, מתוחכם, עצום בהיקפו, מצליח מאוד וממשיך להתפתח. איך דבר כזה נוצר ומתנהל?
"זה נוצר באבולוציה. בהתחלה הייתה ויקיפדיה. מיזם שהקדים למעשה את התנועה, והיום הוא חלק ממנה. ג'ימי ויילס פתח את קרן ויקימדיה העולמית, שאוספת תרומות כדי לקיים את המיזם. לאט לאט התפתח הסיפור של האפיליאייטס ועוד מיזמים, ואז גם הגיעו שיתופי פעולה עם מוסדות".

איך מנווטים התפתחות של גוף עם מאות-אלפי משתתפים? איך, למשל, מקבלים החלטות על מה יהיה המיזם הבא, או מה מותר ואסור בוויקיפדיה?
"הכל עובד על טהרת ההתנדבות. זה עיקרון יסוד, לא אילוץ. אנחנו לא רוצים להיות תחת שום השפעה של שום גוף. המידע צריך להיות מבוסס ומגובה במקורות. זו עבודה קשה והוויקימדים מאוד מסורים לה. יותר מזה, זו  אידאולוגיה. מידע צריך להיות נגיש, ואנשים נלחמים על זה מול מוסדות שרוצים לנכס את המידע. זה אקט פוליטי ומרדני. מאותה הסיבה אין פרסומות בוויקיפדיה. התוכן תמיד יהיה נגיש בחינם. זו אידאולוגיה".

אז על אחת כמה וכמה נדרש ניהול.
"את המבנה החברתי אני יכולה לתאר גם כמבנה היררכי, כי בתוך ויקיפדיה יש דרגות של הרשאות. מצד שני יש אנרכיה, כי כל מתנדב כותב על מה שבא לו ואין יד מכוונת. אבל מצד שלישי זו גם דמוקרטיה, כי כשיש מחלוקות מקיימים דיונים שמוכרעים בקונצנזוס. יש מנגנוני בוררות פנימית שעובדים בצורה דמוקרטית, והכל שקוף. מהצד הרביעי זו גם סוג של מריטוקרטיה, כי מי שנמצא מצביע ומשפיע".

גמדים מתקנים לינקים שבורים

לוויקימדים ולוויקיפדים יש תפקידים נוספים מעבר לכתיבת ערכים. "יש כל כך הרבה משימות ואנשים תורמים בצורות שונות. יש אנשים שמטפלים בתמונות ויש אנשים שאוהבים את ויקימילון ויש ויקיציטוט ויש קהילה שלמה של ויקי-דאטה. וגם בתוך המיזמים יש חלוקה לתפקידים שאפשר לעשות".

למשל?
"בוויקיפדיה למשל יש ויקי-גמדים שמתקנים טעויות קטנות, שגיאות כתיב, לינקים שבורים, מוסיפים רפרנסים. ויש מתנדבים שמנטרים – מסתכלים על רשימות השינויים האחרונים בערכים. בכל רגע נתון אפשר לראות איזה שינויים נעשים, והם מוודאים שהעריכות תקינות, שלא מדובר בהשחתת ערכים וכו'".

איך להיות קהילה בטוחה

ויקימדיה לא מסתפקת בקיים. אבנשטיין סיגלוב מתארת את תהליך העומק שנעשה לבירור הכיוונים שאליהם התנועה צריכה ורוצה ללכת. "רצינו לחשוב ביחד איך התנועה תראה ב-2030, ומה צריך לעשות בדרך לשם".

ברור לנו שבעולם המתפתח, כדי להיות רלוונטים לילדים שגדלו בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, צריך לשפר ממשקים, להבין מה עושים עם וידאו וכד'. זו מטרה שצריך לפרק ולהוריד לקרקע"

התהליך החל ב-2017. כ-100 מתנדבים, שהתחלקו לתשע קבוצות חשיבה, יצאו למחקרים ולשיחות עם קהילות מקומיות. בתחילת 2019 הגיעו יחד לטיוטה בת 89 המלצות, שאותה זיקקו במשך קצת יותר משנה ל-10 המלצות, שיהוו את הבסיס לפעולה של התנועה בעשור הקרוב. השלב הבא בתהליך אמור להיות סלילת הדרכים להגשים את ההמלצות.

אחת ההמלצות שהתגבשו היא שיפור חווית המשתמש. "הרי ברור לנו שבעולם המתפתח, כדי להיות רלוונטים לילדים שגדלו בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, צריך לשפר ממשקים, להבין מה עושים עם וידאו וכד'. זו מטרה שצריך לפרק ולהוריד לקרקע.

"המלצה אחרת מדברת על הגברת הביטחון, הבטיחות וההכלה. בסופו של דבר מדובר בבני אדם, במרחב עם השפעה, אז ברור שיש גם תופעות של בריונות והטרדות. במשך השנים התפתחו כלים מסויימים להתמודד איתם, אבל זה עדיין אחד הדברים שמעסיקים אותנו בקרן ובכלל בתנועה, איך להיות קהילה בטוחה מזמינה וידידותית. בימים אלה חושבים איך לקדם את זה בעזרת מנגנוני דיווח, או בעזרת קוד התנהגות אוניברסלי מוסכם".

ויקיפדיה בקופסה למקומות נידחים

אחד האתגרים המרכזיים שוויקימדיה העמידה לעצמה הוא צמצום של פערים. למשל מגדריים. נשים מהוות היום כ-10% בלבד מקהילת ויקימדיה. בישראל המצב קצת יותר טוב. כמעט 20% מהוויקמדים הן ויקמדיות. "התוצאה של הפער הזה ברורה", אומרת אבנשטיין סיגלוב, "יש לנו הרבה פחות ביוגרפיות על נשים מאשר על גברים. זה נושא שיש לנו בו עוד עבודה רבה".

ויש לה דוגמאות לפערים נוספים. "אתה תמצא ערך על כל כפר באירופה, אבל לא בהודו ולא באפריקה. בעצם, בכל מה שקשור לעולם המתפתח יש תת ייצוג, ואנחנו עושים מאמץ כדי להביא מגוון".

מה זאת אומרת?
"אנחנו צריכים לצמצמם פערים ולהגיע למקומות שלא מחוברים לאינטרנט, שזה למעשה חצי מהאנושות. ידע יכול לשנות חיים. בוויקי-מדיסין, למשל, אנחנו עובדים על אפליקציה שתאפשר להוריד מידע רפואי למכשיר הטלפון כך שאפשר יהיה להיכנס אליו גם במצב לא מקוון".

מדוע זה נחוץ?
"העניין שלנו הוא הרי הנגשת ידע. במדינות מפותחות יש טלפונים סלולריים, אבל לא תמיד מכשירים חכמים. אז יצרנו מכשיר קטן שנקרא 'אינטרנט בקופסה'. המכשיר מכיל את כל המידע של ויקי-מדיסין, והקופסה הזאת הופכת להוט ספוט, שמאפשרת גלישה לתוך המידע.

אנחנו צריכים לצמצמם פערים ולהגיע למקומות שלא מחוברים לאינטרנט, שזה למעשה חצי מהאנושות. ידע יכול לשנות חיים"

"הטכנולוגיה מתפתחת במהירות. כרטיסי הזיכרון מתרחבים והמחיר שלהם יורד. אז היום, את כל ויקיפדיה אפשר להכניס ל-128 מגה. מתאימים את זה לשפה מקומית, ויש לך עוצמה אדירה בגודל כזה קטן".

את מדברת עכשיו לא רק על הנגשת ידע אלא על טכנולוגיה של הפצת ידע.
"הנטוורק שאנחנו מפעילים מטורף ועצום. יש לנו שיתוף פעולה עם כל מיני מוסדות. יש מידע חסום שאנחנו מנסים לשחרר – חינוך, ממשלות, מוסדות מחקר, ארגון הבריאות העולמי וכו'. אבל בסופו של דבר צריך שהמידע הזה יהיה גם נגיש לכולם, וכשאנחנו אומרים כולם אנחנו מתכוונים כ-ו-ו-ו-לם".

ויקי-דאטה ובוטים: המכונה כותבת

הרעיון של אינטרנט בקופסה, שינדוד למקומות הנידחים ביותר, הוא לא קצה הדרך. המחשבה המהפכנית שמסתובבת במסדרונות ויקימדיה הולכת, מתברר, עוד יותר רחוק.

"הזכרתי קודם את ויקי-דאטה, זה למעשה מאגר של מידע מובנה ומקושר שאפשר לעשות עליו שאילתות ושגם בני אדם וגם מכונות יכולים לעשות בו שימוש. לדוגמה, היום כשאתה שואל את סירי או אלקסה שאלות כלליות, חלק מהתשובות מגיע מוויקי-דאטה".

אבנשטיין סיגלוב מאמינה שהוויקי-דאטה יהפוך לגורם מכריע בעתידה של ויקמדיה. "יש מיזם חדש שנקרא ויקיפדיה אבסטרקטית", היא מרחיבה, "שהרעיון שלו הוא להשתמש בויקי-דאטה כדי לייצר תוכן באופן חצי אוטומטי".

מה זאת אומרת ליצור תוכן באופן חצי אוטומטי?
"נגיד התבניות הקטנות שמופיעות בדפי הערכים מצד שמאל, אלה עם הפרטים הטכניים על הערך. עד עכשיו עדכנו אותן ב-300 שפות. הערך על צרפת תורגם שוב ושוב, ואיתו גם הנתונים שמופיעים שם בצד: סוג המשטר, ראש המדינה, עיר הבירה וכו'. כשנתון היה משתנה היה צורך לעדכן אותו ידנית. כיום הנתונים מתעדכנים בוויקי-דאטה ונשאבים באופן אוטומטי לתוך התבניות האלה בשפה המתאימה.

"הרעיון הוא להבנות חלקים גדולים יותר מהטקסט כדי לחסוך המון עבודה. לא הכל ניתן למכן, עדיין צריך עין אנושית ועריכה, אבל אפשר לרתום את הטכנולוגיה כדי לחסוך עבודה שיכולה להיות טכנית, ולפנות את המתנדבים לפעולת החשובות יותר. בינה מלאכותית תעזור בעבודה הסיזיפית. בוטים לא כותבים ערכים, אבל יש בוטים שיכולים לספק את הבסיס של הערך.

"אנחנו גם מפעילים מיזם של מיקרו קונטריביושן, שמטרתו לאפשר לאנשים לתרום מידע בצורה משחקית".

מה זה אומר?
"קיבלנו ממוזיאון המטרופוליטן מאגר ענק של תמונות. אתה משחק ואתה רואה תמונה. שואלים אותך אם אתה רואה עץ בתמונה. ולאט לאט התוכנה אוספת מידע, מצליבה אותו ולומדת מה יש בתמונה".

הקורונה קלקלה את יום ההולדת

לפעמים המתנדבים של ויקמדיה יוצאים מהמסך ומהרשת ונפגשים גם בעולם האמיתי. מדי שנה נערך מפגש ויקימניה – כנס בינלאומי של ויקימדים מכל העולם. מעת לעת מקיימים הוויקימדים גם כנסים נקודתיים בנושא ספציפי. ב-2018, לדוגמה, התארח בארץ כנס ה-GLAM הבינלאומי. מדי פעם יש גם האקתונים, מפגשים שבהם מתקיים מרתון של קבוצות חשיבה.

חגיגת יום הולדת בדף הבית של ויקיפדיה (צילום מסך)
חגיגת יום הולדת בדף הבית של ויקיפדיה (צילום מסך)

"לצערי, השנה, בגלל הקורונה, אין כנסים", אומרת אבנשטיין סיגלוב, "חגגנו 20 שנה לוויקימדיה במפגש וירטואלי. אם לא הייתה קורונה, היינו נפגשים לחגוג את יום ההולדת. לוויקפדיה העברית שהושקה ביולי 2003, חוגגים יום הולדת בקיץ".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!