"אנחנו מצדיעים פה לשני ענקים: בן-גוריון, היהודי הגדול ביותר שקם בדורנו, מנהיג שידע להתקדם ולקבל החלטות נכונות; וגולדה, מחלוצות ההנהגה הנשית וממקימות נעמת. הם בנו פה דברים גדולים, ואנחנו ממשיכים ללכת בדרכם", אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בטקס ׳הכרת הטוב׳ למייסדי הארגון והמדינה.
בטקס שערכה ההסתדרות הבוקר (א׳), נחנכו פסליהם של ראשי הממשלה לשעבר דוד בן גוריון, ששימש גם כמזכיר ההסתדרות וגולדה מאיר בגן ההסתדרות. האירוע התקיים במעמד יו״ר הכנסת יריב לוין, יו״ר הסכונות יצחק הרצוג, נציגי משפחותיהם של מאיר ובן גוריון, מנכ"ל ההסתדרות עו״ד אופיר אלקלעי, יו"ר נעמ"ת, חגית פאר ומ"מ יו"ר ההסתדרות רועי יעקב.
״אני חושב שבן גוריון היטיב לראות קדימה. על הבסיס שהוא בנה אנחנו ממשיכים לפעול ומנסים ליצור דברים דומים״, אמר בר-דוד, ״ההסתדרות היום שונה ממה שהיתה. אין לנו בנק פועלים וקופת חולים, אבל עוד יש לנו את הנשמה של פעם, ואיתה נלך קדימה. עם הדגלים ההם, ועם דגלים חדשים, כדי שההסתדרות תישאר רלוונטית גם בעוד מאה שנים״.
בר-דוד התייחס לשינוי אותו הוא מוביל בהסתדרות, להפיכתה לארגון המייצג את כלל חלקי החברה הישראלית ואיננו מזוהה עם תנועה פוליטית מסוימת: ״יכול להיות שבן גוריון לא היה אוהב את זה. אני מאוד מכבד אותו, פסלו נמצא בלשכתי. אבל אני חושב שבלי השינויים הנדרשים לא נצליח במשימתנו להוביל את החברה הישראלית למקום צודק יותר לטובת כלל העובדים בישראל. אנחנו צריכים לשמור על ערכי העבר לצד חתירה קדימה״.
מנכ״ל ההסתדרות ורמ״ט יו״ר ההסתדרות, עו״ד אופיר אלקלעי, שיזם את האירוע, סיפר על קורותיהם של בן גוריון וגולדה מאיר: "זכינו להנציח את האנשים הדגולים הללו לטובת הדורות הבאים. המדינה – המתנה שקיבלנו מהאבות המייסדים, ראוי שנשמור עליה מכל משמר. די לסכסוכים, הגיעה העת שנהיה עם אחד".
אלקלעי תיאר, בין היתר, את ההכרעה הקשה מולה ניצב בן גוריון ערב הקמת המדינה, נוכח האבדות הקשות שספג היישוב במלחמת העצמאות לאחר ה-כ"ט בנובמבר, והחלטתו בכל זאת לדחוף ולהוביל להכרזת העצמאות. על גולדה מאיר סיפר כיצד לקחה על עצמה להוביל את גיוס הכספים בארה"ב לטובת רכישת הנשק שהיה נחוץ לביצור יכולתו של צה"ל להכריע את המלחמה בראשית ימיה של המדינה, ועל פעולותיה כשרת העבודה הראשונה של היישוב לחקיקת חוקי העבודה הראשונים של מדינת ישראל.
יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין אמר שהצבת פסליהם של דוד בן גוריון וגולדה מאיר בגינת ההסתדרות שנפתחה לציבור הרחב, מבטאת את השינויים שעברה ההסתדרות בשנים האחרונות. "זהו ביטוי פיזי למהפך עצום שהובלת כאן בפרק זמן קצר מתוך הבנה עמוקה שבעידן של היום, הכוח הוא קודם כל בתמיכה הציבורית, בחיבור לציבור.
״העובדה שההסתדרות פותחת את שעריה לא רק במובן היום יומי של הטיפול בענייני עובדים וגמלאים, אלא פותחת את שעריה לכלל הציבור, לכלל הזרמים, לכל המפלגות, מהווה בית לכולם ומבטאת את זה גם ברמה הפיזית של פתיחת הבית לציבור, יש פה מהלך שמעצים ומחזק את ההסתדרות ומאפשר לאנשים להבין שההסתדרות פועלת למענם, בשבילם ולא נגדם״.
יו"ר הסוכנות היהודית בוז'י הרצוג, הצביע על כך, שלאחר כהונתו כיו"ר ההסתדרות, פעל בן גוריון להקמת הסוכנות היהודית ועמד גם בראשה. "שנינו יושבים על כסאו של בן גוריון", אמר לבר-דוד. "ללא בן-גוריון, ללא ההסתדרות וללא הסוכנות, ספק אם הייתה קיימת מדינת היהודים. המשולש הזה היה חשוב מאין כמוהו. גולדה אף היא סיפור נהדר של תרומה לבניין העם והארץ. המדינה אמנם גדלה וצמחה מאז, אבל מה שמשמעותי היום זה שבפסיפס הישראלי – יש מקום של כבוד לכל הנרטיבים".
״אילו דוד בן גוריון וגולדה מאיר היו יושבים על הספסל הם היו מחייכים נוכח הגינה שנפתחה לציבור הרחב, מלאה בקולות ילדים וילדות, הורים צעירים, סבים וסבתות״, אמרה יו״ר נעמ"ת חגית פאר, ״זו ההסתדרות כפי שחלמו אותה. לא רק ארגון עובדים אלא ארגון חברתי הפועל לרווחת הכלל״.
"גולדה היא סמל ומופת לאישה מנהיגה שצדק חברתי היה בראש מעייניה", הוסיפה פאר, "את מה שינקה בנעמ"ת הביאה לתפקידה הראשון כשרת העבודה כשיזמה את חוקי העבודה הראשונים, ובהם חוק עבודת נשים שהגן לראשונה והכיר בצרכיהן הייחודיים של נשים בשוק העבודה כמו הגנה תקופת היריון ולידה".
הפסלים עשויי הברונזה נוצרו על ידי הפסלת הוותיקה והמוערכת ורדה גבעולי יחד עם בן זוגה אילן גלבר. גבעולי תיארה את התחקיר העמוק שקדם ליצירת הפסל ואמרה "ניסינו לקלוע לדמיון הלאומי תוך מתן דגש אישי שלנו כיוצרים על מראה הדמויות. הכוונה הייתה לתת לכל אחד נקודת התחברות אוניברסלית אבל גם ייחודית לבן-גוריון ולגולדה".
