מערכת ההגנה כיפת ברזל היא אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב סבבי הלחימה מול ארגוני הטרור מרצועת עזה בעשור האחרון. בגלל הרגישות הביטחונית, רוב הנתונים הקשורים לפעילות המערכת חסויים, ואפשר רק להעריך על בסיס הנתונים שכן פורסמו, בצירוף אומדנים גסים. כמה עלה הפיתוח שלה, כמה עולה כל טיל, וכמה נזק נחסך? כיפת ברזל במספרים.
90% יעילות בשגרה
פיתוח המערכת קודם על ידי שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, כשעמד בראש מפלגת העבודה בממשלת אולמרט ב-2007-2006 . ב-2011 הוצבה המערכת הראשונה, לפני שהפכה למבצעית באופן מלא וכבר השיגה אחוזי יירוט של 75%. הנתון שופר בהמשך ועומד היום על כ-90% בזמני שגרה.
ניכר כי במבצע 'שומר חומות' קצב הירי של ארגוני הטרור גבוה בהרבה מזה שנרשם במבצע 'צוק איתן'. שימוש במטחים מרובי רקטות מאתגר את מערכת כיפת ברזל. במבצע הנוכחי נהרגו 11 אזרחים ב-9 ימים, לעומת 6 בלבד בצוק איתן, שנמשך 49 יום.
אין ספק שכיפת ברזל היא עדיין מערכת הגנה יעילה ביותר, שמונעת את עיקר הפגיעות בנפש וברכוש מירי הרקטות ואף חלק מהירי של פצצות מרגמה. אף על פי כן, השינוי בדפוס הירי מאתגר את יכולות המערכת, והשפעתו המדויקת עדיין לא ידועה.
יירוטים עלייך ישראל???????? pic.twitter.com/EvgRvNyQnf
— Real News IL (@RealNewsIL) May 19, 2021
ידוע כי עלות שיגור הטילים המיירטים של כיפת ברזל עולה עשרות מונים על זו של הרקטות שיורים ארגוני הטרור. אך בחינה כלכלית של השפעת המערכת מחייבת להתבונן בסדרה רחבה יותר של מספרים שמספרים סיפור הרבה יותר מורכב.
כ-4 מיליארד שקלים לפיתוח וסוללות ראשונות
סכום הפיתוח של מערכת כיפת ברזל לא פורסם באופן רשמי, אך על פי פרסומים והערכות הוא נמצא באזור ה-4 מיליארד שקלים, במימון משותף של ישראל וארה"ב.
פיתוח המערכת החל בתקציב ממשלתי ישראלי של כ-800 מיליון שקלים, אך ארה"ב הקצתה קרוב למיליארד דולר (כ-3.3 מיליארד שקלים) לשלבי הפיתוח הנוספים ולרכש הסוללות הראשונות בעבור ישראל.
100 יחידות מכ"ם נמכרו
השקעות אמריקאיות-ישראליות משותפות הביאו גם לרווח כלכלי בשלב היצוא של כיפת ברזל, או חלקים ממנה. כ-100 יחידות מכ"ם שך המערכת נמכרו למדינות כמו קנדה, ארה"ב, קוריאה הדרומית, סלובקיה, צ'כיה, הודו ופינלנד. סוללות מלאות סופקו לישראל, לארה"ב, וככל הנראה גם לאזרבייג'ן.
מכירת יחידות המכ"ם הכניסה לישראל כ-2 מיליארד דולר, כך לפי התעשייה האווירית. אין הערכה של ההכנסות ממכירת כלל חלקי המערכת.
כ-800 מיליון דולר ל-10 סוללות
לישראל יש לפחות 10 סוללות פעילות של המערכת שעלותן המצרפית, על פי הערכות שונות, עומדת בין 600 מיליון דולר למיליארד דולר. ככל הנראה, העלויות השוטפות של תפעול כיפת ברזל לא כבדות, למעט רכש הטילים המיירטים.
החשוב מכל: שמירה על חיי אדם
את היתרון המרכזי של מערכת כיפת ברזל, שמירה על חיי אדם, אי אפשר לכמת בכסף. קשה להעריך את מספר הקורבנות שחסכה המערכת בשטח ישראל. יש שיגידו שהיא חסכה גם חיי אדם פלסטינים באופן עקיף, משום שללא מערכת הגנה, צה"ל היה מתבקש להגביר משמעותית את התקיפות ברצועה, מה שהיה מעלה בהכרח את היקף ההרס ברצועה כמו גם את הפגיעה בבלתי מעורבים.
אף על פי כן, ברור שלאבדן חיי אדם נלווים גם נזקים כלכליים משמעותיים. לכן לכיפת ברזל השפעה כפולה: מניעת מוות וגם הנזק הכלכלי שנלווה אליו. לפי שיעור הנפגעים ניתן להעריך שבלי המערכת היו נהרגים עוד עשרות אזרחים במצבע הנוכחי כתוצאה מפגיעת רקטות.
עד רבע מיליארד שקלים במערכה
עלות טיל מיירט של כיפת ברזל היא כ-60 אלף דולר. עד אתמול שיגרו ארגוני הטרור כ-3,300 רקטות ופצצות מרגמה במהלך מבצע 'שומר חומות', מתוך ארסנל של כ-17 אלף רקטות בסך הכל. בשטח ישראל נחתו קרוב ל-2,850 מתוכן. לשם השוואה, ב'צוק איתן' נחתו בשטח ישראל כ-3,300 רקטות, רובן בשטחים פתוחים, אך מהן 116 נחתו בשטחים בנויים.
לפי צה"ל, כיפת ברזל ביצעה בהצלחה 661 יירוטים, או כ-85% מהרקטות ששוגרו לעבר שטחים בנויים. צה"ל לא פרסם את מספר הטילים המיירטים שנורו על מנת להשיג את שיעור זה.
בהערכה גסה, אם שיעור השיגורים לשטח בנוי דומה לזה שנרשם במבצע הקודם, כלומר כ-24%, ואם כיפת ברזל משגרת 2-1 טילי יירוט לכל רקטה, אז שוגרו עד כה 1,340 טילי יירוט שעלותם היא לכל היותר כ-80 מיליון דולר, או כ-250 מיליון שקלים.
כמיליארד שקלים חיסכון נזק
ב'צוק איתן', בו יורטו כ85% מהרקטות, רשות המסים שילמה פיצויים של כ-1.5 מיליארד שקלים. מתוכם רק כ-150-100 מיליון שקלים היו על נזק ישיר. בלי כיפת ברזל, העוצרת כאמור 90% מהטילים, ניתן להעריך שהנזק הישיר מפגיעות רקטות היה מתקרב למיליארד שקלים. לכך יש להוסיף סכום קשה להערכה על תקיפות נוספות שישראל הייתה נאלצת לבצע.
לפי נתוני רשות המסים, מספר הדיווחים על נזקים הישירים בעת מבצע הנוכחי (כולל במהומות על רקע לאומני בערי ישראל) כבר דומה להיקף הדיווחים בעת 'צוק איתן'. כלומר, הנזק הישיר שכיפת ברזל מנעה במבצע הנוכחי מסתכם בלפחות מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקלים, כשהיקף התביעות לפיצוי מהרשות כבר עומד על קרוב ל-200 מיליון שקלים.
