דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מסגרת התקציב / ח"כ זהבה גלאון קוראת לביטול כלל ההוצאה

יושבת ראש מפלגת מרצ, הודיעה כי תגיש הצעת חוק בנושא במושב החורף של הכנסת. לדבריה, חוסר העמידה של הממשלה בכּלל והחנק התקציבי החמור שהוא יוצר מחייבים את ביטולו.

זהבה גלאון. ארכיון. (צילום: יונתן זינדל  פלאש 90)
זהבה גלאון. ארכיון. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

יושבת ראש מפלגת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הודיעה כי תגיש הצעת חוק לביטול כלל ההוצאה במושב החורף של הכנסת. הכלל, שנקבע במסגרת חוק ההסדרים ב-2004 ועבר מאז שינויים רבים, מגביל את ההוצאה המותרת לממשלה בלי קשר למצבה הכלכלי של קופת המדינה או לצרכים שיש לתקצב. גלאון טענה כי הממשלה בין כה וכה לא עומדת בכלל ההוצאה ומשנה אותו כל פעם בהתאם לצורך, וכי שינויים אלו ותרגילים נוספים שנוקטים באוצר על מנת לעמוד בכלל ההוצאה גורמים נזק רב לכלכלת ישראל.

"הפתרון הנכון למצב הוא לבטל את כלל ההוצאה, שממילא משתנה בכל פעם על בסיס אד הוק, אך לשמור על יעד הגירעון" אמרה גלאון, "כך הממשלה לא תגחיך את עצמה בפני העולם, וההוצאה האזרחית תוכל לעלות ולמנוע את השחיקה בשירותים החברתיים שסופג הציבור".

גלאון מבקשת לבטל את כלל ההוצאה לא רק בגלל חוסר העמידה החוזר של הממשלה במגבלת ההוצאה, אלא גם בגלל החנק התקציבי החמור שכלל ההוצאה בא ליצור. "כבר עכשיו ההוצאה האזרחית בישראל היא מהנמוכות ביותר בעולם בהשוואה למדינות המפותחות, והיא אינה מספיקה כדי לספק את צורכי הכלכלה והציבור" הסבירה, "כלל ההוצאה יצר מציאות שבה משקל ההוצאה האזרחית בישראל נמוך מממוצע ה-OECD ב–10% תוצר, ותחום ההוצאות החברתיות נמוך מממוצע ה-OECD ב-5%–6% תוצר, שהם 60–70 מיליארד שקל בשנה".

עוד הוסיפה גלאון כי "בשנים האחרונות קטן בהדרגה היקף ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר. משמעות הדבר היא שהשפעת הממשלה על המשק מצטמצמת והולכת. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של המגזר הציבורי באמצעות צמצום בתקציבים ובתקנים, שחיקת השכר לעובדי המדינה ופגיעה מתמשכת באיכותם של שירותים בסיסיים, דוגמת חינוך ובריאות".

ההיסטוריה של כלל ההוצאה

כלל ההוצאה נקבע לראשונה, כאמור, במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2004. שר האוצר דאז וראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, ביקש להוביל מגמה של צמצום ההוצאה הציבורית בישראל. לצורך כך קבע כי הגידול המותר בהוצאה הממשלתית יעמוד על אחוז אחד בלבד. זאת בזמן שקצב הגידול הטבעי בישראל עומד על כ-1.8% בשנה והתוצר צמח אז בקצב שנתי של 5%-4% בממוצע.

"השפעת הממשלה על המשק מצטמצמת והולכת. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של המגזר הציבורי באמצעות צמצום בתקציבים ובתקנים, שחיקת השכר לעובדי המדינה ופגיעה מתמשכת באיכותם של שירותים בסיסיים, דוגמת חינוך ובריאות"

שנה מאוחר יותר, אושרה חריגה של אחוז אחד נוסף כדי לבצע את תכנית ההתנתקות. לקראת תקציב 2007 תוקן שוב החוק והתיר הגדלה של ההוצאה הציבורית בשיעור של 1.7%, זאת כדי שההוצאה תדביק את הגידול באוכלוסיה.

בתקציב 2011 תוקן שוב החוק על פי נוסחה שעוצבה על ידי מי ששימש עד זמן קצר לפני כן כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומכהן כיום כחבר כנסת מטעם סיעת המחנה הציוני, פרופ' מנואל טרכטנברג. הנוסחה שקבע טרכטנברג הגבילה את הגדלת ההוצאה בדרך של הכפלת סביבת הצמיחה (ממוצע הצמיחה השנתית בתוצר לאורך השנים הקודמות) במקדם הריסון (תוצאה החלוקה של יעד יחס חוב-תוצר ביחס חוב-תוצר בפועל). נוסחתו של טרכטנברג הביאה לגדילה מותרת בהוצאה הממשלתית בשיעור של כ 2.6% בשנה.

ב-2013 שוב שונה כלל ההוצאה. הנוסחה החדשה, שעוצבה במשרד האוצר ונהוגה עד היום, נועדה לשמר מצב בו ההוצאה תגדל בשיעור של כ-2.5% בשנה בלי קשר למצבה הכלכלי של ישראל או מצב ההכנסות לקופת הממשלה. הנוסחה של פקידי האוצר קבעה כי ההוצאה תגדל בשיעור הגדילה של האוכלוסייה בתוספת מקדם הריסון. מיותר לציין שלנוסחה זו אין כל הגיון מתמטי או כלכלי שכן תוצאתה ידועה מראש ואינה מושפעת מכל גורם רלוונטי.

כלל ההוצאה 2016 גרפיקה: דבר ראשון
כלל ההוצאה 2016 גרפיקה: דבר ראשון

על מנת להתמודד עם ההגבלה החמורה שמציב כלל ההוצאה בעוד הממשלה מחוייבת להסכמים קואליציוניים שמייצרים חריגה מהכלל, החליטה הממשלה לאפשר ב-2017 תוספת נוספת בשיעור של 2.4% (אם כי תקציב 2017 בגודלו הנוכחי אינו מנצל אפשרות זו). כמו כן החליטו באוצר להוציא את הסיוע הביטחוני האמריקאי מהתקציב על ידי הגדרתו כהוצאה מותנית בהכנסה. תרגיל נוסף שנועד לעקוף את כלל ההוצאה וכלל הגרעון הוא הסטה של תקציבים חיצוניים, כמו זה של הקרן הקיימת לישראל ומפעל הפיס, כך שישמשו להוצאות השייכות לתקציב המדינה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!