שנת הלימודים בפתח, ואיתה ייפתחו גם הארנקים של ההורים. אמנם "חוק חינוך חובה חינם" נחקק כבר בשנת 1949, אך מזה עשרות שנים שההורים נדרשים לשלם לבתי הספר מאות ואלפי שקלים בשנה כתשלום נוסף על ביטוח, פעילויות העשרה ומסיבות סיום. "מדובר במס גולגולת, אלו כספים שנגבים לא לפי הכנסת המשפחה אלא על פי מספר הילדים", אומר זאב גולדבלט מפורום ועדי ההורים היישוביים, "רק תשלומי ההורים יכולים להוריד משפחה מתחת לקו העוני". ועדי ההורים, שביולי האחרון הכריזו על מאבק בגובה תשלומי ההורים, הגיעו לאחרונה לפשרה עם משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי תמורת הבטחה שהתשלומים יבוטלו בשנים הקרובות.

תשלומי ההורים בבתי הספר מממנים פעילויות העשרה המתווספות לשיעורים הרגילים, דוגמת פעילויות תרבות, טיולים שנתיים ומסיבות סיום. ההשתתפות בפעילויות אלו וגם התשלום עליהן מוגדרים כ"רשות", אך ההורים וילדיהם יודעים כי ויתור על ההשתתפות עלול לפגוע בילד ולבודד אותו חברתית, וכמובן גם למנוע ממנו חוויות מהנות ומעשירות בהרבה משגרת הלימודים בבית הספר. תשלום יוצא דופן הוא ביטוח תאונות אישיות, המוגדר כתשלום חובה. התקרה לתשלומי ההורים בבתי הספר נקבעת מדי שנה על ידי משרד החינוך ומאושרת על ידי ועדת החינוך בכנסת, על פי רכיבי התשלום ובהתאם לשכבת הגיל.

ביולי האחרון הכריז משרד החינוך בחגיגיות שהתשלומים לא יתייקרו ביחס לשנה שעברה, וועדת החינוך אישרה את ההצעה. תקרת התשלומים לתשע"ז נעה בין 292 ש"ח לילד בגן ילדים, ועד 1,413 ש"ח לתלמיד י"ב, כאשר מקור העלייה נובע בעיקר מהתארכות הטיולים השנתיים וגדילת עלותם בהתאם. כל בית ספר קובע את תכנית פעילויות ההעשרה הייחודית לו והעלויות שלה, והיא צריכה לעבור אישור של ועד ההורים המוסדי. יש לציין כי משרד החינוך מקצה למרבית בתי הספר תקציב מלגות לתלמידים נזקקים, שנקבע על פי החלטת ועדה מבית הספר. גובה המלגה לתלמיד בחינוך היסודי נע בין 180-360 ש"ח, ובחינוך העל-יסודי בין 250-500 ש"ח.

הצגת תשלומי ההורים כאקט וולונטרי הנסמך על הסכמת ועדי ההורים בבית הספר מטשטשת את מה שהם באמת – "מס גולגולת" על ילדים. למעשה פעילויות ליבה של מערכת החינוך מסתמכות באופן כמעט בלעדי על תשלומי הורים, באופן שמעמיד בקושי ובמבוכה את מי שמתקשה לשלם אותן. הנטל, כמובן, כבד יותר ככל שלמשפחה יש יותר ילדים, ככל שהילדים בוגרים יותר, ובעיקר – ככל שהכנסת המשפחה נמוכה יותר.

המחיר עולה עם השנים, ומכביד יותר על בעלי ההכנסה הנמוכה

חישבו על משפחת ישראלי, משפחה שבה שני הורים המשתכרים את השכר החציוני במשק הישראלי – 6,707 ש"ח ברוטו לחודש, שהם 160,968 ש"ח בשנה. כמו המשפחה הישראלית הממוצעת יש להם שני ילדים – יעקב ורחל, שההפרש ביניהם הוא שלוש שנים. כאשר יעקב יייכנס לגן חובה ורחל תתחיל את לימודיה בכיתה ג', ההורים ישלמו 899 ש"ח בשנה – כחצי אחוז מהכנסתם השנתית. כעבור חמש שנים, כשיעקב יתחיל כיתה ה' ורחל תעבור לכיתה ח', יעלה הסכום ל-1,801 ש"ח לשנה – 1.1% מההכנסה השנתית של ההורים. כעבור ארבע שנים נוספות, כשהשניים יחלו את כיתות ט' וי"ב, מסיבות הסיום יקפיצו את הסכום השנתי ל-2,622 ש"ח – 1.6% מהכנסתם. בהנחה ומדובר במשפחה עם שלושה ילדים, והילד השלישי יסיים את כיתה ו' באותה השנה, מדובר על תשלום של 3,565 ש"ח, 2.2% מההכנסה.

טיבם של מיסי גולגולת הוא שהם אחידים לכולם, ובכך מכבידים יותר על מי שיש לו פחות. כך גם תשלומי ההורים: משפחה ענייה יותר תרגיש אותם הרבה יותר. ניקח את תסריט "האמצע" של משפחת ישראלי, כאשר יעקב ורחל לומדים בכיתות ה' וח' והתשלום עומד על 1,801 ש"ח בשנה. אם ההכנסה החודשית ברוטו של שני ההורים תעמוד על 16,357 ש"ח בחודש, שהיא ההכנסה הממוצעת בעשירון השישי במשק, תשלומי ההורים ינגסו 0.92% ממנה. אם המשפחה ממוקמת בעשירון התשיעי, עם הכנסה של 28,463 ש"ח בחודש, הסכום הזה יהווה רק 0.53% מההכנסה החודשית. איתרע מזלה של משפחת ישראלי והיא ממוקמת בעשירון השלישי, עם 9,366 ש"ח בחודש? תשלומי ההורים השנה ינגסו לה 1.6% מההכנסה.

משפחה ענייה יותר תרגיש את תשלומי ההורים הרבה יותר. גרפיקה: דבר ראשון

חשוב לציין שתשלומי הרשות, עליהם דיברנו עד כה, הם רק חלק מהסכומים שבתי הספר רשאים לגבות מההורים. במקביל אליהם קיימים גם תשלומים על תכניות לימודים נוספות (תל"ן), שהם שיעורי העשרה קבועים במערכת, וכן "שירותים מרצון" – כגון לומדות, חוגים או תלבושת אחידה. סכומים אלו יכולים להגיע עד 725 ש"ח לשנה לתלמיד בגן, 1,135 ש"ח לתלמיד ביסודי, 1,500 ש"ח בחטיבת הביניים ו-1,600 ש"ח בתיכון.

"בית הספר הפך למשווק של מוצרי צריכה"

במקרים רבים בתי הספר והרשויות המקומיות דורשים מההורים לשלם אפילו סכומים גבוהים יותר, בניגוד לחוק. כשברכת קלימשטיין לוי, אם לתאומים מהוד השרון, התבקשה לרכוש לילדיה טאבלטים לצורך הלימוד בבית הספר, היא חברה להורים נוספים ועתרה לבג"ץ כנגד הדרישה. "אחרי מאבק ממושך ולחץ, העירייה אצלנו הבינה שזה מהלך לא חוקי, אבל ברשויות אחרות בתי הספר עדיין ממשיכים לשלוח מכתבים להורים לצייד את ילדיהם בטאבלט או לפטופ, ובית הספר הופך למשווק של מוצרי צריכה", אומרת קליימשטיין לוי. "השכרת לוקר במקום אחד עולה 175 שח ובית ספר אחר 150 שח, מעבר לתשלומי רשות ותשלומים מרצון. מי שלא משלם אין לו לוקר – ע"פ משרד החינוך זה לא חוקי, אבל אין אכיפה".

זאב גולדבלט מפורום ועדי ההורים היישובים מספר שבתקופה הקרובה ייערכו דיונים על מהלך רחב לביטול מוחלט של תשלומי ההורים, בהשתתפות נציגי ההורים, השלטון המקומי, המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה ומשרדי החינוך והאוצר. "אנחנו הולכים לקראת גיבוש חוק שיבטל את את תשלומי ההורים לאלתר. משרד החינוך חושש כי הוא יודע שמדובר בתהליך שלא מצליחים לממש 25 שנה", מספר גולדבלט, "יש פריצת דרך אמתית, משרד החינוך וכנסת ישראל רוצים להתמודד עם סוגיית תשלומי ההורים, יש הסכמה מקיר לקיר בכנסת שצריך לבטל את מס הגולגולת המטורף הזה". לטענת גולדבלט, אם עד מרץ לא תהיה פריצת דרך משמעותית בנושא, הפורום יקרא להורים לא לשלם את תשלומי ההורים.

זאב גולדבלט, פורום ועדי ההורים היישוביים: "אם משרד האוצר היה מוותר על הורדה של חצי אחוז במס הכנסה ובמקום זה היה מבטל את תשלומי ההורים – כולם היו יוצאים הרבה יותר נשכרים מהעניין"

בינתיים עוברים להליך גבייה ממוסד

גולדבלט מספר שמשרד החינוך העריך את התקציב שיידרש מהמדינה במקום תשלומי ההורים בחמישה מיליארד ש"ח. "אם משרד האוצר היה מוותר על הורדה של חצי אחוז במס הכנסה בחודש הקודם ובמקום זה היה מבטל את תשלומי ההורים – כולם היו יוצאים הרבה יותר נשכרים מהעניין", הוא אומר, ומוסיף כי "התקציב החופשי של המשרד ליוזמות חינוכיות הוא בין שלושה לחמישה מילארד שח – שזה סכום תשלומי ההורים. זה מצב בלתי נסבל – זה מאצ'ינג שעושים בין ההורים למשרד החינוך – אי אפשר להסכים לזה".

"יש הסכמה מקיר לקיר בכנסת שצריך לבטל את מס הגולגולת המטורף הזה". זאב גולדבלט, חבר בפורום ועדי ההורים היישוביים (תמונה באדיבות המצולם)

עד שיבוטלו התשלומים, סיכמו ההורים עם משרד החינוך והשלטון המקומי על נוהל לטיפול בהורים שמסרבים לשלם לבית הספר שלא ממניעים כלכליים, או כפי שהם נקראים "סרבני תשלום אידאולוגיים". במקום המדיניות שהיתה נהוגה כיום, לפיה ילד שהוריו לא שילמו על פעילות כלשהי לא ישתתף בה, סוכם כי כל הילדים יוכלו להשתתף בפעילות, וכנגד הורים שלא ישלמו תוכל הרשות המקומית לפתוח בהליכי גבייה.

"חשוב לנו שכל ילד יצא. כל הרעיון הוא להוציא את הילדים מהמשוואה, חלילה לנו מלפגוע בילדים", אומר גולדבלט, "בין היתר בתי הספר יפסיקו לתפקד בתור המוציאים לפועל ואלו שנאבקים עם ההורים. ההנחיה אומר שכל ילד בלי יוצא מן הכלל, גם אם ההורה לא שילם את תשלומיו לבית ספר – יצא לפעילויות בתי הספר, ולאחר מכן המנהלת תשלח מכתב התרעה על כך שתוך זמן ההורים צריכים לשלם. במידה ויבחרו שלא – הטיפול יועבר מבית הספר לגורם אכיפה של הרשות המקומית".

ייתכן שההבנות בין ההורים למדינה יפסיקו את המצבים המכעיסים של ילדים שמורחקים מפעילויות העשרה, אך הן מהוות גם תקדים: מתשלום "וולונטרי" יעברו תשלומי ההורים להליך גבייה ממוסד. המעבר הזה מדגיש עוד יותר את הבעייתיות במצב הקיים: תשלומי ההורים הם מס גולגולת על ילדים, באמצעותו משלימים ההורים מכיסם את החוסרים בהוצאות המדינה על חינוך.