"כבר בתחילת המגפה הבנתי שזה הולך להיות איום ונורא" נזכר רן לוצקי (46), ישראלי המתגורר בסאו-פאולו מזה 12 שנים. "הרשויות לא עצרו את הטיסות מאיטליה שעה שזו הייתה בירת הקורונה העולמית. היה לי ברור שזה רק עניין של זמן עד שהמגפה תתפשט בברזיל. וזה באמת מה שקרה. זה התחיל עם בני המעמד הגבוה שהביאו את הנגיף מאירופה. הם הדביקו את המשרתים, הגננים, המטפלות, השומרים והנהגים שלהם שהפיצו את המגפה בשכונות המצוקה, וכך התפשטה המגפה במהירות ברחבי המדינה".
השבוע הגיעה ברזיל לשפל חדש, כשמספר המתים ממחלת הקורונה עבר את החצי מיליון. ארה"ב היא המדינה היחידה בעולם בה מתו יותר חולי קורונה (כ-617,000 מתים), אולם אוכלוסייתה של ארה"ב גדולה מזו של ברזיל ב-55% ומספר החולים שאובחנו בה כפול. התחלואה בברזיל בעליה מתמדת מזה כחודשיים, ומתקרבת לשיאים שנרשמו בקיץ הברזילאי האחרון (ינואר-פברואר). רק בשבוע האחרון התווספו בממוצע כ-70,000 חולים חדשים ו-2,000 מתים מדי יום, כאשר מרבית המתים בגילאי 20-59.
חוסר שוויון וערים מוכות קורונה
ד"ר מרסלו ברגטה, אחד המומחים הגדולים בברזיל למגפות וחוקר באוניברסיטה הפדרלית ריו גרנדה, אמר לסוכנויות הידיעות כי מספר המתים האמיתי לפי מחקריו גבוהה בהרבה מהמספר הרשמי. "אנחנו עומדים כנראה על יותר מ-600,000 מתים מקורונה, אולם הממשלה מנמיכה את המספרים במכוון", אמר. מחקרו של ברגטה מתחקה אחר מספר מקרי המוות כתוצאה מבעיות במערכת הנשימה בהשוואה למספרים של אשתקד, ולפי מחקרו ברזיל היא כנראה המדינה עם התמותה הגבוהה ביותר בעולם ממחלת הקורונה.
מחקר חדש שהתפרסם השבוע במגזין המדעי Scientific Report מצביע על שלושה גורמים מרכזיים להתפשטות המהירה של מגפת הקורונה בברזיל. הגורם הראשון על פי המחקר הוא החלוקה הבלתי שוויונית בעליל של האמצעים הרפואיים – ברזיל היא אחת המדינות עם הפערים הכלכליים הגדולים ביותר בעולם, דבר המתבטא גם בגישה לרפואה. גורם נוסף לפי המחקר הוא הצפיפות בדרכים.
הגורם האחרון הוא היווצרותן של "ערים מוכות קורונה". החוקרים מצאו כי בשלושת החודשים הראשונים של המגפה, יותר מ-98% ממקרי ההדבקה בברזיל נרשמו ב-17 ערים בלבד מבין אלפי הערים הברזילאיות שבכל אחת מהן רבבות תושבים.
"הפוליטיקאים חלוקים ביניהם באופן קיצוני מאז תחילת המגפה" אומר אורן פינסקי (48), ברזילאי-יהודי מסאו-פאולו. "הממשלה הפדרלית מכחישה את המחלה, בעוד מושלי המדינות מזהירים מפניה. הציבור מבולבל וכל אחד מפרש אחרת את ההנחיות. לא היו פה מהלכים נוקשים כמו בישראל, אלא הנחיות שבדרך כלל הן בגדר ההמלצה. כל אחד פירש את ההנחיות אחרת".
חצי שנה בלי לפגוש חברים
פינסקי עובד במגזר הפיננסי והוא אב לשלושה ילדים בגילאי בית הספר. "אנחנו למשל, כמשפחה, הקפדנו שלא לצאת מהבית. לא נתנו לילדינו לפגוש את חבריהם במשך חצי שנה. לא הכנסנו הביתה את העוזרת והגנן שלנו. המשכנו לשלם להם משכורת אבל דרשנו מהם להישאר בביתם. אני יודע מהשכנים והחברים שלי פה שהקפדנות שלנו חריגה".
"מאז שהמגפה יצאה משליטה לפני כשנה, החלו הרשויות המקומיות והמושלים להטיל מגבלות, אבל שגרת החיים הופרה פחות מאשר בישראל" מסביר לוצקי, שעובד עם חברות ישראליות. "סגרו חלק מהחנויות, ביקשו ממי שיכול לעבוד מהבית, התלמידים למדו מהבית, אבל לא היה סגר. זה לא הגיע למצב שאין אנשים ברחובות. מה גם שהנהלים משתנים ממקום למקום בברזיל כי מי שמתווה את המדיניות זה המושלים המקומיים".
מה עם הממשלה?
לוצקי: "בולסנרו התנגד למחלה מהרגע הראשון. לא נאבק בה אלא התנגד לעצם קיומה. הממשלה הפדרלית בראשותו נלחמת במאמצים למגר את המגפה. זה אולי דבר ייחודי לברזיל בעולם – היו מנהיגי מדינות נוספים שהכחישו את המגפה ברמות כאלה ואחרות, טראמפ הוא אולי המפורסם מביניהם, אבל אפילו טראמפ לא נלחם נגד המאבק בקורונה. בולסונרו נלחם בכל האמצעים העומדים לרשותו נגד מי שמנסים למגר את המגפה.
"זה החל מפיטורים של שרים ופקידים בכירים במשרד הבריאות והחלפתם בעושי דבריו. הוא נתפס על זה שהתשובה לקורונה זה הידרוקסיכלורוקווין, ודאג שמשרד החוץ ירכוש כמויות של התרופה למרות שהוכח שהיא לא יעילה. הוא עודד את הציבור לנטול את התרופה כדרך להימנע מהמחלה. נוסף לכך הוא עתר לבית המשפט העליון כנגד מושלי מדינות שהטילו מגבלות וסגרים מקומיים.
מופקרים מכל צדי המפה הפוליטית
"במשך כל התקופה הוא ערך עצרות המוניות ללא מסיכות כהתרסה, והוא מחבק את תומכיו כדי להראות שאין ממה לפחד. זה שהוא נדבק בקורונה לא עזר כמובן, אלא עשה בדיוק את ההיפך. ובניגוד לטראמפ, הוא לא נאלץ להתרכז במערכת בחירות אז יש לו את כל הפנאי להתנגד למי שמנסים לצמצם את נזקי המגפה".
פינסקי: "כל ההתייחסות למגפה הפכה מהר מאוד לעניין פוליטי מדי. זה לא רק ההתנגדות של בולסונרו למגפה, זה גם האופוזיציה שבסופו של דבר נהנית מהכישלון של בולסונרו. התחושה שאנחנו מקבלים כאזרחים היא שגם לאופוזיציה לא ממש אכפת ממצב התחלואה אלא רק מכישלונו והחלשתו של בולסונרו. כל מה שמעניין אותם זה איך הם יגיעו לבחירות הבאות.
"ברמה הפדרלית אנחנו מרגישים מופקרים מכל צדי המפה הפוליטית. צר לי לומר זאת, אבל אני סבור שגם עם ממשלה אחרת מצבנו היה נותר מחפיר. בניגוד לנשיא ביידן שערך טקס זיכרון לרגל שנה להתפרצות המגפה ביום בו מספר הנספים הגיע לחצי מיליון, הנשיא בולסונרו לא התייחס כלל לעובדה שחצי מיליון ברזילאים מתו מהמחלה. שר הבריאות הברזילאי מרסלו קוורוגה התייחס למאורע בחשבון הטוויטר שלו, והשתתף בצערם של מי שיקיריהם מתו".
מלבד בולסנרו יש התנגדות לחיסונים? איך עובד מנגנון החיסונים בברזיל?
פינסקי: "אין בברזיל מתנגדי חיסונים רועשים כמו בישראל. יש פה מעט מאוד מתנגדים, והם לא מקבלים במה בתקשורת אז לא שומעים מהם כמעט.
"בהתחלה חיסנו את גילאי 90 ומעלה, אחרי זה ירדו לגילאי 80, אחרי זה הצוותים הרפואיים דרשו להתחסן וזכו לכך – בדומה למדינות אחרות. משם החל מאבק של איגודים מקצועיים, כשכל איגוד טוען שהעובדים שלו הם בקו הראשון ולכן ראויים לקבל חיסון. נהגי התחבורה הציבורית התחסנו. אחרי זה גם שירותי תובלת המזון – שאמנם הם חשופים לפחות קהל אבל בגלל שאיימו להשבית את תובלת המזון במדינה אפשרו להם להתחסן. אחרי זה היו כל הווטרינרים ועכשיו כל הפסיכולוגים.
"מה שאבסורד פה זה שלא מדובר על כל מי שפסיכולוג בפועל אלא על כל מי שיש לו דיפלומה של פסיכולוג. בן 30 שעובד בחברת כוח אדם אבל עשה תואר בפסיכולוגיה יתחסן לפני בן 60. בעצם במקום שיזרימו את החיסונים בשרשרת הגילאית, זה הפך להיות לפי מקצוע ובלחץ פוליטי".
לוצקי: "מושלי המדינות החזקות הודיעו כי ירכשו חיסונים עבור תושביהן, מה שיצר לחץ על הממשלה הפדרלית שחתמה בסופו של דבר על הסכם רכש של חיסונים מתוצרת סינובק הסינית. אבל אספקת החיסונים לא מספיקה. מבצע החיסונים החל לפני קרוב לחצי שנה ועד כה רק כ-12% מאוכלוסיית המדינה מחוסנת. כישלון מבצע החיסונים נובע משילוב של שני גורמים: התנגדות אידאולוגית של בולסונרו, שרק לפני שבוע אמר שאין הוכחות שהחיסונים יעילים, ומערכות חלשות ומושחתות".
פינסקי ולוצקי התחסנו שניהם בישראל. פינסקי הגיע לארץ במיוחד בשביל להתחסן ולאחר מכן חזר לביתו בסאו-פאולו, בעוד לוצקי הגיע לביקור מולדת ארוך שהחיסון היה רק חלק ממנו, והמגפה היא אחת הסיבות שהחליט לחזור לישראל עם משפחתו.