דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שכר הבכירים

שכר הבכירים / בג"ץ דחה את העתירות, חוק שכר הבכירים יכנס לתוקף ב-2017

מה-1 בינואר יוכלו בכירים בתאגידים פיננסים בישראל להשתכר עד 2.5 מליון שקלים בשנה או עד פי 35 משכר העובד בעל המשכורת הנמוכה ביותר. כצפוי, קבע בית הדין כי החוק לא יחול על זכויות העבר של העובדים.

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום ארכיון: תומר נויברג / פלאש 90).
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום ארכיון: תומר נויברג / פלאש 90).
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור פרסמה אתמול (חמישי) את פסק הדין הדוחה את עתירות איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח בישראל, כנגד חוק המגביל את שכר הבכירים בתאגידים פיננסים. עם פסק הדין הסכימו גם ששת השופטים הנוספים שישבו בהרכב. בנוסף, קבע בית המשפט כי החוק לא יחול באופן רטרואקטיבי על זכויות עבר. בפסק דין ארוך ומפורט קבעה נשיאת בית המשפט העליון נאור כי בניגוד לטענת העותרים היא אולי מוכנה "להניח כי נפגעו זכויות חוקתיות", אך "בכך אין לקבוע כי החוק אינו חוקתי".

חוק שכר הבכירים, אשר חוקק בחודש מרץ האחרון, קובע כי משכורת הבכירים בתאגידים הפיננסים תוגבל ל-2.5 מיליון שקלים בשנה, או ביחס של עד פי 35 מהעובד בעל המשכורת הנמוכה בחברה. החוק אמור היה להכנס לתוקפו באוקטובר הקרוב, והינו יוזמה של שר האוצר משה כחלון.

כנגד החוק עתרו איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח. עיקר טענותיהם של העותרים הוא כי החוק אינו חוקתי, מאחר והוא פוגע בחוק יסוד ובחופש העיסוק, וכן שמדובר ב"הפחתה לשם הפחתה", מאחר ולטענתם החוק לא מקדם ערכים סוציאליים. בטענה זו הם מסתמכים על העובדה שהחוק לא קובע מה יהיה בגורל הכסף ש'יחסך' באמצעות הורדת המשכורות, וכי קיים סיכוי גבוה שהוא יישאר בידיהם של בעלי הבנקים ויצטרף לרווחיהם השוטפים. בנוסף טענו העותרים כנגד סעיפים שונים בחוק, הנוגעים לזכויות עבר, זכויות נצברות, תאריך מימוש החוק ועוד.

כאמור, דחתה נשיאת בית המשפט את עיקר טענותיהם של העותרים. בפסק הדין כתבה כי "איני סבורה כי תכליתה של מגבלת היחס, לא כן שכן תכליתה העיקרית, הייתה לפגוע בשכר בבחינת "הפחתה לשם הפחתה", כפי שטענו העותרים". בהמשך הסבירה כי מגבלת היחס קשורה באופן רציונלי לצמצום פערי השכר במשק, ולהגנה על כספי הציבור המנוהלים בתאגידים.

השופטת התייחסה גם לטענה כי החוק פוגע בזכויות עבר, וטענה כי החוק "מטיל מגבלות על פעולות שתתרחשנה רק לאחר כניסתו לתוקף". את צו הביניים, אשר קובע תאריך שעד אליו יכולים עובדים התאגידים להתפטר מבלי לאבד את מלוא זכויותיהם כפי שהם כעת, האריכה השופטת מ-11.7.2016 ל-1.1.2017.

עם זאת, מכילה הפסיקה גם כמה רמזים מדאיגים כלפי הצפוי לנו עם כניסת החוק לתוקף. בעוד הפסיקה דוחה את דרישת איגוד הבנקים להחריג תגמולי וותק מהחוק, קובעת השופטת כי "הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן, במסגרת הזו, להכריע מבעוד מועד ובאופן גורף בכל הסוגיות שעשויות להתעורר". בהמשך מוסיפה השופטת כי "לא אכחד, אם ניתן היה לפתור כבמטה קסם מחלוקות בהליך זה מוטב היה לעשות כן, לא בגלל מעמדם הבכיר של אנשי המערכת הפיננסית, אלא כדי לחסוך התדיינויות עתידות בבתי המשפט השונים. אולם, לדעתי לא ניתן בגדרי העתירות שלפנינו אלא להתוות קווים מנחים לפרשנות".

דברים אלה יכולים אולי לרמוז על המערכה הבאה בנוגע לשכר הבכירים: מבול של תביעות משפטיות בסוגיות שכר ספציפיות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!