פסטיבל מספרי הסיפורים בתיאטרון גבעתיים אירח אמש ערב מיוחד לציון 92 שנים להיווסדה של תנועת 'הנוער העובד והלומד'. הסיפורים שסופרו על הבמה גוללו תהליכים שונים שעברה התנועה, השזורים בהתעצבות החברה הישראלית, וחקוקים בדמותם של בוגריה. באירוע נחשף סימלה החדש של התנועה – ובו סיסמאת התנועה "לעבודה, להגנה ולשלום" בשפה העברית והערבית כאחד – אשר עוצב בהתאם להחלטת החניכים בוועידת התנועה שנערכה בקיץ 2015.
את הערב הנחו מספר הסיפורים יוסי אלפי והשחקנית חני נחמיאס – בוגרת קן בורכוב בגבעתיים. נחמיאס סיפרה את זכרונותיה מהקן מנעוריה, הקייצות – קייטנת הקיץ, ופסטיבל החורף אשר נתן לה את אחת מבמותיה הראשונות. נחמיאס סיפרה כי בליבה נחקקו פעולות הלילה – אימוני השדה וההשבעות, במסגרתן היו לוקחים המדריכים את חניכיהם לאיזור הלא בנוי שכונה אז "שטח תשע" בגבעתיים, ושסבבו סביבו סיפורי מעשיות ואגדות.
92 שנים, זו רק ההתחלה:
בקיבוץ, בכפר בקרת
הסופר ישראל "פוצ'ו" ויסלר סיפר כיצד יצא להכשרה המגוייסת עם הנוער העובד והלומד, והקים את קיבוץ נתיב הל"ה, ועל החיזורים של בני הקיבוץ הצעירים אחר בנות מחנות העבודה של הנוער העובד שבאו לעבוד בו. ההיסטוריון מוטק'ה נאור סיפר על פניו של הנוער העובד בראשיתו – התאגדות של בני נוער עובדים לשיפור זכויותיהם. "הנערים עבדו בעבודות עירוניות לגמרי – מוסך, נגריה, נפחיה ומסגריה. וזכורות לי גם המשרתות הקטנות – נערות שעובדות במשק בית בנות 12 ו-13" סיפר. ב-1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם תנועת נוער לומד – התנועה המאוחדת, והוקמה הנוער העובד והלומד. "הייתי בוועידת האיחוד – בימים האלה לוועידה כזו בא לברך ראש הממשלה דוד בן גוריון" סיפר נאור.
ראש עיריית כפר סבא יהודה בן חמו סיפר על חבלי הקליטה שלו בקן כפר סבא ישן. בן חמו עבר משדרות לשכונת כיסופים בגיל 7, והחל בשלב מסויים לפקוד את הקן. לדבריו על אף הסיסמא היפה שהיתה חקוקה על קיר המבנה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער", העמידו אותו חבריו בני גילו למבחן בטרם איפשרו לו להצטרף לקבוצתם. אולם מעז יצא מתוק, ולאחר שסיים את שירותו הצבאי יצא במסגרת התנועה ללמוד חינוך בסמינר הקיבוצים וברמת אפעל, שם פגש והושפע מאוד מדמותו של המדריך האגדי לובה אליאב ז"ל. כשסיים את לימודיו, התמסר לפעולה בחטיבה המקצועית של התנועה, ולעבודה עם בני הנוער העובדים שנכנסו לליבו. "גם היום כשאנחנו בחברה כל כך קוטבית, ואנחנו רואים בני נוער שמנוצלים על ידי מעסיקים, ניצול לשמו גם אם במאות שקלים- שליחי התנועה מגנים על הנערים הללו, ויש להם כתובת" אמר.
העיתונאית כרמלה מנשה, אף היא בוגרת קן בורוכוב, סיפרה על השריקה המפורסמת של התנועה – שבקן בורוכוב היתה על לחן השיר 'רחל', אותו חיברה רחל המשוררת. "כשהגעתי לקן בורכוב המיתולוגי, החולצה הכחולה והשרוך האדום – שם גיבשתי את תפיסת העולם החברתית שלי, הסוציאל דמוקרטית. בלי שארגיש, בלי שאדע", סיפרה. "לא משנה שפעם העיפו אותי כי באתי בג'ינס, הלכתי למסיבה סאלונית, נרדמתי קצת בהרצאות בדיונים המתישים על הסוציאליזם… אבל בסוף זה נתפס כחלק מהמהות שלך, החיים שלך. ועל זה אני מודה לנוער העובד".
שיר ה-'90 של הנוער העובד והלומד:
הפרופ' השייח פאדל מנסור סיפר על ראשית פעילותו של הנוער העובד והלומד בכפרים הדרוזיים, בשנת 1987. הברית בין הדרוזים לתנועה צויינה במסיבה גדולה שבה התארח יו"ר ההסתדרות דאז ישראל קיסר אצל מנהיג העדה השייח אמין טריף ז"ל בקבר נבי שוועיב. מאז נוהג מנסור להיפגש עם בני הנוער בסניפי התנועה, ולספר על המורשת הדרוזית. לדבריו הנוער העובד מעמיק את התפיסות הדמוקרטיות בחברה הדרוזית, ומחנך לערכים חשובים של אחווה, קבלת השונה, סולידריות ועזרה לזולת.
טוני נאסר, רכז וממייסדי הקינים הערביים בנוער העובד סיפר כיצד היה למדריך בקן הערבי הראשון בחיפה בשנת 1973. "הפעילות השתבשה לקראת מלחמת יום כיפור באוקטובר. זכור לי שפעלנו בחדר קטן בבניין של המחלקה הערבית של ההסתדרות, ואני זוכר עד היום איך בסיום המלחמה הופיע רכז מחוז חיפה יהודה בן נון ז"ל – הוא לא הלך הביתה לראות את הילדים שלו. הוא בא לראות את הקן, מה עלה בגורל הילדים שהשאיר מאחוריו במלחמה. בא במדי חיל הים ואמר – הקומה הראשונה היא מעכשיו לפעילות הקן הערבי. מנהיגות נבחנת גם בשעות קשות" אמר, והצביע על כך שהנוער העובד היו הראשונים לדבריו, לפנות לנוער הערבי ולהזמין אותו לחברות מלאה בתנועה שהיא יהודית וציונית. היום חברים בנוער העובד והלומד כ-16 אלף בני נוער ערבים בכ-35 יישובים בפריסה ארצית.
מהנוער העובד – לדרור ישראל
פסח האוספטר – רכז תנועת דרור ישראל שיוסדה וטופחה על ידי בוגרי הנוער העובד והלומד, ליאת רובינשטיין רכזת תנועת הבוגרים ורועי יסוד – רכז הנוער העובד והלומד סיפרו על התהליכים אשר עברו על התנועה בשלושים השנים האחרונות, עם שינוי תהליכי ההגשמה שלה מהגשמה בקיבוצים לכינונה של תנועת בוגרים שיתופית-חינוכית, הפועלת בכל רחבי החברה הישראלית. האוספטר סיפר על ההחלטה של תנועת הנוער לכונן "חוות הכשרה" לאורח חיים שיתופי, בתוך המשבר הכלכלי הגדול בשנות השמונים, אשר סימן את תהליכי ההתפרקות של מדינת הרווחה ושל תנועת העבודה. החלטה שהובילה ברבות הימים לצמיחתה של תנועת בוגרים ענפה בת למעלה מ-1,200 חברות וחברים.
"ב-'91 היו גלי עליה גדולים לארץ מרוסיה ואתיופיה, ונבחרתי עם חבר לרכז את חג המעלות של קן קריית חיים" סיפר רועי יסוד, "החלטנו לעשות כתובת אש ברוסית ובאמהרית – ברוכים הבאים. החבר'ה באסיפה אמרו שזה לא מתאים. אף אחד לא ממש אמר לא, אבל המסורת הקשתה עלינו לעבור את השלב הזה, ולראות שהקריה השתנתה. בסופו של דבר כן הרמנו את כתובות האש הללו, ועד היום אני גאה על כך". ליאת רובינשטיין סיפרה כיצד נחשפה כחיילת בפרק המשימה הלאומית למאבקם של עובדי עיריית אופקים ששכרם הולן במשך מספר חודשים בשנת 1996, ועל האופן שאירוע זה עיצב בה את התפיסה על מהותה של משימה לאומית בעת ההיא.
נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין, בוועידת הנוער העובד והלומד:
האבא של הנוער העובד
אומנות סיפור הסיפורים היא חלק שורשי בתנועת הנוער העובד והלומד. דוד כהן, שהיה ידוע בכינויו "האבא" של הנוער העובד, כבש את ליבם של הנערים והנערות באמצעות סיפוריו החסידיים אותם ליקט בצעירותו במסעותיו בין הקהילות היהודיות באירופה. "שאלתי את עצמי, במה אוכל לשבות את ליבם?" העיד דוד כהן על עצמו לימים, "איתי הן היו האגדות אשר שמעתי וסיפרתי. אני חושב שתשתית האגדות הם בני הנוער העובד, נוער החי במצוקה; אנשי החסידות טוענים כלפי שאני הופך את החסידות לסוציאליזם – והם צודקים". במרכז סיפוריו עמדו אנשים פשוטים, על פי רוב ילדים ונערים קשי יום, רחשי ליבם ותקוותיהם.
כהן שימש כמלווה מטעם ההסתדרות של בני הנוער, שבסוכות שנת 1924 נטלו גורלם בידם והתאגדו להקמת הסתדרות הנוער העובד – שהיתה לא רק איגוד מקצועי, אלא מפעל חינוכי רב היקף ורב פנים שהכיל גם הכשרה מקצועית, תנועת נוער, מפעלי ספורט ותרבות, עיתון וגרעיני התיישבות.
גילוי נאות: פסח האוספטר הנזכר בכתבה משמש בין היתר כחבר דירקטוריון בחברת 'דבר ראשון בע"מ', המוציאה לאור אתר זה.
